.1 המלווה נוטל אחוז ברווחים של ההשקעה, שכן יש לו שותפות בקרן; .2 במקרה של הפסד ואבדן נפגע המלווה שהוא בעליו של הפקדון."
על מנת להתמודד עם הבעייתיות של אפשרות לאובדן קרן או רווחים "הוטל על כתפיו של הנוטל/המתעסק נטל כבד בדרך של הוספת תנאים בשטרי ה"עיסקא" שעל ידם בעל המעות כמעט בטוח בדמי הקרן וגם בריווח בדרך היתר." כאשר קיימות שתי נוסחות אפשריות: "האחת שבעל המעות מתנה עם המתעסק שלא יהא נאמן לומר שהפסיד מדמי הקרן כי אם על פי עדים כשרים ונאמנים, וכל זמן שלא יברר זאת עליו לשלם כל דמי הקרן. והשנית, שבעל המעות מגביל את המתעסק בתנאי ההתעסקות, ושאם יעבור על תנאים אלה מקבל עליו המתעסק אחריות לכל דמי העיסקא, ואף אם יהיה הפסד עליו לשלם כל הקרן. על-פי תנאים אלה יש לבעל המעות סיכויים טובים שלא יפסיד דמי העיסקא, אף אם יפסיד המתעסק. ואף-על-פי שעל-פי דין עליו לסבול מחצית ההפסד כחלק הפקדון שבעיסקא. מכל מקום מותר לעשות כן, מכיוון שישנה אפשרות, אף-על-פי שהיא רחוקה, שאמנם יוכיח המתעסק שהפסיד, או שלא יעבור על התנאי, ואז יפול לחלקו של בעל המעות מחצית ההפסד.לפי אותו עקרון יש בשטרי העיסקא תנאים שלפיהם יהא בעל המעות כמעט בטוח על הדיווח של העיסקא. והוא, שלפי הכלל של מחצית מלווה ומחצית פקדון חייב המתעסק לתת לבעל המעות מחצית מכל מה שהרוויח בדמי העיסקא, עבור חלק הפקדון שלו. אלא שצריך המתעסק להוכיח להנחת דעתו של בעל המעות שאמנם סכום זה הוא מחצית הרווח. ולפי תנאי שטרי העיסקא אין הוא נאמן על-כך כי אם בשבועה חמורה. אלא שנותן בעל המעות למתעסק הברירה להשבע שאמנם לא הרוויח יותר או שלא הרוויח כלל, ובאם לאו יתן המתעסק לבעל המעות סכום קצוב, כפי שהתפשרו ביניהם, תמורת חלקו בריווח. ומעכשיו מסכים על כך בעל המעות שאם יקבל סכום זה, הוא מוותר על תביעתו מהמתעסק שישבע שבועה חמורה על הריווח. ואף אם יהיה ריווח יותר משיעור זה, מוותר הוא על כך לטובת המתעסק. סכום זה נקרא בשם סכום ההתפשרות".
בעניין טישלר - נטען על ידי הבנק כי תנאי העסקה הכלליים (נספח ב' לתביעה כמו גם יתר המסמכים שנחתמו על-ידי החייב שעל יסודם הוגשה התובענה) הריהם "כתבי השתוות" בין הנותן/הבנק למקבל/החייב לאמור - הסכמים בכתב הקובעים אופן חישוב הסכום הקצוב שניתן המקבל/החייב לנותן שכנגדו הסכים הנותן/הבנק לוותר על התנאי שהמקבל יישבע שבועה חמורה הנדרשת ממנו על-פי ה"עיסקא".