רשות ערעור אזרחי 775/11 אברהם פלקסר נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל - חלק 26

ולא ניתנה על דעת ובהסכמת הרשות".  בהינתן הנוהל שקבע משרד הפנים למצבים ייחודיים כגון זה שנוצר במקרה דנן כשהנתבעת היא היועצת המשפטית של הרשות המקומית, נראה כי חוות דעתו של עו"ד רשף חן היא זו המשקפת את עמדת הרשות ואילו מכתבו של ראש העירייה דאז אין בו כדי לשנות מן העמדה שהוצגה באותה חוות דעת.

משקבענו בפסקה 24 לעיל כי אין מקום להחיל בבקשות על-פי סעיף 7ג(א) (ואף לא בבקשות על-פי סעיף 7ב(ג) ו-7ב(ד) לפקודה) את "מבחן כתב התביעה" שאימצו בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בעניינה של עו"ד גורדון בדחותם את בקשתה להכרה בחסינות, ומשקבענו מהו המתווה ומהם סדרי הדין שלפיהם יש לדון בבקשה מסוג זה כמפורט לעיל, נראה לי כי מן הראוי להחזיר את הדיון אל בית משפט השלום על מנת שישוב וידון בבקשה לפי סדרי הדין ולפי המתווה כאמור.  זאת מבלי להביע כמובן עמדה לגוף הדברים.  עם זאת, ראיתי לציין כי משהוצגה בהתאם לנוהל שקבע משרד הפנים עמדת העירייה התומכת בבקשתה של עו"ד גורדון ניתן להשקיף על בקשה זו כבקשה אשר אלמלא נסיבותיה המיוחדות הייתה מוגשת על-ידי הרשות עצמה, וכך יש להתייחס אליה לרבות בכל הנוגע לסוגיית נטל הראיה עליה עמדתי לעיל.

סיכומו של דבר, אני מציעה לדחות את הערעור בקשות עירייה אחרות 1649/09, לקבל את הערעור ברשות ערעור אזרחי 775/11 ולהחזיר את הדיון לבית משפט השלום על מנת שישוב וידון בבקשתה של עו"ד גורדון להכרה בחסינותה.  עוד אציע כי נוכח הסוגיות התקדימיות אשר בהן נדרשה הכרעתנו בערעורים אלה, לא ייעשה צו להוצאות.

הנשיא א' גרוניס:

אני מסכים לפסק דינה של חברתי השופטת א' חיות.

המשנָה לנשיא מ' נאור:

אני מסכימה לפסק דינה של חברתי השופטת א' חיות, על כל חלקיו.

השופט ס' ג'ובראן:

אני מסכים לפסק דינה המקיף והמעמיק של חברתי השופטת א' חיות.

השופט נ' הנדל:

אני מסכים לפסק דינה של חברתי השופטת א' חיות.  לעניות דעתי, פסק הדין לא רק תואם את לשון החוק, אלא גם מתווה מדיניות רצויה שתסייע בפיתוח הדין בסוגיה ציבורית חשובה.

השופט י' עמית:

1. אני מסכים עם חברתי השופטת חיות כמעט לכל אורך הדרך, למעט ביישורת האחרונה של המסלול. לדעתי, אותה אנמק בקצרה להלן, יש להחיל את הביקורת השיפוטית על פי כללי המשפט המנהלי גם לבחינת התקיימות תנאי החסינות של עובד הרשות הציבורית.

אציין כי השאלה אם יש להבחין בין אופן הביקורת השיפוטית של חסינות עובד מדינה לעומת הביקורת השיפוטית לגבי עובד הרשות הציבורית, נתונה מזה מספר שנים במחלוקת חריפה בערכאות הדיוניות והגיעה העת לקבוע הלכה בנדון (לדעות השונות ראו, לדוגמה, החלטת הנשיאה גרסטל בתיק אזרחי (מחוזי מרכז) 13773-04-12 ממן נ' חברת החדשות הישראלית בערעור מיסים [פורסם בנבו] (10.12.2012), שם נקבע כי יש לבצע בדיקה עובדתית על פי כללי המשפט האזרחי והנטל הוא על הרשות הציבורית; לדעה דומה ראו, לדוגמה, החלטת השופט חדיד בתיק אזרחי (שלום חי') 23970-07-11 יהב נ' בורובסקי [פורסם בנבו] (9.3.2012); החלטת השופטת אייזנברג בתיק אזרחי (שלום צפת) 41872-09-12 מלצר נ' מימון ברק [פורסם בנבו] (20.3.2013) והאסמכתאות שם.  לדעה חולקת ראו, לדוגמה, החלטת השופט עאסי בתיק אזרחי (שלום י-ם) 24938-01-12 פלד נ' בלומנפלד [פורסם בנבו] (9.7.2013); החלטת השופט בולוס בתיק אזרחי (שלום עכו) 24606-07-13 הדר נ' בן עזרא [פורסם בנבו] (27.1.2014) והאסמכתאות שם).