101.התרשמנו כי במהלך השנה עוז לא היה שווה נפש כלל למועד סיום העסקתו של התובע, וכי הוא ביקש לשמר את התובע בחברה. אמנם מתוך הודעת דוא"ל מיום 25.6.2025 עולה כי עוז אינו הגורם המחליט אלא הגורם שיש לעדכנו בעניין. ואולם, אנו מתקשים להאמין, על רקע פגישות שבועיות בין עוז לבין רופש, כמו גם דרך התנהלותו של התובע בחודשיים האחרונים להעסקתו עליה עמדה אקמאי כאמור, כי עוז לא היה בסוד העניינים, בפרט שלדידו של האחרון בחודשיים האחרונים המטלות 'נפלו' על כתפי שניהם.
102.אנו ערים לטענת התובע שהועלתה לראשונה בסיכומיו, שלפיה אין להוציא מכלל אפשרות כי החלטת אקמאי לפטרו מיד בסמוך לתום תקופת הזכאות, נעשתה מחמת השלכת הסיווג החשבונאי של תשלום סכום האקסלרציה. שכן תשלום לבעלי מניות במסגרת רכישת חברה, מסווג, לפי כללי החשבונאות המקובלים כהוצאה הונית שאינה משפיעה על דוחות הרווח וההפסד ועל הדיווחים של אקמאי לבורסת הנאסד"ק. זאת לעומת הפעלת מנגנון ה"דאבל טריגר", שכן תשלום סכום האקסלרציה בגין פיטורים מבוצע באמצעות מערכות השכר של הרוכשת, המסווג כהוצאה תפעולית בהיקף משמעותי העולה על 3 מיליון דולר (סעיפים 46 ו-47 הערת שוליים 58 לסיכומי התובע המפנה להוראת סעיף 2(a)(2) בהסכם ה-Holdback; סעיף 24 לתצהירו של רופש כי "הכל נבחן ביחס להוצאות תפעוליות של הקבוצות השונות"; הודעת דוא"ל ששלח מר מקדונל ביום 6.6.2024 תחת כותרת "שאלה חשבונאית", במסגרתה נשאל האם הפקדת סכום האקסלרציה תסווג כהוצאה תפעולית שאינה בהתאם ל-Non-GAAP; ע'8 ש' 6-16)).
103.ברם, חרף העובדה כי מדובר בטענה שאינה מופרכת מיסודה, מקובלת עלינו טענות הנתבעות כי מדובר בהרחבת חזית אסורה - טענה עליה עמד ב"כ SRS בדיון (ע' 7 ש' 35-36), שכן טענה כאמור כלל לא נזכרה בכתב התביעה או בכתב בי-דין אחר, ומדובר לכאורה בהשערה שלא נתמכה בחוות דעת חשבונאית (ערעור אזרחי 3849/16 יוסף פרייברון נ' בולוק גד תיירות ומלונאות בערעור מיסים (12.8.2018). הדברים נכונים ביתר שאת, עת התובע הודיע ביום 24.12.2025, לאחר הדיון בו התקיימו חקירות נגדיות, כי בכוונתו להגיש חוות דעת מומחה בתחום החשבונאות, אשר יתייחס גם לאינטרס הכלכלי והחשבונאי שהיה לאקמאי בדחיית מועד פיטוריו, כאשר בחקירתו הנגדית טען התובע כי "יש פה שאלה" (ע' 8 ש' 6). לא למותר לציין כי חוות דעת חשבונאית (אשר ניתן להגישה עת מועלית טענה בכתב בי-דין) לא הוגשה לתיק בית הדין. ממילא לא ניתן לקבל את טענת התובע כי "מדובר בהסקת מסקנה ראייתית ממסמכי הנתבעות ולא בקביעה מקצועית - נורמטיבית. לפיכך אין צורך בחוות דעת ודי במסמכים ובהיגיון העסקי כדי לבסס את המניע והזיקה לעיתוי" (סע' 14 לסיכומי תשובה).