פסקי דין

סכסוך עבודה (תל אביב) 25035-07-25 ד"ר יובל ברקן – אקמאי טכנולוגיות ישראל בע"מ - חלק 17

18 מרץ 2026
הדפסה

112.חמישית, אנו סבורים כי בעצם טענת התובע לחוסר תום לב מקופלת טענה כי אנשים ינהגו באופן לא רציונאלי; היינו כי עוז, כאחד מבעלי מניות נוניים, יוותר על 250,000 דולר לטובתו (בפרט שבשיחה עם אריה טען התובע כי חרף היותו של עוז 'מיליונר' הוא מתעניין גם בסכומים פעוטים יחסית), שכן סכום האקסלרציה הולך - או לתובע או לבעלי מניות נוניים (ובכללם עוז).  התובע מבין זאת היטב ולא בכדי הוא אמר לאריה בשיחה "אם אתה צריך לקבל החלטה שמביאה לך חצי מיליון דולר...אז אתה מסתכל דרך העיניים שלך...הוא יוותר על חצי מילין דולר שיובל יקבל יותר?..." בדומה, כל מעסיק סביר אחר, בנסיבות הקונקרטיות, לא היה מפטר עובד עובר לתום השנה, בין אם לטובת שימור ובין אם לצרכים אחרים של החברה, אפילו הדבר מנוגד לכל היגיון ארגוני בסיסי כטענת התובע (סע' 17 ו-18 לסיכומיו).  וזאת לא לצרכי הימנעות מביצוע ההסכם כטענתו, אלא דווקא לעמידה בהוראותיו ועל מנת שלא לשלם סכום עתק בדמות סכום האקסלרציה, בפרט שלדידו של התובע היא מרוויחה מכך תפעולית.

113.לאמיתו של דבר, אנו סבורים כי גישתו של התובע אינה משתלבת עם התכלית המסחרית והכלכלית של ההסכמים, כפי שנלמדת מלשונם, כמו גם מתכליתם האובייקטיבית אשר נחתמו בין הצדדים.  ויודגש, מדובר במתנים לא שגרתיים בעולם העבודה הנטועים עמוק בעולם המסחר.  נקודת המוצא היא שכל צד לעסקה מסחרית מעוניין למקסם את רווחתו, וכי הוא לא ייטול חלק בעסקה אם הוא צופה שרווחתו תקטן" (ערעור אזרחי 6701/00 קלאש מרדכי חברה לבניין בערעור מיסים נ' אבנר, פ"ד נו (5) 799, 811); ערעור אזרחי 8565/06 אמריקר שירותי ניהול וייעוץ (1987) בערעור מיסים נ' מליבו-ישראל בערעור מיסים (6.11.2009)(להלן-עניין מליבו).  ואולם, שוב חוזרת השאלה למקומה, ומה לגבי חובת תום הלב?

114.מבחן תום הלב "מציב אמת מידה של " אדם לאדם - לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם - אדם" (רשות ערעור אזרחי 6339/97 רוקר נ' סלומון, פ"ד נה(1) 199, 279 (1999)).  ואולם, "כלל ידוע הוא שעצם עמידה על זכות חוזית ועשיית השימוש בה אין בה כשלעצמה, משום חוסר תם לב...אולם, צורת השימוש בזכות ואופן השימוש בזכות החוזית כפופים לעקרון תם הלב...  גם אם נניח שהשיקול היחידי להפסקת הקשר הוא כלכלי, אין בכך משום הפרה של חובת תום הלב החלה על המשיבה.  החוזה מקנה למשיבה את האפשרות לסיים את ההתקשרות מסיבות של כדאיות כלכלית ונוקט בלשון מפורשת של "רווחיות".  אין כל פסול ברצונה של חברה עסקית להשיא את רווחיה כל עוד פעולותיה נעשות כדין ובהתאם לתכליתה, שהרי "תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה"...חובת תום הלב אינה מבטלת את התכלית העסקית של החוזה.  חובת תום הלב משתלבת עם תכליתו של החוזה העסקי ודורשת מכל הצדדים לחוזה לנהוג בהוגנות, תוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר.  חובת תום הלב אינה דורשת אלטרואיזם וביטול האינטרס העצמי, ההפך הוא הנכון, חובת תום הלב מכירה בדאגה של צד לחוזה לאינטרס שלו עצמו, אך היא דורשת כי דאגה זו תעשה בהוגנות.  דאגה לאינטרס כלכלי, שהינו חלק מן החוזה, אינו מפר את החובה לנהוג בתום לב.  דברים ברוח דומה נאמרו על ידי בית משפט זה" (עניין מליבו).

עמוד הקודם1...1617
181920עמוד הבא