תפ (ת"א) 35106-11-21 מדינת ישראל נ' נטע קוניו - חלק 3

ביום 29.07.21 בשעה 16:52 שלחה הנאשמת ללין מסמך - שהופץ באותו היום מאגף משאבי אנוש ומזהיר מפני כניסה למערכות ולמאגרי מידע משטרתיים שלא לצורך התפקיד - והוסיפה וכתבה: "כאילו רשמו את זה עלי.  שלחו במסרונט...  כמו הלכת בן חיים, זאת הלכת נטע קוניו" (הנאשמת שלחה את המסמך גם לנטלי לוי, ר' בת/82ב).

75. בחקירתה הנגדית נשאלה לין בעניין כניסתה לתיק היל"פ והסבירה שהיא בודקת תיקים רבים בכל יום ועל כן לא זכרה את הסיבה לכניסתה לתיק, בעת גביית הודעתה במח"ש; וכדבריה: "...לא ידעתי באותו רגע. אם הייתי יודעת הייתי אומרת.  נטע חדה ויש לה זיכרון טוב, היא זכרה, רק אחרי שנחקרתי באזהרה, אחרי כל העוונות שגרמו לי למפח נפש מטורף, רק אחר כך נטע נזכרה שהיה שוטר שביקש.  נטע גילתה את זה.  הוא ביקש שידפיסו עבורו..." (בפרוטוקול, עמ' 178 שורה 29 ואילך).
76. לין אישרה את טענת הסניגור כי הנאשמת מעולם לא פנתה אליה בעניין החקירה של יל"פ קדם (בפרוטוקול, עמ' 179 שורה 25) ובהמשך הוסיפה שהנאשמת היתה שוטרת טובה ומעצרה ופיטוריה הפתיעו אותה (שם, עמ' 180 שורה 6 ואילך). עם זאת, לין לא אישרה את טענותיו החמורות של הסניגור, שלפיהן החוקר יבין תפר לה תיק משום שהיה עליו לדעת שהכניסה שלה לתיק יל"פ היתה בסמכות, ותהתה: "איך הוא היה אמור לדעת?" (שם, שורה 14).  אשר לפניית הנאשמת אליה ביום 05.04.21, כאמור לצורך בירור זהות החוקרים התורנים, נשאלה לין על איזו חקירה היה מדובר ולכך השיבה: "לא זוכרת.  משהו שקשור ליוסי הזה.  לא זוכרת בדיוק מה היה" (שם, עמ' 183 שורה 20).
77. רס"ר סיוון סבג (ערמי), שהודעתה במח"ש ת/84 הוגשה חלף חקירתה הראשית, מסרה כי היכרותה עם הנאשמת היתה "בשם ובפנים בלבד" (ת/84, שורה 6). הודעתה של סיוון נגבתה ביום 09.08.21 והיא זכרה שיחה קצרה אחת בלבד עם הנאשמת.  זאת, כשסיוון היתה חוקרת תורנית בתחנה והנאשמת התקשרה אליה וביקשה ממנה לבדוק מישהו לפי ת"ז.  סיוון לא זכרה פרטים כלשהם מעבר לכך, לרבות שמו של אותו אדם, הגם שאישרה כי ייתכן שהשיחה היתה ביום 05.04.21 (שם, שורה 26).  יוטעם, כי מהמזכר ת/51 ונספחיו עולה שבסמיכות לשיחה עם הנאשמת בדקה סיוון את יוסי ואדם נוסף, כאשר יוסי היה החשוד בתיק והאדם הנוסף הקורבן.
78. בחקירה הנגדית מסרה סיוון שתפקידו של חוקר תורן כולל בין השאר מתן מענה ליחידות השטח ולחוקרים ממחלקים אחרים, כאשר חלק מכך הוא ביצוע בדיקות במערכת לבקשות של שוטרים (בפרוטוקול, עמ' 174 שורה 18 ואילך). לשאלות הסניגור תיארה סיוון את המידע שניתן לקבל מתוך מערכת אדם לגבי חשוד, הכולל התראות כגון אם הוא מבוקש לחקירה או חב מעצר, פירוט תיקיו הפתוחים ומידע אישי.  כמו כן ציינה סיוון כי יש לה הרשאה להיכנס לתוך תיקי חקירה, למשל כדי לברר תנאי שחרור (שם, עמ' 175 שורה 11).
79. הסניגור שאל את סיוון האם היא קיבלה טלפון מלין, אך סיוון הבהירה שהטלפון היה מהנאשמת (בפרוטוקול, עמ' 176 שורה 6). לשאלה האם מסרה לנאשמת מידע על חקירתו הצפויה של יוסי השיבה סיוון "אני לא זוכרת מה היה בשיחה הזאת", אך הוסיפה ש"הסיכוי שמסרתי על מה הוא הולך להיחקר הוא אפסי" (שם, שורה 12 ואילך), ובהמשך ציינה: "נכנסתי לתיק החקירה כדי להבין האם הוא מוזמן לתאריך שהוא מוזמן.  אמרתי שהוא מוזמן.  מעבר לזה לא זוכרת" (שם, שורה 19 ואילך).
80. לשאלה ספציפית של הסניגור בדבר מסירת מידע אודות החשד המיוחס ליוסי וטיבו, השיבה סיוון: "לא זוכרת מה מסרתי" (בפרוטוקול, עמ' 176 שורה 28). סיוון שבה וטענה שאינה זוכרת את תוכן השיחה עם הנאשמת ואף הוסיפה "יתכן גם שלא מסרתי לה שהוא מוזמן למחר" (שם, עמ' 177 שורה 8), אך לשאלה האם איימו עליה במח"ש שהיא תיחקר באזהרה הגיבה: "הודיעו לי שאני נחקרת.  זה לא היה איום" (שם, שורה 10).  בחקירה החוזרת הבהירה סיוון כי הבדיקות שערכה עבור הנאשמת, כמו עבור כל שוטר אחר, הן אך ורק לפי בקשה של שוטר; וכדבריה: "ברור, לא אבדוק על דעת עצמי.  אני בודקת מה שהשוטר צריך לצורך עבודתו בשטח" ולא על דעת עצמה (שם, בשורה 32).
81. רס"מ נטלי לוי נחקרה כאמור על ידי החוקרת וילק, שביום 08.08.21 גבתה ממנה שתי הודעות ברצף, השנייה מהן באזהרה (ת/82 ות/82א). הודעות אלה הוגשו חלף חקירה ראשית, יחד עם קובץ ההתכתבויות בין נטלי לבין הנאשמת (ת/82ב.  ר' בפרוטוקול, עמ' 185 שורה 13 ואילך).
82. נטלי מסרה במח"ש כי התחברה עם הנאשמת בתקופה ששתיהן היו חוקרות בתחנת יפו (ת/82, שורה 10). עם זאת ציינה כי היא לא סיפרה לנאשמת דברים אישיים, למרות שהנאשמת "מספרת לכל העולם דברים אישיים" (שם, שורה 12).  בין השאר סיפרה הנאשמת לנטלי על יוסי ואמרה לה שהיא חושבת שהוא עבריין, ונטלי יעצה לה להתרחק ממנו (שם, שורה 35).  נטלי חזרה ואמרה שלא העבירה מידע כלשהו לנאשמת - למעט במקרה בו הנאשמת שאלה אותה מה זה "בדוקאי מוכרז" והיא השיבה לה שאין בזה משהו מיוחד (שם, שורה 72 ואילך) - וגם ציינה שאינה יודעת האם הנאשמת העבירה מידע ליוסי (שם, שורה 87).
83. במסגרת החקירה במח"ש העבירה נטלי לחוקרת וילק את התכתבויות הווטסאפ שלה עם הנאשמת (סומנו ת/82ב). כעולה מהתכתבויות אלה, ביום 12.03.21 החל משעה 11:56 התכתבה הנאשמת עם נטלי וסיפרה לה על יוסי.  נטלי ביקשה ממנה לשלוח תמונה והנאשמת השיבה: "אין, באסה, כי הוא עבריין...  ישב בכלא וכאלה...  תבדקי את יוסי שמואל מחולון בן 22".  בהתכתבות מיום 23.03.21 בשעה 09:06 שאלה נטלי את הנאשמת איך היא יודעת שיוסי עבריין, והנאשמת השיבה: "כי הוא ישב בכלא על כספת ומלווה בריבית".  בהתכתבות מיום 05.04.21 בשעה 19:31 הזהירה נטלי את הנאשמת מפני הקשר שלה עם יוסי ואף שאלה אותה למה היא צריכה את זה.  בהתכתבות מיום 13.04.21 בשעה 16:35 ציינה נטלי שהתנהגות הנאשמת לא אופיינית והנאשמת השיבה: "את צודקת.  אני חייבת להרגיש על הקצה, על הכמעט, על הגבול שלפעמים כאילו בא לי להיתפס".
84. בחקירה הנוספת של נטלי, הפעם כאמור באזהרה, שאלה אותה החוקרת וילק מדוע היא ביצעה בדיקה על יוסי ביום 22.03.21, כלומר עשרה ימים בלבד לאחר שהנאשמת סיפרה לה עליו (ר' בת/82א, שורות 16, 37 ו-69), למרות שמעולם לא בדקה את יוסי לפני כן. ואולם, נטלי חזרה והכחישה כי מסרה מידע כלשהו לנאשמת.  היא הוסיפה שלכל בדיקה שהיא עורכת ישנה סיבה וניתן לבדוק זאת במערכות המשטרתיות (שם, שורה 80), והיא תעשה זאת באופן מידי לאחר החקירה (שם, שורה 99).  בסמוך לאחר מכן אמנם ערכה נטלי את הבדיקה ומצאה כי ביום 22.03.21 הופצה מהמחוז לדסק יפו ידיעה על יוסי, והודיעה על כך לחוקרת וילק (ר' במזכר ת/80).
85. בחקירתה הנגדית לפניי אישרה נטלי כי הופתעה מאוד מכך שנקראה - לאחר סיום גביית הודעתה - לחקירה נוספת באזהרה (בפרוטוקול, עמ' 186 שורה 2). נטלי הביעה זעם רב מאוד על חקירתה זו (שם, עמ' 188 שורה 2 ואילך) וגם אישרה את טענות הסניגור כי ניסו להפעיל עליה לחץ (שם, עמ' 190 שורה 12) או לפגוע בנאשמת (שם, עמ' 192 שורה 16).  נטלי מסרה שהיא ערכה את הבדיקה (מושא המזכר ת/80) מיד לאחר החקירה כדי "לטהר את השם שלי" (שם, עמ' 188 שורה 20) והבהירה כי העבירה לחוקרת את ההתכתבויות שלה עם הנאשמת, למרות שלא הוצג לה צו, משום שלא רצתה שיחשבו שיש לה מה להסתיר (שם, עמ' 191 שורה 9).

• פרשת התביעה - הודעות הנאשמת:

86. שש ההודעות באזהרה, שנגבו מהנאשמת בחקירת מח"ש, וכן תמליליהן, הוגשו לפניי במסגרת פרשת התביעה; ועתה נפנה לסקירתן. ההודעות נגבו כולן על ידי החוקר קלינסקי, בהשתתפות כזו או אחרת של חוקרי מח"ש נוספים.

