בנוסף, מאז ניתנה החלטת רשם הפטנטים אף נרשמה רשות שימוש לטובת טויוטה אירופה ולפיכך אין שחר לניסיון לשוב ולדון בסוגיה שהוכרעה זה מכבר על ידי ערכאה לה מסורה סמכות ייחודית לבחינת תוקפם של סימני מסחר. מכל מקום, אף לגופו של עניין לא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי התובעת אינה עושה שימוש בסימנים אלו בישראל.
- הנתבעת מציגה עצמה כסוכנות ומרכז שירות הפועלים בחסות טויוטה - אין חולק כי הנתבעת אינה סוכנות מורשית של טויוטה אלא עוסקת במכירת רכבי טויוטה המיובאים ביבוא מקביל ובמתן שירות ותחזוקה לרכבי טויוטה, ללא פיקוח או הרשאה של התובעת או מי מהסוכנויות המורשות מטעמה.
הסוכנויות המורשות על ידי התובעת הינן כאלו המפוקחות על ידי חברת יוניון מוטורס באמצעות תכניות הדרכה ותכניות הסמכה ייעודיות למכונאים, טכנאים מנהלי עבודה ויועצי שירות. זאת, בהתאם לתכנים ומתודולוגיות נדרשות של התובעת ותוך עריכת בחינות ומבחני ריענון וכשירות שנתיים וכן העמדת סיוע ותמיכה מקצועית שוטפת בפתרון תקלות ובעיות מקצועיות.
מנגד, הנתבעת, שאינה סוכנות מורשית מטעם טויוטה, אינה נדרשת לעמוד בתנאים, בסטנדרטים ובאמות המידה של התובעת כתנאי למתן שירות ללקוחותיה ועובדיה אינם מקבלים את ההדרכות והסיוע המקצועי הנ"ל מטעם טויוטה ואינם מפוקחים על ידה או מטעמה.
חרף האמור, בהיותם ערים למוניטין הרב והאמון שהצרכנים רוכשים לשירותים הניתנים על ידי טויוטה והסוכנויות המורשות מטעמה, הנתבעים יוצרים כלפי הציבור מצגים כוזבים בהצגתם את עצמם כמרכז מכירות ושירות המורשה על ידי טויוטה, על אף שאינם כאלה. זאת, באמצעות שימוש בשמות, עיצובים תמונות וסלוגנים שגויים ומטעים בדרכים הבאות: (א) שימוש בשם בית העסק - "טויוטה רחובות" ו- "Toyota רחובות"; (ב) שימוש בשם המתחם במרשתת - Toyota-rr.co.il; (ג) עיצוב מרכז השירות והמכירה עצמו באופן הדומה עד כדי הטעיה לעיצוב הקיים בסוכנויות מורשות של טויוטה; (ד) שימוש בפרסומים בעלי נראות כמעט זהה לזו של התובעת וסוכניותיה המורשות; (ה) שימוש בתמונות ובחומרים השאובים מאתרים של התובעת או של סוכנויות מורשות מטעמה.
- לתובעת זכות שימוש בלעדית בסימני המסחר - סעיף 46(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 ("פקודת סימני המסחר") מקנה לבעליו של סימן מסחר זכות לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שלגביהם נרשם אותו סימן ובכל הנוגע אליהם. בפסיקה נקבע כי ההגנה על "סימן מסחר מוכר" רחבה אף יותר.
החריג לכלל זה שנקבע בסעיף 47 לפקודה אינו מתקיים. חריג זה מאפשר למי שאינו בעל סימן המסחר שימוש בסימן המסחר כאשר יש בו כדי להגדיר באופן 'אמיתי' את מהות הטובין או השירות המסופקים על ידו. הנטל להוכיח תחולתו של חריג זה מונח על כתפי הטוען להגנה זו.