108.ראשית, אם לשיטת התובע אקמאי הייתה מחויבת לפטרו קודם לכן, מדוע הוא לא שם פעמיו לבית הדין, עובר לתום השנה, בבקשה כי בית הדין יורה לאקמאי לפטרו?
109.שנית, אין מדובר בענייננו במחלוקת הנוגעת לזכות קוגנטית, אלא בזכות אשר נעוצה וקשורה בטבורה ללב חיי המסחר של החברה. למעשה "מדובר בתנאי כלכלי ועל בית הדין לנהוג מידת ריסון עצמי טרם יכנס למגרש שטוב לו כי יוותר לידי הצדדים" (עניין סיידה).
110.שלישית, טענת 'ניגוד העניינים' אשר העלה התובע בסעיפים 43 ו-48 לכתב התביעה, שלפיה "דחיית ביצוע המהלך ותזמון תחילתו רק לאחר תום תקופת הזכאות, מעידים באופן חד משמעי על תכנון מוקדם ומחושב, שמטרתו למנוע מהתובע את קבלת הזכויות המגיעות לו כדין, תוך העשרת בעלי המנויות ובראשם את מר גולן עצמו" אינה דרה בכפיפה אחת עם טענתו בסעיף 9 לסיכומי התשובה כי היה על "אקמאי לוודא כי ניגוד העניינים המובהק של מר גולן, שעשוי להפיק תועלת כספית ישירה מדחיית הפיטורים, נבחן ונוטרל...". מכל מקום, גם מנקודת מבטו של התובע ניגוד העניינים 'נולד' עם חתימת ההסכם (ע' 7 ש' 7). זאת ועוד. יש לזכור כי מדובר בחברה עסקית גלובלית שאף שחלים עליה חובות מתחום משפט המסחרי (שלא נטען בפנינו כי הופרו וממילא לא ברור האם בית הדין מוסמך לדון בטענות אלה), הרי שטענת ניגוד העניינים השאובה מתחום המשפט המנהלי בזיקה למשפט העבודה אינה רלוונטית לענייננו. יפים לעניינו בבחינת קל וחומר הדברים שנאמרו לגבי גוף דו מהותי כי "צריך להישמר שלא יוטלו על גוף דו-מהותי, שהוא ביסודו גוף פרטי, כבלים של המשפט הציבורי שיכבידו עליו ללא הצדקה לפעול באופן יעיל למילוי תפקידיו ולהשגת מטרותיו" (ערעור אזרחי 3414/93 און נ' מפעלי בורסת היהלומים בע"מ, פ"ד מט(3) 196, 207 (1995)); ערעור אזרחי 367/14 ח"כ איתן כבל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה (9.3.2014), חוות דעתו של זילברטל).
111.רביעית, בין אם אקמאי נהנית מפירות העדר זכאותו של התובע ברמה התפעולית ובין אם לאו, בין אם המועד שנקבע לשימוע קשור להטמעת האינטגרציה של 200 עובדי נוניים עד תום השנה ובין אם לאו, איננו סבורים כי העדפת אינטרס כלכלי וארגוני של חברה, כשלעצמו, לרבות העדפת מנהל בכיר בשורותיה (האחראי על תפקודם של 200 עובדי נוניים לשעבר) על פני התובע, הוא שיקול שאינו נמצא בארגז הכלים של חברה, שמא מדובר בשיקול לגיטימי המצוי עמוק בתוך הפררוגטיבה הניהולית של אקמאי.