לצד תופעות של בריונות הבאה לידי ביטוי באלימות פיזית ומילולית כלפי עובדי ציבור, אנו עדים לתופעה ההולכת ותופסת תאוצה במקומותינו, של הגשת תביעות אישיות נגד עובדי ציבור. פלוני מבקש לאיים או להרתיע עובד ציבור מלבצע את מלאכתו? פלוני מבקש להתנכל ולנקום בעובד ציבור שלדעתו פגע בו? פלוני מנהל מאבק פוליטי נגד עובד הציבור? - אין קל מלהגיש תביעה אישית ולייחס לעובד הציבור כוונת זדון, תרמית, התנכלות וכיו"ב והמטרה כבר הושגה. די בעצם הגשת התביעה כדי להטריד את עובד הציבור
ולערער את שלוותו ובטחונו ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. התובע עשוי להשיג את מטרתו בעצם קיום הבירור העובדתי בכלים של משפט אזרחי וביכולתו לגרום לכך שעובד הציבור, לעיתים יריבו הפוליטי, יעלה לדוכן העדים לחקירה על תצהירו על פי דרישתו (ערעור אזרחי 1927/10 בידור נאה מפעלי בתי קולנוע בערעור מיסים ואחר' נגד עו"ד חן רשף [פורסם בנבו] (24.11.2011)). לא בכדי בחר המחוקק בסעיף 7א לפקודה להחיל הסדר מהותי זהה על כלל עובדי הציבור, הן עובדי מדינה והן עובדי רשות ציבורית. החלת כללים של משפט אזרחי כדי לבחון אם נתקיימו תנאי החסינות לגבי עובד הרשות ציבורית, יוצרת הבחנה לא מוצדקת בינו לבין עובד המדינה, בניגוד לתכלית החוק ובניגוד למשפט הרצוי.
במאמר מוסגר: חסרים אנו מחקר אמפירי בשאלה מה אחוז תביעות הנזיקין האישיות שהתקבלו כנגד עובדי ציבור. אסתכן ואומר כי על פי התרשמותי, אחוז התביעות האישיות שהתקבלו, לעומת מספר התביעות האישיות שהוגשו, הוא קטן ביותר. לדידי, התעקשות של תובע לתבוע באופן אישי את עובד הציבור היא חשודה מלכתחילה, מקום בו הרשות מאשררת את פעולת עובד הציבור ונוטלת על עצמה את האחריות לפיצוי התובע ככל שייפסק לזכותו.
- כאשר בעובד מדינה עסקינן, בית המשפט נדרש לבחון את הודעת המדינה. כאשר בעובד הרשות הציבורית עסקינן, בית המשפט נדרש לבחון את החלטת הרשות. בשני המקרים מדובר בהחלטה של הרשות המינהלית. בשני המקרים הטיל המחוקק את נטל בדיקת התקיימות התנאים על בית המשפט. בשני המקרים בית המשפט נדרש להחליט בכך לאלתר ובאותם סדרי דין. איני סבור כי יש להחיל אמות מידה שונות לבדיקת התקיימות התנאים, והמנגנון הדיוני השונה שנקבע על ידי המחוקק נעשה מן הטעם עליו עמדנו לעיל. כאמור, החלטת הרשות הציבורית להגיש בקשה לבית המשפט להכיר בחסינותו של עובד הציבור, היא החלטה מינהלית. ככזו, היא נהנית מחזקת התקינות המנהלית - ועל כן הנטל רובץ על המבקש לסתרה - ויש לבחון אותה בכלים של משפט מינהלי ולא באופן בו מתבררות סוגיות עובדתיות בהליך אזרחי. במסגרת הביקורת המינהלית על בית המשפט לבחון אם ההחלטה לוקה באחד מהמרעין בישין של המשפט המינהלי כמו שיקולים זרים, אם החלטה מצויה