מדובר בנוסח שבלוני אשר הבנק משתמש בו לצורך החתמת לקוחות רבים הנוטלים הימנו הלוואת משכנתא. על פי המשמעות הרגילה והפשוטה של האמור בו, המשיבה ובעלה התחייבו בחתימתם על שטר זה למשכן לטובת בנק הפועלים את הנכס ברעננה לשם הבטחת האשראי שהבנק כבר העניק בחשבון ולרבות כל אשראי עתידי, ללא הגבלה בסכום. חרף טענותיה של המשיבה, לאור קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי (קביעות שעלו גם בהחלטתו של בית משפט השלום בעניין הסעד הזמני), נקודת המוצא לדיון הינה שהמשיבה ידעה כי היא חותמת על "שטר משכנתא" דווקא. בית משפט השלום ואחריו גם בית המשפט המחוזי ציינו מספר נדבכים עובדתיים המובילים לדחיית הגרסאות החלופיות שהעלתה המשיבה בעניין אי ידיעתה כי מדובר בשטר משכנתא: הכותרת "שטר משכנתא" המתנוססת בגדול על גבי הטופס; המילים "ללא הגבלה בסכום" מופיעות באותיות גדולות במקום בולט על שטר המשכנתא; התרשמות בית המשפט כי המשיבה יודעת קרוא וכתוב והינה בעלת יכולת הבנה באשר למהות המסמך עליו חתמה; העדר היגיון כלכלי בטענת המשיבה כי חתמה על השטר לשם הבטחת חיובים בחשבון המשותף בלבד, שכן בחשבון זה לא הייתה בכלל יתרת חובה ובוודאי שלא הייתה הצדקה ליצירת משכון בשווי הנכס ברעננה; טענת המבקשת כי השטר בא להבטיח את חיוביה אך בחשבון המשותף, עומדת בסתירה לאמור בשטר המשכנתא עצמו; בית משפט השלום דחה את עדות המשיבה כי לא ידעה כלל על מצב החשבון המשותף, לאחר שהוכח כי המשיבה החזיקה כרטיסי אשראי ופנקס שיקים בחשבון זה ולאחר שהתברר במהלך חקירתה הנגדית כי היא מתמצאת בנושא ההלוואות אשר נלקחו על ידי בעלה במשך השנים ובנכסים אשר שועבדו לצורך כך. אכן, מדובר במסקנה ההגיונית המסתברת על פני הדברים ולא בכדי הגיעו שתי הערכאות למסקנה אחת - כי המשיבה ידעה שמדובר ב"שטר משכנתא" וכי המשיבה ידעה בדיוק על מה היא חותמת.
- לכאורה, אם המשיבה חתמה על שטר המשכנתא ביודעין ובאופן המתחייב על פי החוק, חל הכלל הרגיל והמוכַר לפיו "הסכמים יש לקיים" (Pacta Sunt Servanda). לאמור: על המשיבה לכבד את חתימתה על שטר המשכנתא ולשאת בהשלכות הסכמתה לחתימה על הכתוב בשטר זה - הבטחת האשראי בחשבון החח"ד ללא הגבלה בסכום, באופן צופה עבר ועתיד גם יחד (ע"א 9538/06 סגל נ' בנק ירושלים לפיתוח ולמשכנתאות בע"מ, פסקה 6 לפסק הדין והאסמכתאות הנזכרות שם ([פורסם בנבו], 10.6.2008); ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ ([פורסם בנבו], 11.11.2004); ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145, 149 (2003) (להלן: עניין יולזרי)). יפים לעניין זה דבריו של הנשיא זוסמן:
"בדרך כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד י"ט(2), 113, 117(1965)).
- כך לכאורה ואולם, קיים בענייננו נתון עובדתי נוסף המשליך על תוקפו של שטר המשכנתא. אין חולק כי איש מטעם הבנק לא הודיע למשיבה מהו גודלו של חוב העבר שכבר נצבר לחובת חשבון החח"ד, אשר במסגרתו נלקחה המשכנתא עובר לחתימתה על שטר המשכנתא. כזכור, בעדותו בבית המשפט המחוזי, מנהל סניף הבנק לא הכחיש זאת:
"ש. תראה לי מכתב או מסמך אחר, שבו אתה מודיע, או מישהו מאלה שעובדים איתך, לתובעת על זה שיש הלוואה קיימת ועומדת בחשבון על סכום של 490,000 ש"ח?