• ההודעה מיום 21.07.21 - ת/1:

87. בהודעה ראשונה זו נחקרה הנאשמת בחשד לעבירת מרמה והפרת אמונים, בכך שבחודשים מרץ עד מאי 2021 העניקה סיוע משטרתי לאזרחים בניגוד לחוק ועשתה שימוש במערכות המשטרתיות שלא כדין. בפתח ההודעה תיארה הנאשמת את שירותה הממושך במשטרה משנת 2003 ואת התפקידים השונים שמילאה, תחילה בסיור בחיפה ולאחר מכן בחקירות בתחנת יפו.  הנאשמת סיפרה כי במסגרת תפקידה הנוכחי, ברישום של את"ן ת"א, היא נותנת מענה לאזרחים הפונים ושואלים לגבי תיקי חקירה ורישיונות, וציינה שבתפקידה אין לה הרשאה למערכת פל"א פלילית אלא רק פל"א תעבורה.  לשאלת החוקר האם יצא לה לטפל בבקשות של אנשים קרובים או מכרים השיבה הנאשמת: "לא שידוע לי, אני בודקת המון אנשים מדי יום" (ת/1, שורה 25) והוסיפה כי במצבים כאלה "אני מפנה לגורם הרלוונטי" (שם, שורה 28).
88. הנאשמת סיפרה על הקשר שלה עם יוסי, ולשאלת החוקר מה היא יודעת עליו אמרה: "הוא עובד בשיפוצים וגם בצ'יינג'" (ת/1, שורה 64). לשאלה האם היא מכירה את טל מזרחי השיבה הנאשמת: "לא מכירה, אבל אני חושבת שהוא היה מעורב בתאונה עם יוסי בחודש מאי" (שם, שורה 68.  מדובר באירוע התאונה מושא האישום השלישי).  הנאשמת מסרה שיוסי סיפר לה על התאונה ואמר שמישהו נכנס בהם, וציינה כי יוסי יודע שהיא משרתת באת"ן ת"א אך הם לא שוחחו על מהות תפקידה (שם, שורה 93 ואילך).  הנאשמת טענה כי היא החליטה לנתק את הקשר עם יוסי, שכן "כשבדקתי על תיק התנועה וראיתי את המיץ של הזבל שהוא, אז החלטתי לנתק מגע" (שם, שורה 102).  בהמשך הוסיפה הנאשמת כי ראתה "שיש לו מלא תיקי פל"א.  לא נכנסתי לרישום פלילי כי אני יודעת שזה אסור וזה היה בבדיקה רגילה לראות את התיק תנועה וראיתי את כל התיקי פל"א והזדעזעתי" (שם, שורה 110 ואילך).
89. הנאשמת הכחישה כי היו אירועים בהם יוסי או טל מזרחי ביקשו ממנה עזרה כשוטרת (ת/1, שורה 134 ואילך). לגבי אירוע התאונה סיפרה הנאשמת כי "זה לא היה בדיקה ספציפית לגבי התאונה, זה היה כאילו ברמת הדיווח שהסברתי לו מה הוא צריך לעשות" (שם, שורה 145).  הנאשמת נשאלה האם היו עוד מקרים בהם היא סייעה ליוסי בהתנהלות שלו מול המשטרה, בהקשר התעבורתי, והשיבה כי היא בטוחה שלא (שם, שורה 163).  גם לשאלה האם יוסי ביקש ממנה לבדוק את סטטוס תיק התאונה השיבה הנאשמת בשלילה וטענה כי עשתה זאת במסגרת עבודתה.  כשתהה החוקר כיצד זה במסגרת העבודה אמרה הנאשמת "היתה לי שיחה לבדיקה" (שם, שורה 174).
90. עם זאת, בהמשך החקירה ובהקשר לאירוע הדו"ח (מושא האישום החמישי) אמרה הנאשמת כי יוסי "התקשר אליי, אני חושבת שזה היה בזמן רישום הדו"ח, ואני אמרתי לו תבקש ממנו... אם אפשר לדבר איתו.  זה לא היה חלילה בשביל לעזור או לנסות להשפיע.  זה היה בסך הכל כדי לראות אם אפשר לבקש מהשוטר להפעיל שיקול דעת במצב הנתון...  זה ממש לא היה במטרה לעזור לו או לנצל את המעמד שלי כשוטרת" (ת/1, שורה 190 ואילך).  הנאשמת אישרה כי בהמשך דיברה בטלפון גם עם השוטר, רס"ר קדוש, אך טענה כי אינה זוכרת כיצד היא הגיעה אליו, וזאת בשל חלוף הזמן (שם, שורה 239).
91. גם כשהוטח בנאשמת המסרון ששלחה לרס"ר קדוש - בו היא רשמה כאמור "אדיר תראה אם יש מצב שה[מ]תנדבים ישחררו את יוסי" (ת/62) - היא חזרה וטענה שלא התכוונה להשפיע עליו "וגם לא ידעתי את הרקע הפלילי של יוסי אז, לא חשבתי כמו שצריך והרשיתי לעצמי לרשום כזו הודעה ואני מצטערת על זה... גם זה היה בשעת לילה מאוחרת אחרי ששתיתי יין וכנראה ככה הרשיתי לעצמי" (ת/1, שורה 281 ואילך).  יש להעיר כי כשהוצג לנאשמת סרטון מצלמת הגוף של רס"ר קדוש, בו כאמור נשמעת גם אחת השיחות שלה, היא אמרה "זה שוטר מניאק...  הוא לא מבין, הוא עמה" והוסיפה כי אם הוא היה מבין שהיא מכירה אותו הוא "לא היה מקליט" (שם, שורה 413 ואילך).
92. הנאשמת טענה כי רק בזמן האחרון התברר לה שיוסי הוא עבריין (ההודעה נגבתה כאמור ביום 21.07.21), הגם שבסופו של דבר אישרה כי ידעה על מעצרו של יוסי במרחב איילון בחודש אפריל, בסמוך לאחר האירוע עם רס"ר קדוש (ת/1, שורה 298 ואילך). הנאשמת מסרה שיוסי "פתאום נעלם לכמה ימים" וכך היא גילתה את דבר מעצרו וש"נפל עליי עבריין" (שם, שורה 329 ואילך) ובהמשך הוסיפה כי הוא אמר לה שהיה חשוד בהתפרצויות (שם, שורה 434).  לשאלת החוקר מדוע המשיכה הנאשמת להיפגש עם יוסי היא השיבה: "המפגש הזה לפני חודש היה אחרי הרבה מאוד זמן שהוא אומר שהוא מתגעגע ואני מנתקת את הרגש" (שם, שורה 456 ואילך).

• ההודעה מיום 02.08.21 - ת/1א:

93. ההודעה השנייה נגבתה מהנאשמת כשבועיים לאחר מכן, והחשד נגדה הורחב גם לשיבוש מהלכי חקירה בכך שמחקה ראיות המצויות בטלפון הנייד שלה. הנאשמת מסרה כי התוודעה לכך שיוסי עבריין בעקבות אירוע הדו"ח (מיום 01.04.21), כש"נכנסתי למחשב לבדוק לו על דו"ח תנועה וראיתי כמות ענקית של תיקי פל"א ונבהלתי מזה" (ת/1א, שורה 12 ואילך).  לשאלת החוקר כיצד גילתה שיוסי נעצר, השיבה הנאשמת: "הוא התנתק לתקופה מסוימת וזהו, וכשהוא חידש קשר הוא אמר לי שהוא היה עצור" (שם, שורה 26 ואילך).
94. לשאלה מתי לאחרונה היתה בקשר עם יוסי השיבה הנאשמת שלאחר שיוסי היה אצלה בבית בחודש יוני הוא כל הזמן חיזר אחריה, למרות שאמרה לו שאינה מעוניינת (ת/1א, שורה 29 ואילך). עם זאת, כשהוטח בנאשמת שביום 26.07.21 - ימים ספורים לפני גביית ההודעה ת/1א - היא שלחה הודעה ליוסי, הסבירה הנאשמת כי ביקשה "שיחזור אליי כי היה לי דברים אצלו" (שם, שורה 34).  בהמשך הוסיפה הנאשמת והסבירה כי דווקא יוסי "התעצבן [ע]ליי וחסם אותי בגלל זה שלחתי לו הודעה באס אמ אס" (שם, שורה 39 ואילך).
95. כשהטיח החוקר בנאשמת שבקבוצת ווטסאפ של חברות היא כתבה שהיא חושבת שיוסי עבריין, עוד לפני אירוע הדו"ח, היא השיבה: "כי אולי היה לו את הלוק" (ת/1א, שורה 74). לשאלה כיצד הגיעו צילומי מסך מדיון המעצר בעניינו של יוסי לטלפון שלה, השיבה הנאשמת כי יוסי שלח לה אותם על מנת להראות לה שאינו אשם (שם, שורה 99 ואילך).  את מחיקת ההתכתבויות עם יוסי הסבירה הנאשמת בכך שהיא נוהגת למחוק התכתבויות עם גברים בשל טראומות מהעבר (שם, שורה 51 ואילך).  בהמשך תהה החוקר מדוע מחקה הנאשמת את ההתכתבויות עם יוסי בעוד שלא מחקה התכתבויות עליו עם חברותיה, התנהגות היוצרת רושם כי מחקה רק את ההתכתבויות עם יוסי.  הנאשמת אמרה: "אני מוחקת את כל ההתכתבויות שלי עם אנשים בודדים, משאירה רק קבוצות...  רק קבוצות וילדים אני לא מוחקת" (שם, שורה 114 ואילך).

• ההודעה מיום 04.08.21 - ת/1ב:

96. בהודעה זו הוחשדה הנאשמת, לראשונה, בכך ש"מסרת מידע משטרתי מסווג לגורמים עברייניים שונים ובכך שיבשת תיקי סחר באמל"ח". בתגובה לחשדות השיבה הנאשמת ש"אין לי מה לספר" (ת/1ב, שורה 15); וכשנשאלה כמה בדיקות ערכה במערכות המשטרתיות על יוסי או בעבורו, אמרה לחוקר: "יש לך הכל" (שם, שורה 23).  הנאשמת אישרה כי לא ניתנו לה הוראות לבצע את הבדיקות, תוך שטענה שעשתה אותן מסקרנות (שם, שורה 26 ואילך).
97. הנאשמת ציינה כי ערכה בדיקות על יוסי במערכת אדם - שבה כאמור ניתן לראות מידע על תיקי פל"א כולל מספר התיק, התאריך, סוג התיק והסטטוס שלו, וכן את העבירות מושא החשד וזהות היחידה החוקרת (ת/1ב, שורה 37 ואילך) - וגם אישרה שבדקה אנשים נוספים. לשאלה האם הבדיקות נעשו שלא במסגרת העבודה, השיבה הנאשמת "אין תגובה" (שם, שורה 45).  הנאשמת אישרה כי ידעה שטל מזרחי היה מעורב עם יוסי באירוע התאונה, אך הכחישה שפגשה בטל.  כששאל החוקר "מעולם לא?" אמרה הנאשמת "שומרת על זכות השתיקה" (שם, שורה 62 ואילך).  מכאן ואילך חזרה הנאשמת על תגובה זו במרבית השאלות שנשאלה, לאחר שהעירה: "אתם נגדי, אז אני לא רוצה לשתף פעולה" (שם, שורה 75).
98. יש לציין כי הנאשמת שמרה על זכות השתיקה גם שהוטחו בה חשדות חמורים ביותר, הקשורים לחקירת יל"פ קדם בעניין סחר באמל"ח. כך, הנאשמת לא השיבה לשאלה על בדיקות שביצעה על המעורבים בסחר באמל"ח (ת/1ב, שורה 166), וכך הנאשמת לא השיבה לשאלות האם קיבלה כסף בתמורה למידע שמסרה (שם, שורה 184).  הנאשמת שבה וטענה כי החוקרים נגדה, ומבקשים להעצים את החשדות כדי "להגיע לאנשים אחרים דרכי או משהו כזה" (שם, שורה 202).  הנאשמת לא התייחסה באופן ענייני לשאלות שנשאלה ורק אמרה "אני לא מסרתי שום מידע" (שם, שורה 212).

