השתלשלות ההליכים בבית משפט זה
- ביום 3.3.2011 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו ברשות ערעור אזרחי 775/11 מכוח סמכותו לפי סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש] ובהחלטתי מיום 2.5.2011 הוריתי כי הדיון בקשות עירייה אחרות 1649/09 וברשות ערעור אזרחי 775/11 יאוחד משום שבשני התיקים עולה שאלה משפטית דומה. הדיון בשני התיקים התקיים בפני הרכב שלושה ביום 11.1.2012 ואליהם צורף באותו שלב תיק נוסף שעסק אף הוא בשאלת החסינות בנזיקין (רשות ערעור אזרחי 4126/11) [פורסם בנבו]. בעקבות אותו הדיון נתקבלה ביום 3.4.2012 החלטה הקובעת כי בשים לב לשאלות הצריכות הכרעה בתיקים אלה, ראוי להרחיב את הרכב השופטים הדן בהם (ראו החלטת חברי הנשיא לעניין הרחבת ההרכב מיום 22.4.2012). הדיון בפני ההרכב המורחב התקיים ביום 12.2.2013 ובמהלכו ניתן פסק דין בתיק הנוסף (רשות ערעור אזרחי 4126/11) [פורסם בנבו] המוחק את הבקשה בהסכמת הצדדים.
- ביום 10.1.2012, טרם הדיון שהתקיים בהרכב שלושה, הגישה שי, המשיבה 3 ברשות ערעור אזרחי 775/11, הודעה דחופה לפיה קיבלה מכתב מראש עיריית נצרת עילית דאז, מר שמעון גפסו, בו צוין כי הסכמת העירייה ליתן חסינות לעו"ד גורדון אינה מוכרת לו וכי הסכמה זו לא ניתנה על דעת העירייה. לטענת שי יש בכך כדי לעורר ספק בדבר סמכותו של עו"ד אליעז להודיע לבית משפט השלום בשם העירייה על הסכמתה להכיר בחסינותה של עו"ד גורדון באותו הליך וכי גם מטעם זה אין להיעתר לבקשת רשות הערעור שהגישה עו"ד גורדון. מנגד טענו באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה ובא-כוח העירייה כי אין ליתן משקל למכתבו של ראש העיר גפסו שכן לשיטתם שיקול דעתה של מחלקת הייעוץ המשפטי של העירייה בנושא חסינות העובדים הוא עצמאי ואין צורך לקבל לשם כך את אישורו של ראש העירייה.
- התפתחות נוספת שאירעה טרם הדיון בפני ההרכב המורחב נוגעת לבקשה שהגישה המדינה ביום 26.12.2012 בקשות עירייה אחרות 1649/09, בה עתרה לאפשר לה להגיש בשלב הערעור הודעת הכרה משלימה ומפורטת לעניין חסינותם של השוטרים. המדינה נימקה את בקשתה זו בין היתר בכך שהמשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים) ראתה לנכון לשוב ולבחון את ההחלטה להכיר בחסינות השוטרים, הגם שהודעת ההכרה המקורית שניתנה בשנת 2007
התקבלה על-ידי בית המשפט המחוזי, וזאת נוכח הדיון התקדימי שנקבע בפני הרכב מורחב בסוגיית חסינות עובדי הציבור על-פי תיקון 10 לפקודת הנזיקין ונוכח הטענות שהעלה פלקסר בערעור בדבר היות הודעת ההכרה המקורית לוקה בחוסר הנמקה. פלקסר התנגד לבקשה זו וטען בין היתר כי ההודעה המשלימה שצירופה התבקש איננה רלוונטית שכן ערעורו מופנה כנגד פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי וזה התייחס להודעת ההכרה המקורית. ביום 3.1.2013 קבע חברי הנשיא כי הבקשה תובא להכרעת ההרכב והטענות בה אכן נשמעו במועד הדיון שהתקיים כאמור בפני ההרכב המורחב ביום 12.2.2013. ייאמר כבר עתה כי הבקשה להגשת הודעת הכרה משלימה מעוררת קשיים לא מבוטלים אך נוכח התוצאה אליה הגענו וכפי שיבואר להלן לא ראינו צורך להידרש אליה. עוד נציין כי משנמצא שרשות ערעור אזרחי 775/11 כמו גם ערעור אזרחי 1649/09 מעוררים שאלה עקרונית אשר ראוי כי תתברר בפני הרכב מורחב, ברי כי יש לדון ברשות ערעור אזרחי 775/11 כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש על-פיה ערעור. לבסוף אקדים ואציין כי אף ששני ההליכים מעוררים שאלה משותפת הנוגעת לחסינות עובדי ציבור ייפרשו להלן, בנפרד, טענות הצדדים בכל אחד מן ההליכים וזאת משום שהאחד (ערעור אזרחי 1649/09) נוגע לחסינות עובדי מדינה והאחר (רשות ערעור אזרחי 775/11) נוגע לחסינותם של עובדי רשויות מקומיות ומשום השוני הקיים בין ההסדרים הנוגעים לכל אחד מסוגי עובדי הציבור הללו.