00בעניין טומי הילפיגר נקבע באשר לשימוש בסימן המסחר שנדון שם - "מחסן היבואן טומי הילפיגר" כי "המערערים חטאו בכל הנוגע לבחירה בשם" (שם, פס' 68), באשר השימוש בשם זה עלול למשוך לעסק לקוחות מתוך אמונה כי מדובר ביבואן הרשמי של מוצרי טומי הילפיגר לישראל ובכך יש משום הטעיה פוטנציאלית של ציבור הלקוחות. זאת, אף אם מדובר בהטעיה ראשונית בלבד וגם אם לאחר הגעתם של הלקוחות לבית העסק ועוד בטרם בוצעה העסקה הסופית כבר ניתן להבין כי מדובר בעסק של יבואן מקביל ("... גם אם לאחר שהגיעו לעסק עצמו היו מבינים כי לא כך הדבר: לאחר שהגיעו לעסק על בסיס כוזב כבר בוצעה הטעיה בפועל" (פס' 69)). עוד נפסק שם, כי יש לבחון אף את השימוש בצבעים המהווים חלק מסימן המסחר המוכר של המותג טומי הילפיגר, כבחינה כוללת של השימוש בצבעים לצד השימוש בשם "טומי הילפיגר". ואכן, במקרה זה נקבע, כי כאשר בשמו של בית העסק נעשה שימוש בשם "טומי הילפיגר", הצבעים החיצוניים שימשו כאלמנט המגביר את החשש להטעיית ציבור הלקוחות, ואולם לאחר הפסקת השימוש בשם טומי הילפיגר, אין מניעה בשימוש בצבעים אלו. היינו, אף במקרה בו לפי מבחני העזר מוטלת על היבואן המקביל לכאורה חובת הדגשה ובידול נמוכה יותר, באשר מדובר במוצרים אשר עלותם נמוכה משמעותית מהיקפן הכספי של עסקאות של מכר כלי רכב ואף מערכת היחסים בין המוכר לצרכן הינה חד פעמית, באשר אין מדובר ברכישה הכרוכה בתיקונים או תחזוקה כלשהם, נקבע כי השימוש בסימן המסחר במסגרת השם המסחרי של בית העסק עלול להטעות ומשכך הינו אסור.
0
- אמנם יש להבחין בין הנסיבות שעמדו על הפרק בעניין שנדון בפרשת טומי הילפיגר לענייננו, במובן זה שהנתבעת מבהירה במרבית פרסומיה כי הינה יבואן מקביל ואילו במקרה שנדון שם, השימוש בשם המסחרי - "מחסן היבואן" אינו כולל כל הבהרה כי מדובר ביבואן מקביל ולא ביבואן הרשמי, כך שממילא החשש מהטעיה בהקשר זה הינו מובהק יותר. עם זאת כפי שאבהיר להלן אני סבורה כי התובעת הרימה את הנטל והוכיחה כי הפרסום במקרה דנן מטעה גם כן.
- בשלב זה, ובראי המסגרת הנורמטיבית וטענות הצדדים שנסקרו לעיל, יש לבחון את תמונת הראיות שהוצגה לבית המשפט ע"י בעלי הדין הצדדים, לצורך בחינה האם הקריטריונים הנדרשים לצורך הכרה בהתקיימותו של מבחן החסות הוכחו במקרה דנן אם לאו.
- עד התביעה אסלן העיד, כי התנהלות הנתבעת בכל הנוגע להצגתה את פעילותה ועסקה מטעה בפועל את ציבור הצרכנים וזאת לצד הנזקים שהיא מסבה לתובעת ופעילותה (סע' 46 לתצהיר אסלן). לשיטתו, הנזק נגרם כתוצאה מבלבול שנוצר אצל הצרכן הסבור בפנייתו לנתבעת כי מדובר בסוכנות מורשית מטעם טויוטה ובסופו של יום כאשר הוא אינו מרוצה מהשירות שקיבל, הוא מייחס את אי שביעות הרצון לתובעת אשר כביכול לא פיקחה כראוי על מוסך מורשה מטעמה. בהקשר זה טענה התובעת, כי מאחר והינה תאגיד גלובלי, אזי משתמשים המקבלים שירות מסוכנות טויוטה במדינה מסוימת, משתפים את חוויותיהם ברשתות החברתיות וביקורות וחוות דעת אלו נצפות ברחבי העולם. משכך, נגרם נזק לתאגיד טויוטה הגלובלי החורג מגבולות הגזרה של קהל הלקוחות הישראלי (פרו' עמ' 24 ש' - עמ' 26 ש' 5). כהוכחה להטעיה המתרחשת בפועל העיד אסלן, כי הובא לידיעת התובעת מקרה בו לאחר חלוקת קופון הנחה בסך 200 ₪ על ידי הנתבעת, פנה לקוח לסוכנות מורשית טויוטה ברמלה וביקש לקבוע מועד לתחזוקת רכבו לאחר שהיה משוכנע כי השובר שבידיו תקף לכלל סוכנויות טויוטה המורשות (סע' 33 לתצהיר אסלן). לצד האמור, אסלן אישר בעדותו כי הוא אינו מכיר מקרה ספציפי של לקוח מאוכזב, או בעיה כלשהי אשר אירעה במתן השירות ע"י הנתבעת ופגעה בתדמיתה של טויוטה בציבור (פרו' עמ' 37 ש' 23-28).
באשר לשאלת שימוש הנתבעת 1 במונח "מורשה יבואן מקביל", ולטענת הנתבעת 1 כי עובדיה עוברים הכשרות אשר נרכשו מהתובעת, אישר אסלן בחקירתו, כי אינו מכיר מכירה של הדרכות מקצועיות שונות מטעם טויוטה (כגון למערכות היברידית, תקשורת, מנועים ובטיחות), אשר הנתבעת לטענתה רכשה. מעבר לכך, אסלן הבהיר כי מכל מקום, אף אם הנתבעת רכשה הדרכות אלו - עובדיה אינם עוברים הדרכה רשמית ושוטפת ואינם נמצאים תחת פיקוחה של מחלקת השירות של התובעת (פרו' עמ' 33 ש' 24 - עמ' 34 ש' 11). אסלן העיד כי סוכנויות אשר אינן עומדות באמות המידה של התובעת עלולות לאבד את הזיכיון שלהן (פרו' עמ' 40 ש' 16-17).