• ההודעות מיום 05.08.21 (ת/1ג) ומיום 08.08.21 (ת/1ד):

99. בהודעה ת/1ג התמידה הנאשמת בשתיקתה, שוב על אף החשדות הקשים שהוטחו בה לעניין שיבוש חקירת יל"פ קדם בעניין הסחר באמל"ח. הנאשמת לא השיבה באופן ענייני ופרטני לשאלות שנשאלה אלא אמרה רק, באופן כללי, כי היא חפה מפשע וכי נעשה לה עוול.  כך נהגה הנאשמת גם בהודעה ת/1ד, כשלא הגיבה לשאלות גם כשהוטחו בה ראיות קונקרטיות רבות.
100. החוקר השמיע לנאשמת את שיחתה עם הספר דניאל שאול (ת/1ד, שורה 17) ושאל מדוע היא שיתפה אותו בפרטים מסווגים ממערכות המשטרה, וכיצד ידעה באותה עת שיוסי עתיד להיעצר. לשתי שאלות אלה לא ענתה הנאשמת (שם, שורה 25 ואילך), כמו גם לשאלה בדבר ידיעת "חבורת האמל"ח" על מעצרם מבעוד מועד (שם, שורה 34 ואילך).  החוקר הציג לנאשמת את העובדה שמספר תעודת הזהות של טל מזרחי נמצא בטלפון שלה, ושאל אותה למה היא היתה צריכה אותו.  הנאשמת לא הגיבה לשאלה זו (שם, שורה 71), וכך נהגה גם כשהוצג לה צילום כתב אישום והזמנה לדין של דניאל שאול, שנמצא בטלפון שלה (שם, שורה 105).
101. עוד הוצגו לנאשמת, במהלך גביית ההודעה ת/1ד, צילומים של חומרי חקירה מתוך חקירת אירוע התאונה (מושא האישום השלישי), לרבות צילום של דו"ח פעולה, וגם לכך היא לא הגיבה (ת/1ד, שורה 112 ואילך), וכך נהגה ביחס לתצלום רשימת תיקי הפל"א של טל מזרחי מתוך מערכת אדם (שם, שורה 126 ואילך). בשלב זה הוכנסה לין לחדר החקירות, והנאשמת אמרה לה: "הם תופרים פה תיקים, אל תאמיני להם" (שם, שורה 150).  הוטח בנאשמת כי היא סיבכה את חברתה בבדיקה והיא הגיבה "הם שקרנים" (שם, שורה 154 וכן בהמשך הדברים).
102. בהמשך החקירה הסביר החוקר לנאשמת, באריכות, כי כדאי לה לשתף פעולה בחקירה. בתגובה אמרה הנאשמת: "אחרי הנאום הארוך, הכבד והמייגע שלך, אני חוזרת ואומרת, אני חפה מפשע.  אני שיתפתי פעולה מלאה בחקירותיי הקודמות, כשראיתי שאתם הולכים לכיוון של תפירת תיקים, מאשימים אותי בדברים שלא ביצעתי וגם לעולם לא תוכלו להוכיח שביצעתי, אז פה אני לא משתפת פעולה זה שלכם להוכיח, לא שלי...  אני לא שונה בבדיקותיי במחשב מאף שוטר אחר במשטרת ישראל, מאף עמית שלי לעבודה באגף התנועה" (ת/1ד, שורה 272 ואילך).  עם זאת, הנאשמת שבה לענות על השאלות שנשאלה, תוך שטענה כי בהודעתה הראשונה לא התייעצה עם עו"ד ולכן "יכול להיות שתשובותיי מהלחץ ואי היוועצות בעורך דין לא היו מדויקות במלואן, אך ודאי לא שיקרתי" (שם, שורה 293).
103. בהמשך הדברים העלתה הנאשמת את ההסבר התמים לכניסתה של לין לאחד מתיקי החקירה של יל"פ קדם (ת/1ד, שורה 313 ואילך). אשר לבדיקות שביצעה בעבור יוסי סיפרה הנאשמת: "כשיוסי מתקשר אליי למשרד ושואל על תיק תנועה, אני בודקת לו כשאר אזרחי מדינת ישראל" (שם, שורה 347).  את הבדיקות שעשתה לטל מזרחי הסבירה בכך שערכה אותן "כשהוא התקשר כנראה" (שם, שורה 375); וכשנשאלה אם ייתכן שיוסי וטל התקשרו אליה מאות פעמים השיבה: "יכול להיות" (שם, שורה 383).  את העובדה שתעודת הזהות של טל היתה שמורה בטלפון הנייד שלה הסבירה הנאשמת בכך ש"יוסי הביא לי" (שם, שורה 387), ואת הדברים על יוסי שסיפרה לספר דניאל שאול טענה ששמעה מיוסי עצמו - ולא מדובר במידע שהיא הפיקה מהמערכת (שם, שורה 449).
104. בהקשר לבדיקות מושא האישום הראשון הציג החוקר לנאשמת צילומים של רשימות תיק פל"א של טל מזרחי ויוסי, מתוך מערכת אדם, שאותם שלחה ליוסי ביום 01.07.21 ושבהם ניתן לראות שאחד התיקים הוא של תחנת עוז קדם, אשר נפתח בחשד לרכישת או החזקת נשק שלא כדין. יש לציין כי לפי הנתונים בצילום (ע"ק 8), התיק נפתח ביום 29.06.21, כאשר הצילום על ידי הנאשמת נעשה ביום 01.07.21.  הנאשמת טענה כי לא ראתה נתונים אלה שכן "לא הסתכלתי על זה, הסתכלתי על תיק תנועה" (ת/1ד, שורה 479).  לעניין צילום ההכרזה של יוסי כ"בדוקאי מוכרז" טענה הנאשמת כי צילמה את ההכרזה כדי "שיהיה חרוט לי בזיכרון" (שם, שורה 485).  הנאשמת הוסיפה ש"לא מדובר במידע מסווג וגם לא עצם היות בדוקאי מוכרז...  וכל עבריין שני היום הוא בדוקאי מוכרז ואין לכך כל משמעות יתרה" (שם, שורה 493 ואילך).
105. עוד הציג החוקר לפני הנאשמת צילום של רשימת תיקי הפל"א של יקיר מימוני, שנמצא אצלה. הנאשמת הסבירה כי מדובר באדם שעמו היא היתה בקשר והוא "אמר לי שעצרו אותו, ביקש לדעת על מה.  אני זוכרת שבדקתי, לא ראיתי בזה עבירה על החוק או מידע מסווג.  לא ידעתי שאסור לצלם.  לא נכנסתי לשום תיק חקירה..." (ת/1ד, שורה 633 ואילך).  החוקר שאל את הנאשמת האם מסרה ליקיר למה הוא נעצר והיא השיבה ש"הוא יודע", הגם שבהמשך הוסיפה שיקיר "עשה קיצור דרך שלא לעניין" וגם אישרה ששלחה אליו את הצילום (שם, שורה 637 ואילך).  אשר לאסף בן שמואל סיפרה הנאשמת כי היא מכירה אותו מזה שנים רבות, עוד מחיפה, והוא קיבל דו"ח וביקש ממנה שתבדוק לו האם רישיון הנהיגה שלו נפסל.  הנאשמת אישרה כי ערכה בדיקות בעניינו וגם "הראיתי לו שבר"פ שלו זה רשום לחובתו אבל הוא סגור מחוסר ראיות" (שם, שורה 725).
106. החוקר הציג לנאשמת את הבדיקה הראשונה שערכה בעניינו של יוסי, ביום 04.04.21. הנאשמת טענה "רציתי לבדוק לו על הדו"ח תנועה" (ת/1ד, שורה 682).  לכך הגיב החוקר באומרו כי גם הוא חשב כך, אלא שאז מצא את התכתבויותיה עם לין מיום 05.04.21 בעניין אירוע חקירתו של יוסי בתיק התקיפה (מושא האישום השני).  לכך הגיבה הנאשמת: "הוא זומן לחקירה ורציתי לדעת על מה.  לא התכוונתי לשבש ולא התכוונתי להרוס ולא שום דבר" (שם, שורה 685).  החוקר שאל את הנאשמת האם היא גילתה ליוסי על מה הוא עומד להיחקר והנאשמת השיבה שיוסי "כבר ידע" שעומדים לחקור אותו "על התקיפה" (שם, שורה 687 ואילך).  החוקר שאל אפוא את הנאשמת מדוע היתה צריכה לבדוק על מה יוסי עתיד להיחקר, אם הדברים כבר נמסרו לו, והיא השיבה: "סתם.  אני עושה דברים לפעמים סתם בלי סיבה.  אני רוצה שיהיה רשום שרואים שברביעי לרביעי בתיק[י] פל"א של יוסי לא רשומים התיקים בגינם הוא נעצר אחרי שבוע.  זאת חקירה חשאית" (שם, שורה 695 ואילך).  אשר לחוקרים התורנים, שאת מספריהם קיבלה הנאשמת מלין, טענה הנאשמת כי אינה זוכרת על מה דיברה עמם (שם, שורה 708 ואילך).
107. 00החוקר הציג לנאשמת את הרשימות הארוכות של הבדיקות, שאותן ערכה בעניינם של יוסי וטל מזרחי, ושאל אותה האם מדובר בכמות סבירה. הנאשמת השיבה: "לפי רמת הטלפונים" (ת/1ד, שורה 765).  גם בהמשך הדברים, כשהציג החוקר לפני הנאשמת שביום 31.05.21 היא בדקה ארבע פעמים את יוסי ואת טל, אמרה הנאשמת: "כנראה הם התקשרו ארבע פעמים באותו יום" (שם, שורה 799).  אשר לעובדה שהיא גם הוציאה חומרי חקירה מתיק אירוע התאונה ושלחה את צילומיהם ליוסי הסבירה הנאשמת שזה היה "באופן יותר אישי מה שנקרא" (שם, שורה 802).  בעניינו של עומרי וייל, אותו בדקה הנאשמת פעמיים, טענה הנאשמת כי אינה יודעת מדוע עשתה זאת (שם, שורה 770).

