104.על מנת שתהא התמונה שלמה יצוין, כי הנתבעות טענו בסיכומיהן כי לפי דוחותיה הכספיים של אקמאי בנאסד"ק לרבעון השלישי של שנת 2025, הוצאותיה התפעוליות עמדו על סך של 888.6 מיליון דולר, כך שסכום האקסלרציה, ברמה התפעולית, זניח יחסית (סע' 34 לסיכומי אקמאי; סע' 17 לסיכומי SRS). מנגד, התובע טוען בסיכומי התשובה כי עבור אקמאי תאגיד ציבורי הנסחר בנאסד"ק, שכרו של התובע זניח יחסית, בעוד שרישום תשלום האקסלרציה כהוצאה תפעולית (Opex) בהיקף של מיליוני דולרים, פוגע במישרין בשורת הרווח הנקי המדווחת למשקיעים- שיקול מהותי עבור חברה ציבורית, העולה לאין שיעור על עלות שכרו השוטפת של התובע (סע' 12 לסיכומי התשובה). מדובר אפוא לכאורה בסכום לא מבוטל כשלעצמו, אך זניח יחסית לכאורה (כ-3%) ביחס להוצאותיה התפעוליות של אקמאי, אך מאחר שלא הובאו בפנינו ראיות בעניין אנו לא נכריע בסוגיה.
105.סיכום ביניים III: בהתאם למכלול הראיות, אנו התרשמנו כי סמיכות הזמנים בין מועד פיטוריו של התובע לבין מועד זכאותו לסכום האקסלרציה, תומכת בגרסתו כי אין מדובר בצירוף מקרים ובלשונו 'באורח פלאי', אלא בקשר סיבתי בין השניים, שלפיו אקמאי ביקשה להשהות את הפיטורים המוצדקים עד שתחלוף שנה ממועד תחילת העסקה. שכן 'הפור' לגבי סיום העסקתו 'נפל' לפני תום שנת העסקתו.
106.ואולם חוזרת השאלה למקומה, האם העובדה כי אקמאי השהתה את הודעתה לתובע על סיום העסקתו בשורותיה, ובכך נמנעה לכאורה זכאותו לסכום האקסלרציה, עולה כדי חוסר תום לב? אנו סבורים כי בנסיבות העניין יש להשיב על השאלה בשלילה.
107.אמנם לא ניתן לקבל את טענתה הכוללנית והגורפת של SRS (סע' 16 לסיכומים), שלפיה אין כל יסוד לטענה שמעסיק 'מחויב' לפטר עובד במועד המועדף על העובד, שכן ניתן בהחלט לחשוב על מצב שלפיו מעסיק יהא מחויב לעשות כן; כך לדוגמא עת הוא מרע תנאי מתנאי עבודתו של העובד. שכן "אם צד לחוזה עומד על רצונו להכניס שינוי בתניות החוזה, עליו להביא תחילה את החוזה כולו לסיומו- כפי שהוא רשאי לעשות. מעשה כן, עליו לכרות חוזה חדש..." (בית דין גבוה לצדק 239/83 מילפלדר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא(2)(210); עניין סיידה, חוות דעתו של השופט רבינוביץ). ואולם, במקרה דנא לא נטען וממילא לא הוכח כי אקמאי הרעה תנאי מתנאי עבודתו של התובע, ולפיכך היא לא היתה חייבת לפעול אחרת בכל הנוגע לסיום מועד העסקתו. נפרט.