0

• ההודעה מיום 09.08.21 (ת/1ה):

108. הודעה זו היא האחרונה שנגבתה מהנאשמת במח"ש, כאשר החשדות שהוטחו בה כללו גם חשד לסיוע לסחר באמל"ח, בנוסף לחשדות הקודמים. בתגובה הראשונית לחשדות אמרה הנאשמת: "אין לי רמת סיווג לצפות בחומר מסווג, אין לי הרשאות לצפות בחומר מסווג" (ת/1ה, שורה 10).  החוקר הזכיר לנאשמת כי בחקירה הקודמת (ת/1ד) הוא הראה לה שביום 31.05.21 היא בדקה ארבע פעמים את יוסי ואת טל.  כעת הציג החוקר לנאשמת שביום 01.06.21 היא שוב צילמה את רשימת תיקי הפל"א של יוסי, ממערכת אדם, ושאל מה היה הצורך בכך יום אחד בלבד לאחר שבדקה את יוסי ארבע פעמים.  הנאשמת אמרה "בטח נתקע לי המחשב" (ת/1ה, שורה 18), למרות שבהמשך טענה שאינה זוכרת.
109. כשהטיח החוקר בנאשמת שביום 03.06.21 היא שוב בדקה את תיקי הפל"א והמידע הדמוגרפי של יוסי, כלומר ערכה בדיקה שישית בארבעה ימים, טענה הנאשמת שעשתה זאת משום "שהוא התקשר הרבה פעמים לבדוק" (ת/1ה, שורה 34). החוקר אמר לנאשמת כי בתיק התעבורה היא גם הוציאה חומרי חקירה, ומעבר לכך בדקה את הכרזותיו של יוסי, והיא אמרה: "סתם מסקרנות.  אין לי יסוד נפשי או עובדתי או כוונה או רצון עז לבצע איזשהו משהו" (שם, שורה 43).  תשובות דומות מסרה הנאשמת בהתייחס לבדיקות נוספות של יוסי אותן ביצעה באותו החודש (יוני 2021) וכן בחודש יולי, תוך שציינה שרצתה לדעת אם מזמנים אותו לחקירה, כשגם יוסי "לא הבין למה לא קוראים לו לחקירה" (שם, שורה 145).  אשר לצילומי הר"פ (הפלילי והתעבורתי) של יוסי, הכוללים 12 עמודים, סיפרה הנאשמת: "אחרי שהוא היה אצלי בתחנה הוא שכח לקחת את זה, אז צילמתי ושלחתי לו" (שם, שורה 45).
110. אשר לבדיקת הנשק שערכה (בהקשר לאירוע רישיון הנשק) אמרה הנאשמת: "לא בדקתי משהו סודי, אין לי הרשאות לכך.... לא היתה שום כוונה לנשק עצמו ולא נעשה גם שום דבר עם הנשק עצמו.  זה היה סתם בקלות דעת של כך שבעקבות שיחה על נשק שהיה למאבטח באיזה סרט שראינו, אז זה היה בעקבות זה.  לא היה לזה תכלית או תוכן או כוונה כלשהי" (ת/1ה, שורה 159 ואילך).
111. בהמשך הוסיפה הנאשמת והסבירה: "ראינו סרט עם איזה מאבטח שהיה לו סוג נשק מסוים. יוסי התווכח איתי איך נשק רשום ועל סוגי נשקים והראיתי לו, אמרתי לו שהנה, נגיד על כל אחד רשום, הסוג שלו, הכל" (ת/1ה, שורה 180 ואילך).  החוקר תהה מדוע הנאשמת שלחה ליוסי לא רק את צילום רישיון הנשק של יחזקאל אלא גם את צילומי המידע הדמוגרפי ואת פרטי ההתקשרות שלו, והנאשמת השיבה: "זה בא ביחד, אין סיבה מיוחדת" (שם, שורה 187).  החוקר שאל את הנאשמת האם כיום, כשהיא יודעת שיוסי סחר בנשק, היא מבינה שהדבר מכניס אותה למעגל העבירה.  הנאשמת אמרה שיוסי רק חשוד ו"זה ממש לא מכניס אותי למעגל העבירה.  בדיקה אחת ללא ביצוע שום עבירה?" (שם, שורה 194).
112. עוד נחקרה הנאשמת על שיחות טלפון אותן ניהלה לאחר חקירתה הראשונה, אשר בהן היא מסרה תכנים מהחקירות למרות שבתנאי הערובה נאסר עליה לדבר בעניין החקירה, והנאשמת טענה שלא ידעה שנאסר עליה לדבר על החקירה (ת/1ה, שורה 287). החוקר שאל את הנאשמת, בעניין שיחתה עם ליאורה, מדוע מצאה לנכון לחלוק עמה פרטים על החקירה, והנאשמת השיבה: "אני בן אדם שחולק דברים עם אנשים ולא ידעתי שאסור" (שם, שורה 312).  לגבי אמירתה לליאורה שטל השתנקר עליה הסבירה הנאשמת: "בגלל שקיבלתי ממנו הרחקה, לכן היתה לי הרגשה" (שם, שורה 318).
113. בהקשר לשיחה עם נטלי שאל החוקר את הנאשמת מדוע אמרה שהיא רגועה משום שמח"ש בדקו רק על מרץ עד מאי, והיא ענתה: "אני לא רגועה, אני סיפרתי על מה היתה החקירה, מרץ עד מאי" (ת/1ה, שורה 349). בסוף החקירה אמרה הנאשמת כי היא כופרת בכך שהיתה קשורה לחוליית פשע כזו או אחרת, והוסיפה: "אני כופרת בחשדות שאני העברתי מידע לאנשים כאלו ואחרים על תיקי פל"א שנפתחו נגדם.  טענותיי הן שידעו על כך לפני" (שם, שורה 409).

• פרשת ההגנה - עדות הנאשמת:

114. הנאשמת בחרה להעיד ולפיכך העידה בבית המשפט בתחילת פרשת ההגנה. בעדותה הראשית התייחסה הנאשמת, בהרחבה, לנסיבותיה האישיות ולתלונותיה החמורות נגד מח"ש, וכן תיארה בקווים כלליים את עבודתה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום - הגם שלא התייחסה באופן קונקרטי לאישומים הפרטניים ולעובדות הספציפיות הנטענות בכתב האישום בכל אחד מהאישומים.
115. כמו בפתח הודעתה הראשונה (ת/1) תיארה הנאשמת את שירותה הממושך במשטרה ואת התפקידים השונים שמילאה. הנאשמת טענה, בהקשר זה, כי בכל יום היתה מקבלת מעל מאה פניות מאזרחים, כחלק מתפקידה (בפרוטוקול, עמ' 216 שורה 26).  לדבריה, כל אדם רשאי היה לפנות אליה בבקשות למידע והיא היתה מוסרת מידע על פי שם או מספר תעודת זהות, כאשר לא היה ביכולתה לדעת מי המבקש והאם הוא, למשל, עבריין.  עם זאת, הנאשמת הדגישה כי כל מידע שהיתה מוסרת היה מידע לא מסווג (שם, עמ' 217 שורה 5 ואילך).  את יוסי תיארה הנאשמת כ"בחור שהייתי איתו בקשר מזדמן" (שם, עמ' 218 שורה 11).
116. הנאשמת תיארה את מערכת היחסים העכורה שלה עם הגרוש ערן, כולל נסיבות גירושיהם וכתב האישום שהגישה מח"ש נגדו. לטענת הנאשמת, מאז הגירושין מבקש הגרוש להתנקם בה בכל דרך אפשרית, לרבות בהגשת תלונות למשטרה (בפרוטוקול, עמ' 217 שורה 31 ואילך).  הנאשמת ציינה כי היא חושבת שהחקירה נגדה החלה בשל פניית הגרוש, יחד עם מפקדו באח"מ (סנ"צ אבוטבול) (שם, עמ' 218 שורה 13), כאשר לאחר מכן "בחודש אפריל, עו"ד של הגרוש שלי...  כתב עלי מכתב שקרי שאני ביקשתי לשחרר איזשהו עבריין ממעצר של כנופיית פורצים..." (שם, שורה 14).  הנאשמת ציינה "אני קצת לא זוכרת" אך בהמשך הבהירה כי המכתב של עו"ד כרמלי (נ/16) התייחס לכך ש"ביקשתי לשחרר עצור בשם טל מזרחי" (שם, שורה 28).
117. הנאשמת תיארה בהרחבה את החוויות הקשות שעברו עליה במסגרת מעצרה לצרכי חקירה ואת הפגיעות שחוותה בשל הפרסומים בתקשורת וברשתות החברתיות, שליוו את המעצר. אגב כך הטיחה הנאשמת האשמות שונות במח"ש - לרבות בהעצמת חשדות ותפירת חקירה, שבגינן הפסיקה לשתף פעולה בחקירותיה - אך גם בשופט שדן בבקשה להארכת מעצרה (שם, עמ' 219 שורה 23 ואילך).  הנאשמת הדגישה כי הפרסומים בעניינה כללו גם רכילות פוגענית וחסרת שחר.  עוד הלינה הנאשמת על הפגיעה בפרטיותה שנגרמה עקב ההאזנה לשיחות פרטיות שלה, הגם שבד בבד תיארה את עצמה כ"בן אדם צבעוני", המנהלת שיחות אישיות עם מעגל חברים ש"היה יחסית גדול ומגוון" (שם, עמ' 220 שורה 26 ואילך).
118. הנאשמת הרחיבה בתיאור המחירים הכבדים שהיא שילמה וממשיכה לשלם עד היום בעקבות החקירה והגשת כתב האישום, מחירים שלטענתה אינם עולים בקנה אחד "עם המעשים שעשיתי שהם בעצם היו העבודה היומיומית שלי בתפקידי כשוטרת" (שם, עמ' 222 שורה 28 ואילך). הנאשמת הוסיפה ואמרה כי "בעקבות כל החדירה לפרטיות שעשו לי ולקרובים אליי, הגשתי תלונה" (שם, עמ' 223 שורה 1), ובהמשך ציינה ש"גם הגשתי תביעה אזרחית נגד מח"ש ועוד גורמים" (שם, שורה 8).
119. בפתח החקירה הנגדית אישרה הנאשמת את נכונות ואמיתות הדברים שמסרה בהודעותיה בחקירת מח"ש (בשש הודעותיה ת/1 עד ת/1ה) - גרסה המדגישה שוב את היעדר הבסיס לבקשת הנאשמת, בתחילת המשפט, לניהול משפט זוטא (בפרוטוקול, עמ' 224, שורה 2 ואילך). הנאשמת אישרה גם את שירותה הממושך במשטרה, לרבות בתפקיד של חוקרת בחקירות פליליות, וכן את ההרשאות שהיו לה במערכות המידע המשטרתיות.  לשאלה ספציפית של התובעת, האם היא מאשרת שביצעה את כל הבדיקות המתוארות בעובדות כתב האישום, השיבה הנאשמת: "אין שום מחלוקת" (שם, שורה 21).
120. התובעת הפנתה את הנאשמת למסמך אגף משאבי האנוש מיום 29.07.21 שאותו שלחה הנאשמת לנטלי וללין - מסמך שכזכור מזהיר מפני כניסה למערכות ומאגרי מידע משטרתיים שלא לצורך התפקיד, ומפרט דוגמאות כגון איסור בדיקה בעבור בן משפחה או חבר - והנאשמת אישרה שהמסמך לא חידש לה דבר (בפרוטוקול, עמ' 227 שורה 4). בהמשך גם אישרה הנאשמת, לשאלת התובעת, שהיא יודעת שהכניסות למערכות המידע המשטרתיות מתועדות (שם, עמ' 228 שורה 13).
121. לשאלת התובעת כיצד גילתה הנאשמת שיוסי עבריין, היא השיבה: "אתם אמרתם לי שהוא עבריין" (בפרוטוקול, עמ' 229 שורה 3). התובעת הטיחה אפוא בנאשמת שכבר בהודעתה הראשונה היא ציינה שהבינה כי יוסי הוא "המיץ של הזבל", כשבדקה את תיק התאונה.  הנאשמת לא השיבה לשאלה זו באופן ענייני אלא טענה כי היתה בלחץ בחקירה והתגוללה על התנהלות מח"ש, כשלטענתה "הפכתם אותי לעבריינית, כשאני לא יודעת עד היום במי פגעתי" (שם, שורה 28).
122. בהמשך הדברים הטיחה התובעת בנאשמת כי מהיום הראשון של היכרותה עם יוסי היא כבר ידעה שהוא עבריין, והנאשמת השיבה: "לא ידעתי. גם מה זה משנה" (שם, עמ' 230 שורה 31).  התובעת הטיחה אפוא בנאשמת את התכתבותה עם נטלי, בה אמרה לה - ביום 12.03.21, יום אחד בלבד לאחר שהכירה את יוסי - כי הוא עבריין.  הנאשמת טענה כי מדובר בהתכתבות פרטית עם חברה, תוך שימוש ב"קודים" לגבי טיפוסים של גברים (שם, עמ' 231 שורה 7 ואילך), אך כשהתובעת הפנתה אותה לכך שבהתכתבות נוספת נטלי שאלה אותה כיצד היא יודעת שיוסי עבריין, והיא השיבה שישב בכלא, שבה הנאשמת לטרוניותיה נגד מח"ש.  לאחר מכן הסבירה הנאשמת: "אמרתי לה שהוא ישב בכלא ורואים שזה מטאפורה על עבריין" (שם, שורה 31).  עם זאת, הנאשמת אישרה כי במהלך הקשר ביניהם היה יוסי עצור, הגם שטענה שאינה זוכרת כיצד ידעה זאת (שם, עמ' 232 שורה 8).
123. הנאשמת סיפרה, בהקשר לאירוע התאונה, כי "אחרי שיוסי עשה את התאונה, לקחתי אותו יד ביד למשטרת מחוז תל אביב... ועזרתי לו כמו שאני עוזרת לכולם" (בפרוטוקול, עמ' 234 שורה 14 ואילך).  ואולם, כשהתובעת הטיחה בנאשמת שבדקה את יוסי עוד בסמוך לאירוע הדו"ח היא אישרה זאת; וכדבריה: "את יוסי הכרתי ביום 11.03.21.  ניתן לו דו"ח תנועה ביום 01.04.21.  יום חמישי בלילה.  הכניסה הראשונה שלי למערכות בשביל יוסי היתה ביום 04.04.21 בעקבות דו"ח התנועה שניתן לו ביום 01.04" (שם, שורה 24 ואילך).
124. הנאשמת התקשתה להסביר את הבדיקות המרובות שערכה בעניינם של יוסי וחבריו וטענה כי היא מסרה מידע בעקבות התקשרויות טלפוניות. לשאלת התובעת האם כל אלה אמנם התקשרו אליה, השיבה הנאשמת "כנראה" (בפרוטוקול, עמ' 235 שורה 26).  בהמשך לא השיבה הנאשמת באופן ענייני, תוך שטענה: "הם התקשרו אליי בעקבות האשמות שלכם, שאני אשת קשר לכנופיית פורצי כספות, קמבצית של סוחרי אמל"ח" (שם, עמ' 236 שורה 5 ואילך).  עוד התקשתה הנאשמת להשיב כשהתובעת הטיחה בה את דבריה, בחקירות מח"ש, כי בדקה את יוסי מתוך סקרנות.  הנאשמת הכחישה את הדברים ובד בבד אמרה שהיא יכולה להסכים "שהיה משהו לא אתי בהתנהגות שלי" (שם, עמ' 237 שורה 1 ואילך).  גם בהמשך לא התייחסה הנאשמת באופן ענייני לסיבת הבדיקות המרובות, שאותן ערכה ליוסי ולחבריו, וחזרה וטענה שאם בדקה "כנראה שהם התקשרו" (שם, עמ' 238 שורה 12).
125. התובעת הטיחה בנאשמת שהיא ידעה שיוסי מעורב בפרשייה והנאשמת הכחישה זאת. הנאשמת אישרה שנשאלה במח"ש מדוע היא כשוטרת מקיימת קשר עם עבריין ו"נכון שזה לא היה צריך לקרות", אך אם יוסי היה מעורב בפרשייה הוא היה צריך להיות עצור (בפרוטוקול, עמ' 239 שורה 5 ואילך).  בהמשך, לשאלת התובעת מדוע שלחה ליוסי את רשימת תיקי הפל"א של טל מזרחי, אמרה הנאשמת: "כי זה תיק שהוא היה מעורב בו" (שם, שורה 14) ואף טענה כי היא רשאית להעביר מידע על תיקים פתוחים גם לאדם אחר (שם, שורה 28).  בהמשך הדברים, כשהתובעת הטיחה בנאשמת כי במערכת אדם היא נכנסה לראות רשימת תיקי פל"א, הנאשמת אמרה שאין לה אפשרות להיכנס למעורבים בתיקים.  כשתמהה התובעת כיצד ידעה שליוסי תיקים בחקירה אך לא ידעה על מה, אמרה הנאשמת: "לא זוכרת.  השאלה כללית מדי" (שם, עמ' 240 שורה 7).
126. הנאשמת אישרה כי ביום 04.04.21 נכנסה למערכת אדם, צילמה את רשימת תיקי הפל"א של יוסי והעבירה את התצלום ליוסי בווטסאפ (בפרוטוקול, עמ' 241 שורה 12), כאשר כאמור רשימה זו כוללת נתונים מהותיים לגבי התיקים. הנאשמת הוסיפה וטענה: "אין שום בעיה בהעברת המידע הזה לאותו אדם.  זה תהליך תקין, זה בסדר.  אותו אדם חשוף למידע הזה.  אין פה משהו פסול בזה שהעברתי לו.  בטוח שלא פלילי" (שם, שורה 22 ואילך).  בהמשך הציגה התובעת לנאשמת את הבדיקות המרובות שביצעה בעניינו של יוסי, כל כמה ימים (ר' בנספחים לת/23), והטיחה בה כי היא עקבה אחר התפתחות החקירה בעניינו.  הנאשמת השיבה: "אז אני אומרת לך שכל הבדיקות האלה בוצעו במסגרת העבודה שלי כמו כל הבדיקות שביצעתי מאות או עשרות פעמים על אזרחים רבים אחרים..." (שם, עמ' 242 שורה 30 ואילך).
127. התובעת הטיחה עוד בנאשמת כי ניתן לראות שהיא עקבה אחר התפתחות החקירה מכך שידעה לומר במח"ש כי ביום 04.04.21 לא רואים את התיקים שבגינם נעצר יוסי לאחר מכן משום שדובר בחקירה חשאית (בהודעתה ת/1ד). הנאשמת השיבה כי דובר בחקירה שנערכה לאחר סוף שבוע במעצר ולאחר שהוטחו בה האשמות ולכן "הרגשתי שאני צריכה להסביר את עצמי...  אז פשוט הוספתי ואמרתי שיש חקירות שגם לא רואים אותם במערכת אדם" (בפרוטוקול, עמ' 243 שורה 14 ואילך).  בהמשך עברה הנאשמת להאשמות כלפי התובעת ומח"ש: "את מבינה, אני פה כל הזמן עשיתם אותי סוחרת נשק, חברה בקבוצת עבריינים..." (שם, שורה 18).
128. התובעת הציגה לפני הנאשמת את כתב האישום, אשר הוגש בעקבות חקירת יל"פ קדם (נגד יוסי, טל מזרחי ועומרי וייל), שעניינו הוא בעבירות נשק (כפי שתיאר רפ"ק כוגן בעדותו). על רקע זה טענה התובעת כי מוזר הדבר שביום 15.06.21 בדקה הנאשמת את רשימת רישיונות הנשק של יחזקאל, והמידע הדמוגרפי שלו, והעבירה נתונים אלה ליוסי.  הנאשמת אישרה כי אמנם העבירה את המידע ליוסי, אך לטענתה לא לצרכי עבירה; וכדבריה: "באותה תקופה לא ידעתי שהוא חשוד כמו שאת אומרת בעבירות נשק.  דבר שני, בנאדם אוהב נשקים...  חלק מהשיח שלנו של הקשר שלנו גם היה על נשקים...  צילמתי ושלחתי לו כחלק משיחות החולין שלנו" (בפרוטוקול, עמ' 246 שורה 1 ואילך).  בהמשך הדברים שאלה התובעת את הנאשמת מדוע שיוסי ירצה לדעת איך נרשם נשק, וזו השיבה: "אז לא התעסקתי בזה.  זה היה חלק מהנושא שהיה לנו.  שוב פעם זה מחזיר אותי לכל אבן שהפכתם עליי..." (שם, עמ' 248 שורה 10 ואילך).
129. התובעת הציגה לנאשמת את תצלום רשימת תיקי הפל"א ששלחה הנאשמת ליוסי ביום 01.07.21 - בו כזכור ניתן לראות תיק חדש של תחנת עוז קדם, בחשד לרכישת או החזקת נשק שלא כדין, שנפתח ביום 29.06.21 - ושאלה אותה מדוע דווקא לאחר מועד זה ערכה בדיקות מרובות בעניינו של יוסי, כל כמה ימים. הנאשמת השיבה: "אוקי אז אני בודקת מאות תיקים ביום" (בפרוטוקול, עמ' 249 שורה 8).  התובעת שאלה את הנאשמת בעניין בדיקות שערכה בעניינם של מעורבים נוספים בנוסף ליוסי והציגה לה את צילום רשימת תיקי הפל"א של טל מזרחי, שאותו העבירה ליוסי דווקא.  לשאלת התובעת מדוע העבירה את הצילום ליוסי השיבה הנאשמת: "כי הוא היה איתו כנראה" (שם, עמ' 250 שורה 11).  כמו כן הציגה התובעת לנאשמת את רשימת תיקי הפל"א של נחמן אפטה, שגם אותה שלחה הנאשמת ליוסי, והנאשמת אישרה את הדברים (שם, שורה 32).
130. התובעת הטיחה בנאשמת כי את רשימת תיקי הפל"א של טל היא העבירה ליוסי ביום 01.07.21 לאחר שגילתה שקיים תיק נשק חדש, אך הנאשמת הגיבה: "זה את אומרת שגיליתי שיש תיק פלא חדש. את קובעת עובדה על סמך מה?" (שם, עמ' 251 שורה 3), ובהמשך הוסיפה וטענה ש"במסגרת העבודה שלי אני מטפלת גם בדברים שלא קשורים לאגף התנועה".  לשאלות התובעת הנאשמת אישרה שהעבירה מידע גם ליקיר מימוני ולאסף בן שמואל, והוסיפה כי החקירה לגבי שני אלה מלמדת על כך שמח"ש ביקשה "להפוך כל אבן" ולהדביק לה "כל אדם שאי פעם ישב בכלא או בחקירה פלילית" (שם, שורה 30 ואילך).
131. אשר לאירוע חקירתו של יוסי בתיק התקיפה (מושא האישום השני) שאלה התובעת את הנאשמת מה היה תוכן השיחה שלה עם החוקרת סיוון, וזו אמרה: "אני לא זוכרת. רק זוכרת שזה היה לעזור בתחום היכולת שלי במשבצת שלי מבלי חלילה לעבור עבירה פלילית או משהו.  כחלק מזה שאני שוטרת שאנשים, שכנים מבקשים ממני עזרה" (בפרוטוקול, עמ' 252 שורה 30 ואילך).  עוד שאלה התובעת האם העניין היה שהנאשמת קבעה עם יוסי צניחה חופשית (כעולה מהתכתבותה עם לין) וחששה שהוא ייעצר, והנאשמת הגיבה: "זה בכלל משהו אחר" (בפרוטוקול, עמ' 253 שורה 19).  הנאשמת הוסיפה בהמשך, כחוקרת לשעבר, כי לדעתה "אין בעיה" אם מגלים לאדם לפני החקירה על מה הוא הולך להיחקר, והכחישה שיוסי היה איתה בבית בעת שערכה את שיחות הבירורים (שם, שורה 31).
132. החקירה הנגדית נמשכה, בישיבה עוקבת, בעניין אירוע חקירתו של יוסי בתיק התקיפה, מושא האישום השני (כאמור בהערת השוליים שבפתח הכרעת הדין, נפלה תקלה במספור העמודים בחפיפה מסוימת של מספורם בעדות הנאשמת). התובעת חזרה לתשובתה של הנאשמת, שלפיה יוסי לא היה עמה בעת שיחות הבירורים, אך כעת טענה הנאשמת: "אני לא זוכרת, זה היה ממש מזמן" (בפרוטוקול, עמ' 250 שורה 26).  התובעת הפנתה אפוא את הנאשמת להתכתבותה עם לין, שם כתבה ללין כי יוסי נמצא אצלה.  הנאשמת לא השיבה באופן ענייני לשאלה זו אלא חזרה והרחיבה בטענותיה על כך שמח"ש חדרה להתכתבויותיה הפרטיות (שם, עמ' 252-251).
133. הנאשמת טענה כי ככלל נמסר למי שמוזמן לחקירה על מה הוא הולך להיחקר, ולכן טענת התובעת כי בכך שהתקשרה וביקשה לברר על מה יוסי הולך להיחקר שיבשה חקירה היא בגדר "שטויות" (בפרוטוקול, עמ' 253 שורה 3). התובעת שאלה את הנאשמת מדוע טרחה וביררה טלפונים והתקשרה לשלושה חוקרים, אם יוסי כבר ידע על מה הוא מוזמן, והנאשמת השיבה שאינה זוכרת (שם, עמ' 254 שורה 3).  התובעת הטיחה בנאשמת את מזכר הזימון לחקירה של יוסי, ממנו גם עולה שיוסי ניסה להתחמק מהזימון, ואמרה לה כי אין מצב שבו מוסרים לנחקר מראש את נושאי החקירה.  הנאשמת אמרה: "אוקי סבבה אוקי אז עכשיו מנסים לעשות כאילו שיבשתי משהו.  אם אני אם הוא לא היה מתייצב לחקירה אז אולי באמת לא יודעת הייתם מצליחים להפיל אותי בפח על שיבוש..." (שם, עמ' 255 שורה 8 ואילך).
134. הנאשמת נשאלה כיצד שיחה בשעה 22:00 לחוקרת תורנית בעניין בן זוג שמוזמן לחקירה קשורה לתפקידה, אך לא ענתה באופן ענייני (בפרוטוקול, עמ' 256 שורה 7 ואילך) ובהמשך הלינה על כך ש"זה יורד לכאלה קטנות של שיחת ווטסאפ שאני מסבירה שיש לי חברה נשואה ואני מנסה כמה שיותר לשמור על פרטיות של אנשים..." (שם, שורה 16 ואילך). גם בהמשך לא ענתה הנאשמת עניינית, ואמרה בין השאר: "אני תמיד הייתי ידועה בתור אחת שעוזרת מה לעשות לכולם באמת, כולם ידעו שצריך משהו באים לנטע הקצין הזה לא מאשר טוב תבואו לנטע נטע תוציא לך נטע תדפיס לך נטע תיתן לך" (שם, עמ' 257 שורה 25 ואילך).
135. אשר לאירוע התאונה (מושא האישום השלישי) הציגה התובעת לנאשמת את דו"ח הפעולה וההודעה שנגבתה מטל מזרחי בתיק זה, שאותם העבירה הנאשמת ליוסי לפני חקירתו (בפרוטוקול, עמ' 260 שורה 11 ואילך). התובעת שאלה את הנאשמת האם היא מבינה את משמעות העברת החומרים, והנאשמת הגיבה: "אני חוזרת ואומרת שוב שאת טועה ומטעה.  מדובר בתיק את"ן לא בתיק פלילי אין שום מניעה להעביר חומרים מתיק את"ן לגורמים הרלוונטיים המעורבים בתיק" (שם, עמ' 262 שורה 5 ואילך).  התובעת הטיחה בנאשמת כי מדובר בשיבוש חקירה חמור, והנאשמת אמרה: "אני צוחקת אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות, באמת, אבל אני אומרת לך שאת טועה ואני לא ביצעתי שום עבירה ויותר מזה ברכב באותו זמן התאונה אותו טל מזרחי היה ביחד עם יוסי ברכב אז אין פה שום שיבוש או משהו כזה" (שם, שורה 16 ואילך).
136. בעניין אירוע הדו"ח (מושא האישום החמישי) שאלה התובעת את הנאשמת לגבי התבטאותה כלפי רס"ר קדוש, לאחר שהבינה שהוא צילם את האירוע במצלמת הגוף שלו, שלפיה מדובר ב"שוטר מניאק" (בפרוטוקול, עמ' 268 שורה 17). הנאשמת הסבירה כי "הדיבור פה התשובה שלי זה הסלנג המשטרתי שלנו" (בפרוטוקול, עמ' 269 שורה 6).  בהמשך טענה הנאשמת "אני לא ביקשתי שום ביטול דו"ח" (שם, עמ' 270 שורה 1) והרחיבה בטרוניותיה כלפי מח"ש, לרבות בשל הפגיעה בפרטיותה.
137. התובעת השמיעה לנאשמת את שיחתה עם הספר דניאל שאול מיום 19.07.21, שם היא מספרת לדניאל כי יוסי הוא עבריין ובדוקאי מוכרז שהולך להיעצר מכיוון שהוא "מסובך" (ר' גם במזכר ת/24). בתגובה לכך טענה הנאשמת כי מדובר בשיחה אישית ופרטית, כאשר "עכשיו אתם על הדקויות של בדוקאי מוכרז היום כל עבריין הוא בדוקאי מוכרז" (בפרוטוקול, עמ' 272 שורה 11 ואילך).  עם זאת, בהמשך הוסיפה הנאשמת וציינה: "היה לי קטע כזה שאולי אהבתי כמו ללכת על הקצה..." וכן ש"אולי ככה גם נשאבתי למערכת יחסים שלא הייתה טובה לי אבל ריגשה אותי" (שם, שורה 21 ואילך).

• פרשת ההגנה - עדי ההגנה הנוספים:

138. ההגנה ביקשה לזמן מטעמה מספר לא מבוטל של עדים, בקשה שלעיקרה נעתרתי - על אף התנגדות חלקית של התביעה - והכל כאמור בהחלטה הסופית והמפורטת בבקשה מס' 28 (יוער כי בהמשך הדרך ויתרה ההגנה על מקצת מהעדים). עוד הגישה ההגנה תיק מוצגים, החופף בחלקו לתיק מוצגי התביעה, כאשר בסופו של דבר התביעה לא התנגדה להגשתו (בפרוטוקול, עמ' 247 שורה 9).  נפנה אפוא עתה לסקירת עדויות עדי ההגנה שהעידו בבית המשפט.

• עדותו של הגרוש (ערן):

139. בחקירה הראשית של ערן הציג הסניגור לפניו את המייל של סנ"צ אבוטבול (קצין אח"מ איילון) לחוקר בביצקי, בו תיאר סנ"צ אבוטבול בקצרה את אירוע הדו"ח, אך העד הבהיר שאין לו שום קשר למייל זה והוא גם אינו מאוזכר בו (בפרוטוקול, עמ' 276 שורה 14). עוד הציג הסניגור לפני ערן את המכתב של עו"ד כרמלי (נ/16), אך הלה טען כי הוא לא מסר מידע זה לעו"ד כרמלי, ועל הסניגור להפנות את שאלותיו לעו"ד כרמלי.  ערן אישר כי שירת באותה העת כקצין פיקוח ובקרה באח"מ, אך חזר על גרסתו שאין לו כל קשר להתכתבות הנ"ל.  הסניגור הציג אפוא את מזכרו של החוקר בביצקי ת/64 (בפרוטוקול, עמ' 280 שורה 17) - בו הלה ציין כי ביקש לוודא שערן ממודר מהחשדות בעניין הנאשמת וסנ"צ אבוטבול הודיע שדאג לכך.  ערן ענה: "המסמך הזה מאשש בדיוק את מה שאני טוען שמודרתי ולא ידעתי מכל הנושא הזה" (שם, עמ' 281 שורה 6).
140. הסניגור הציג לערן את דו"ח הפעולה נ/23, שהוא דו"ח הפעולה בעניין תלונתו בה ציין כי בנו בן השש התקשר אליו וביקש שייקח אותו, ומסר שיש בבית אדם בשם יוסי ויש שם צעקות. ערן השיב כי יש תלונות רבות על אלימות של הנאשמת כלפי הילדים ומחובתו כאב לטפל בפניית בנו.  הסניגור הטיח בערן כי הוא הפעיל השפעה לא ראויה לאחר שלדבריו הוכנס מידע שקרי על הנאשמת ומעורבותה בכנופיית פורצים, וחשוב היה לערן לדעת את שם המשפחה של יוסי.  ערך השיב שמדובר בסיפור מומצא, שהוא רחוק מהמציאות (בפרוטוקול, עמ' 283 שורה 5).
141. בחקירה הנגדית מסר ערן כי כיום אינו משרת יותר במשטרה שכן פרש פרישה מוקדמת (בפרוטוקול, עמ' 286 שורה 21) וכן שלא היתה לו היכרות כלשהי עם יוסי. התובעת שאלה את ערן מה דעתו על טענת הסניגור שכל התיק נגד הנאשמת נולד כתוצאה ממזימה שלו עם מח"ש.  לכך השיב ערן: "שאני ומח"ש לא הולכים ביחד ממש ממש לא, אני לא עד שלהם", ואף הוסיף וטען: "אני 7 שנים עברתי התעללות מהם" (שם, עמ' 287 שורה 3 ואילך).

• עדותו של רפ"ק שי אשכנזי:

142. רפ"ק אשכנזי משרת כראש מחלק חקירות באת"ן ת"א ומתוקף תפקידו זה היה גם מפקד יחידת הרישום, בה שירתה הנאשמת בתקופה הרלוונטית. בעדותו הראשית תיאר רפ"ק אשכנזי את יחידת הרישום כיחידה קטנה, שאופי עבודתה הוא מזכירותי (בפרוטוקול, עמ' 290 שורה 8).  רפ"ק אשכנזי אישר שלא זומן בתיק זה למסירת עדות על נהלי העבודה של המחלק (שם, שורה 26), אך בהמשך הסביר כי "הדברים מאוד ברורים" (שם, עמ' 291 שורה 3 ואילך) וחזר והבהיר כי הפניות ליחידת הרישום הן בעניין קבלת אישור משטרה לצורכי ביטוח או טיפול רפואי (שם, עמ' 292 שורה 19 ושורה 29).
143. לשאלות נוספות של הסניגור הדגיש רפ"ק אשכנזי, כמובן מאליו, שלא זו בלבד שהיחידה לא מעבירה תוכן של עדויות (בפרוטוקול, עמ' 293, שורה 1 ואילך), אלא שגם "לא כל דבר מתוך הפלט תנועה מקבלים. הדבר היחיד שמקבלים במענה טלפוני, מתוך התיק זה אישור משטרה שיש אותו כבר בתוך התיק" (שם, שורה 5 ואילך).  בהמשך ציין רפ"ק אשכנזי, לשאלת הסניגור בעניין זה, כי לא ניתן להעביר מידע בצילום מסך והעברת הצילום במסרון (שם, עמ' 294 שורה 29).
144. בחקירה הנגדית הציגה התובעת לרפ"ק אשכנזי את המזכר שערך החוקר בביצקי אודות השיחה ביניהם, שם מסר כי לנאשמת "אין סמכות למסור פרטים מעבר לסטטוס תיק קיים ופרטים יבשים הקשורים לפעילות היח' בלבד" (ר' במזכר ת/44), והוא אישר את השיחה (בפרוטוקול, עמ' 297 שורה 31). התובעת הציגה אפוא לפני רפ"ק אשכנזי חלק מהחומרים אותם העבירה הנאשמת, כולל חומרי חקירה מתוך תיק התאונה, הכרזות, רשימת תיקי פל"א ופרטי רישיון הנשק של יחזקאל.  רפ"ק אשכנזי ענה החלטית שלא ניתן להעביר מידע כזה ואף הוסיף: "לא מכיר דברים כאלה.  ככה להעביר דברים" (בפרוטוקול, עמ' 298 שורה 16)
145. לשאלות נוספות של התובעת הבהיר רפ"ק אשכנזי כי מעצם עבודתם ברישום נחשפים השוטרים העובדים שם למידע משטרתי, אך יש להבחין בין עצם החשיפה לבין העברת החומרים; וכדבריו: "לא מעבירים חומרים, אין. מתוך מחשב לא מצלמים.  אין דברים כאלה.  יכול להיות שבן-אדם יבוא שהתיק נסגר...  הוא יכול לבוא ולקבל צילום של התיק.  ומן הסתם בתוך הצילום של התיק יהיה עדויות.  אבל אני מבין שזה תיק שפתוח היה.  אסור לעשות את זה" כאשר בהמשך הבהיר ש"זה יכול לפגוע בתיק חקירה" (בפרוטוקול, עמ' 298 שורה 21 ואילך).  עוד ציין רפ"ק אשכנזי כי כאשר אזרח פונה לרישום את"ן לקבלת אישור משטרה, אין כלל צורך שהשוטר ייכנס למערכות מידע כגון מערכת אדם (בה כאמור ניתן לראות גם את רשימת תיקי הפל"א הפליליים הפתוחים של כל אדם ומידע משמעותי עליהם), שכן במערכת פל"א תנועה יש את כל הנתונים הנדרשים (שם, עמ' 299 שורה 5 ואילך).

• עדותו של יוסי שמואל:

146. ההגנה זימנה לעדות את יוסי הגם שב"כ המאשימה לא התנגדה להגשת ההודעות שנגבו ממנו, במסגרת חקירת יל"פ קדם, כמוצגי ההגנה (סומנו נ/31 ונ/32). עם זאת יש לציין, כי בהודעות אלה שתק יוסי ולא מסר דבר בתגובה לשאלות שנשאל על ידי החוקרים, לרבות בהקשר להיכרותו עם הנאשמת.  יוטעם בהקשר זה, כי בחקירתו השנייה מהנ"ל הוצגו ליוסי צילומים אותם שלחה לו הנאשמת, לרבות בעניין אירוע רישיון הנשק, אך הוא לא הגיב לשאלות החוקר וגם לא מסר הסבר לצילומים (ר' נ/32, שורה 26 ואילך).
147. בעדותו הראשית לפניי תיאר יוסי את הקשר עם הנאשמת באופן הבא: "נרקם בינינו איזה קשר מסוים במשך תקופה. והקשר היה טוב והכל בסדר ואני התעסקתי בפעילות מסוימת שנשפטתי עליה" (בפרוטוקול, עמ' 300 שורה 21 ואילך).  לשאלות הסניגור ציין יוסי כי במועד בו הוא הכיר את הנאשמת (ביום 11.03.21) אמנם היה לו עבר פלילי, אך הוא לא סיפר על כך לנאשמת (שם, שורה 26) וגם לא שיתף אותה בפעילותו; וכדבריו: "במיוחד אני לא משתף בן-אדם שהוא עובד במשטרה בפעילות פלילית שלי" (שם, עמ' 301 שורה 22 ואילך).
148. כזכור, בעקבות פרשיית עבירות הנשק, שנחקרה על ידי יל"פ קדם, הוגש נגד יוסי (ושותפיו טל מזרחי ועומרי וייל) כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים. בעדותו לפניי טען יוסי כי חלקו בפרשייה היה הקטן ביותר והתבטא בסיוע בלבד (בפרוטוקול, עמ' 301 שורה 19 ואילך), ובסופו של דבר הוא נשפט במסגרת הסדר טיעון לעונש שכלל 18 חודשי מאסר בפועל (שם, עמ' 302 שורה 8 ואילך).  אשר להתנהגותו במהלך גביית הודעותיו אמר יוסי: "הייתי עם הראש למטה ולא לא עניתי כי אני לא עונה בחקירות למשטרה.  פשוט, זה תמיד ככה" (שם, שורה 20 ואילך).  יוסי חזר וטען כי לא שיתף את הנאשמת בפעילותו הפלילית וגם לא קיבל ממנה מידע כלשהו (שם, עמ' 304 שורה 16 ואילך).
149. הסניגור שאל את יוסי אודות שיחתו עם רס"מ רפאלי מבילוש יל"פ קדם, ביום מעצרו 01.08.21 (כפי שתועדה בדו"ח הפעולה ת/36). יוסי דווקא אישר את קיום השיחה, למרות שכאמור טען שככלל אינו מדבר עם שוטרים, שכן "עניין אותי איפה אני נמצא" (בפרוטוקול, עמ' 305 שורה 13), וגם אישר שידע את משמעות ראשי התיבות יל"פ.  לטענת יוסי, כששאל אותו רס"מ רפאלי מהיכן הוא יודע זאת "לא רציתי לענות", אך כשהסניגור אמר לו שהשוטר כתב שהוא טען שראה זאת על טפסים, השיב: "לא זכור לי שאמרתי כזה דבר.  אני רק זוכר שנכנסתי לתחנה על כל חדר, או על כל מקום רשום..." והוסיף כי ידע זאת מחבר שזמן קצר קודם לכן נעצר על ידי יחידה זו (שם, שורה 24 ואילך).
150. בחקירה הנגדית מסר יוסי כי הקשר שלו עם הנאשמת היה קצר וארך כשישה חודשים או קצת יותר (בפרוטוקול, עמ' 309 שורה 21), ובהמשך אישר כי "במהלך הקשר הייתי כמה פעמים עצור" (שם, עמ' 310 שורה 15). יוסי חזר והכחיש כי הנאשמת העבירה לו מידע או שיתפה עמו פעולה.  ואולם, כשעימתה אותו התובעת עם טענת הנאשמת שהוא היה מתקשר אליה ומבקש עזרה, יוסי אישר כי ביקש ממנה עזרה בתיק התאונה והיא אף הלכה עמו לתחנת משטרה (בפרוטוקול, עמ' 312 שורה 7 ואילך).  כשהציגה התובעת ליוסי את הצילומים הרבים שהעבירה לו הנאשמת, הוא הכחיש בתחילה את הדברים אך בלחץ החקירה הנגדית אמר: "אני אגיד לך משהו הכי את האמת עבר 4 שנים קשה לי להיזכר בפרטים כאלה...  אני פשוט עברתי תלאות.  ולהיות 18 חודשים עצור זה דבר שהוא גורם לך איזה סוג של טראומה.  אז אני קשה לי להיזכר בדברים ספציפיים" (שם, עמ' 313 שורה 30 ואילך).
151. לשאלות נוספות של התובעת חזר יוסי וטען שאינו זוכר פרטים, וכך ענה אפילו לשאלת התובעת האם באירוע הדו"ח הוא התקשר לנאשמת (בפרוטוקול, עמ' 314 שורה 14). כשאמרה התובעת ליוסי שהנאשמת מסרה כי בדקה אותו במערכת משום שהוא ביקש לבדוק את דו"ח התנועה, הלה הגיב: "וואלה לא זכור לי" (שם, שורה 19), וכשהטיחה בו שהנאשמת שלחה לו בדיקות גם על שותפיו טל מזרחי ועומרי וייל, הוא אמר: "כמו שאמרתי לך אני לא יכול לאשר שקיבלתי דברים כאלה, לא ביקשתי שום דבר" (שם, עמ' 315 שורה 1).  יוסי אישר כי זומן בזמנו לחקירה בעבירת תקיפה, כאמור באישום השני.  ואולם, כשהתובעת הטיחה ביוסי שהנאשמת התקשרה בעניין זה לחוקרים התורנים, כשהוא היה בביתה, אמר: "אני זוכר שהייתי כאילו מעורב בתקיפה אני לא זוכר שכאילו דיברתי איתה או משהו כזה.  עוד הפעם לפני 4 שנים יש לי בעיות של זיכרון" (שם, שורה 13 ואילך).

• עדותו של דניאל שאול:

152. דניאל שאול, כזכור הספר של הנאשמת, הופיע כעד תביעה בכתב האישום, אך ב"כ המאשימה ויתרה על העדתו וגם לא התנגדה להגשת הודעתו, שנגבתה במח"ש על ידי החוקרת וילק, במסגרת תיק מוצגי ההגנה (סומנה נ/29). במהלך גביית ההודעה הושמעה לדניאל הקלטת שיחה בינו לבין הנאשמת, מיום 19.07.21, בה הנאשמת אמרה שיוסי הוא עבריין ובדוקאי מוכרז שאמור להיעצר כל רגע משום שהוא "מסובך" (ר' גם במזכר ת/24).  בהודעתו טען דניאל שאינו זוכר את הדברים ו"זה לא עניין אותי כי אני לא מכיר את הבן אדם הזה" (נ/29, שורה 49).
153. במסגרת העדות הראשית בבית המשפט שאל הסניגור את דניאל על תחושותיו, בעת השמעת ההקלטה, והלה טען כי הרגיש "מאוים, עם הגב לקיר, זה סוג של השפלה, חדירה לפרטיות, כאילו, לא הבנתי מה הקשר, שאני בכלל ספר..." (בפרוטוקול, עמ' 328 שורה 8 ואילך). בהמשך הדברים, ובהתייחסות לשיחה שלו עם הנאשמת בה היא דיברה על "דוסה", אמר דניאל: "אני מבין שהם שמעו איזושהי שיחה, שאני עצמי אפילו לא, בכלל לא זוכר אותה, סתם שיחה עם לקוחה, מתוך מלא שיחות..." (שם, עמ' 329 שורה 30 ואילך).  בחקירה הנגדית טען דניאל שאינו זוכר שהנאשמת סיפרה לו על יוסי ועל היותו עבריין שעומד להיעצר, אם כי ציין ש"אני זוכר שהיא סיפרה לי שהיה לה איזה בלגן בעבודה או משהו כזה, ומשעים אותה" (שם, עמ' 330 שורה 22 ואילך), ובהמשך הוסיף: "היא סיפרה לי שחשדו בה שהיא בדקה משהו" (שם, עמ' 331 שורה 7 ואילך).

• עדויות הורי הנאשמת:

154. עוד העידה ההגנה את שני הוריה של הנאשמת. יאמר מיד כי שני ההורים, ובמיוחד האב, ליוו את בתם לכל אורך המשפט במסירות ובנאמנות יוצאות דופן.  דברים אלה ראויים לציון וכך גם אמרתי לאב בתום עדותו (בפרוטוקול, עמ' 320 שורה 19).  אמנם, כידוע, העובדה שעד נכח בישיבות בית המשפט עשויה להשפיע משמעותית על משקל עדותו, אך עדויות ההורים לפניי היו עדויות כלליות בעניין תחושותיהם ונסיבותיה של הנאשמת.
155. האב תיאר בעדותו הראשית את שירותו רב השנים במשטרה, באגף המודיעין והבילוש בחיפה. עוד התייחס האב לנתוני משפחתו הנורמטיבית, וטען כי הופתע מאוד מכך ששיחות שלו עם הנאשמת נכללו בחומרי החקירה בתיק, שכן הוא מעולם לא דיבר עם בתו על נושאים פליליים.  עם זאת ציין האב כי "היו לי הערות בקשר לכל מיני קשרים שזה לא לפי הערכים שלי" (בפרוטוקול, עמ' 318 שורה 6 ואילך).  עוד תיאר האב את חוויותיו הקשות בעקבות מעצרה של הבת וציין כי הגיש, יחד עם אשתו ובתו, תלונה נגד מח"ש.  הסניגור שאל את האב האם זומן למסירת הודעה במח"ש, והאב השיב שהחוקרת וילק התקשרה אליו וביקשה ממנו להגיע למשרדי מח"ש בתל אביב, והוא השיב לה כי הוא מוכן למסור גרסה בחיפה אך לא יגיע לתל אביב (שם, עמ' 319 שורה 17 ואילך).
156. בחקירה הנגדית ציין האב כי לא ידע על הקשר של בתו עם יוסי, "אבל ידעתי בתור אבא שהיא עושה דברים לא טובים" (בפרוטוקול, עמ' 319 שורה 30). התובעת ציינה בפני האב שמהחקירה עולה שהוא הזהיר את הנאשמת לגבי הסוגייה של ביטחון מידע.  האב אישר כי לא היה מרוצה מהתנהלות הנאשמת והוסיף ש"בתור אבא, הזהרתי אותה שבמשטרת ישראל יש אנשים שמקבלים משכורת כדי לבדוק את זה" (שם, עמ' 320 שורה 7 ואילך).
157. גם האם תיארה, בעדותה הראשית, שירות רב שנים במשטרה, בהונאה בחיפה, ומשפחה נורמטיבית לעילא. האם תיארה את תחושותיה הקשות עם מעצרה של הבת, עד כדי צורך להגיע למיון בבית חולים (בפרוטוקול, עמ' 321 שורה 6 ואילך).  האם ציינה כי בתה אינה עבריינית, והיא לא הבינה כיצד קושרים אותה לאמל"ח, וגם לא הבינה מדוע האזינו לשיחותיה עם הבת למרות שכשוטרת בעברה היא יודעת למה מאזינים.

• דיון והכרעה - סוגיות היסוד:

158. הנאשמת ניהלה לפניי, כפי זכותה, משפט ארוך ומקיף, על אף שבסופו של דבר לא התכחשה לחלק ניכר מהעובדות הנטענות בכתב האישום. ניהול משפט זה, ובמיוחד החקירות הנגדיות המקיפות שערך הסניגור, אפשרו לבית המשפט לעמוד על החקירה היסודית והמקיפה שנערכה במח"ש במקרה זה ועל ההיקף המשמעותי של הראיות שנאספו בחקירה.  על רקע זה נתחיל אפוא את דיוננו בסוגיות היסוד הנדרשות להכרעה.

• הראיות הדיגיטליות והשתקפותן בגרסאות הנאשמת:

159. כפי שצוין כבר בפתח הדברים, חלק משמעותי מהתשתית הראייתית שנאספה בחקירה - והוצגה לפניי במהלך פרשת התביעה - מבוססת על ראיות דיגיטליות-פורנזיות חד משמעיות, בשני מישורים מצטברים: האחד, תיעוד מתוך מערכות המידע של המשטרה אודות הבדיקות שערכה הנאשמת, לרבות מועדיהן ומהותן. השני, צילומי המסך והמסמכים ששלחה הנאשמת ליוסי ולאחרים, כפי שנתפסו בטל"ס שלה (בו נתפסו גם התכתבויות והקלטות של שיחות טלפון).  להלן, לשם נוחות וקיצור, נכנה ראיות אלה כ"ראיות הדיגיטליות".
160. גרסת הנאשמת, להבדיל, היתה בלתי עקבית. בתחילת חקירתה במח"ש ביקשה הנאשמת להרחיק את עצמה מהחשדות ככל האפשר, ולאחר שהוטחו בה ראיות דיגיטליות טענה לפעילות במסגרת התפקיד.  עם זאת, ניסיונותיה של הנאשמת להסביר את התנהלותה בהעברת המידע הם על פני הדברים מאולצים, ולא בכדי, שכן ברי כי אי אפשר להלבין-כביכול מסירת מידע מתוך מערכות מידע משטרתיות לעבריינים.  בבית המשפט נקטה הנאשמת באותו הקו, במובן זה שלא התכחשה לראיות הדיגיטליות שאינן ניתנות להכחשה.  כפי שראינו, בחקירתה הראשית לא התייחסה הנאשמת לפרטי העובדות הנטענות בכתב האישום ובחקירתה הנגדית השיבה במקרים רבים שלא באופן ענייני.  ואולם, כאמור, הנאשמת לא התכחשה לראיות הדיגיטליות ולשאלה ספציפית של התובעת, האם היא מאשרת שביצעה את כל הבדיקות מושא כתב האישום, אף השיבה: "אין שום מחלוקת" (ר' בפסקה 119 דלעיל).
161. הנה כי כן, אין ולא יכולה להיות מחלוקת עובדתית על כך שהנאשמת ביצעה את הבדיקות הנטענות באישום הראשון, באישום השלישי (אירוע התאונה) ובאישום הרביעי (אירוע רישיון הנשק), וכן העבירה ליוסי (ולאחרים) צילומים עם מידע; והכל כנטען בעובדות אישומים אלה. עם זאת חשוב להדגיש, כי התשתית הראייתית בעניינים אלה אינה מבוססת על גרסת הנאשמת או על אישוריה, אלא על הראיות הדיגיטליות עצמן, אשר הוגשו לפניי במסגרת עדויותיהם של חוקרי מח"ש ועדי בן שטרית; והכל כפי שפורט בהרחבה לעיל במסגרת סקירתן של עדויות אלה.  מדובר כאמור בראיות חד משמעיות ולמעשה אין בדברי הנאשמת בעניינים אלה אלא אישור של עובדות בלתי ניתנות להכחשה.

• מודעות הנאשמת להיותו של יוסי עבריין ומועדה:

162. במהלך חקירותיהם הנגדיות של עדי מח"ש העיר הסניגור לא אחת, ובצדק, שהמונח "עבריין" אינו מונח משפטי; ואכן אין כל הגדרה משפטית-כללית למונח זה. עם זאת, ברור לכל כי בשפה היומיומית אדם שמעורב בחקירות משטרה, בעל עבר פלילי ואף נעצר מדי פעם על רקע פעילותו - יוגדר כ"עבריין".  פשיטא כי יוסי עונה להגדרה זו, ואף הוא עצמו אישר בעדותו לפניי כי היה מעורב בפעילות שנשפט עליה, היה בעל עבר פלילי ואף נעצר "כמה פעמים" במהלך הקשר שלו עם הנאשמת.
163. לסוגיית מודעות הנאשמת לכך שיוסי הוא עבריין ישנן השלכות מהותיות בתיק זה, כפי שעוד נראה בהמשך. כפי שראינו בהרחבה לעיל, גרסאות הנאשמת לעניין העיתוי בו נודע לה על פעילותו העבריינית של יוסי היו בלתי עקביות - והדבר בא לידי ביטוי בהודעותיה השונות - ומעצם כך משקפות את מודעות הנאשמת לחשיבות הנושא.  ככלל ביקשה הנאשמת לטעון כי נודע לה על היותו של יוסי עבריין רק במועד מאוחר ככל האפשר, כאשר בחקירתה הנגדית אף טענה במקום אחד שהדבר נודע לה רק מחוקרי מח"ש, דהיינו אך ורק במהלך חקירותיה במח"ש (ר' בפסקה 121 דלעיל).
164. עם זאת, ישנן ראיות חד משמעיות לכך שהנאשמת התוודעה לעובדת היותו של יוסי עבריין במועד מוקדם בהרבה - למעשה בטרם ביצוע העבירות בהן היא מואשמת לפניי - כאשר ניסיונה לדחוק מועד זה לחקירותיה במח"ש כשלעצמו אומר דרשני. כל זאת כלהלן:

ראשית, כבר ביום 04.04.21 - בהקשר לאירוע הדו"ח - ערכה הנאשמת בדיקה של המידע הדמוגרפי ותיקי הפל"א, בעניינו של יוסי, והעבירה לו צילום של רשימת תיקי החקירה בעניינו.  כזכור, בהודעתה הראשונה (ת/1, שורה 110), ציינה הנאשמת כי באותו השלב ראתה שיש ליוסי "מלא תיקי פל"א", ודברים אלה מדברים בעד עצמם.