ת. מדוע אני צריך להודיע למיכל [המשיבה - מ.נ.] על אשראי של 490,000 ש"ח שיש בחשבונו של יהודה מרטין, עוד לפני שמיכל מעורבת? הרי זה חשבונו הפרטי עם רכוש ממושכן על שמו, מדוע אני צריך להודיע למיכל? איפה נכנסת מיכל לפני המשכנתא לחוב או לרכוש אחר?
ש. בהמשך לתשובתך, למעשה אם אני הייתי מתקשר אליך ומבקש לדעת מה המצב בחשבון האישי של אשתי, היית אומר שאתה צריך אישור של אשתך, נכון?
ת. בודאי שאסור לך לקבל מידע אם החשבון הוא רק של אשתך.
ש. האם במועד החתימה על שטר המשכנתא, נספח ב' לתצהירך, מישהו מפקידי הבנק הודיע לתובעת, דעי לך, יש פה חוב של 490,000 ש"ח?
ת. אין לי מכתב או הצהרה כזו. זה לא נחתם בבנק. אתה שואל אותי על משהו שאני לא יודע. בשביל זה אנחנו מבקשים שאת המסמכים ילכו להחתים בפני עו"ד בחוץ ושם ייאמר לו כל מה שצריך להיאמר. לכן אני מעדיף שזה לא יהיה בתוך הסניף" (עמ' 12 לפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי).
אני סבורה כי המסקנה המתבקשת היא שהבנק לא קיים את חובת הגילוי המונחת לפתחו, ולכך יש משמעות אופרטיבית לעניין תוקפו של שטר המשכנתא. ארחיב מעט את הדיון בעניין חובותיו של הבנק בתור שכזה; ואחר כך אפנה לבחון את התוצאה של הפרת חובת הגילוי בענייננו.
- לבנקים מעמד מרכזי בחיי הכלכלה והמסחר. בפסק דינו ב-ע"א 3352/07 בנק הפועלים בע"מ נ' הורש ([פורסם בנבו], 7.12.2009) (להלן: עניין הורש), עמד השופט ג'ובראן על ייחודו של חוזה בנקאי מסוג שטר משכנתא: לאור ייחודו של החוזה בין הבנק לבין הלקוח מתבקש איזון מיוחד אשר יגלם את פערי הכוחות בין הצדדים ואת מעמדו של התאגיד הבנקאי. בבוא בית המשפט לעסוק במלאכת פירושו של החוזה הבנקאי, עליו ליתן את הדעת למאפיינים המיוחדים של החוזה שבפניו (ראו עוד בעניין זה: ע"א 6055/04 לנדאו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 15 לפסק הדין ([פורסם בנבו], 12.7.2006); ע"א 8593/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' צבאח, פ"ד מח(2) 573 (1995); עניין יולזרי, לעיל, בעמ' 151-150; ע"א 7451/96 אברהם נ' בנק מסד בע"מ - סניף ראשון-לציון, פ"ד נג(2) 337 (1999) (להלן: פרשת אברהם)).
- הבנק כפוף לחובות גילוי מוגברות אשר נועדו לשקף את עוצמתו של הבנק אל מול הלקוח, כמו גם את עוצמת ההשפעה הנודעת להתנהלותו ביחס למשק כולו. העוצמה הרבה אשר בידי הבנקים מונעת מן הלקוח, במקרים רבים, יכולת להתמודד עם הבנק בצורה שווה. הבנק מחויב לפעול בתום לב, לא להטעות את מקבל השירות, לגלות כל פרט בעל חשיבות לשירות הניתן ולא פחות חשוב - עליו לפרט את מכלול הסיכונים הכרוכים בשירות זה. על פי סעיף 17א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), חובות הבנק כלפי הלקוח, ובכלל זה חובת הגילוי הנגזרת מחובת האמון הרחבה, חלות גם לגבי הערב. בית המשפט המחוזי הקיש, ובצדק, מדינו של הערב אל דינו של נותן הבטוחה, ובכלל זה הממשכן, וקבע כי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) חל גם על הממשכן. ככלל, דומה כי היום מקובל היקש זה בין הערב לבין הממשכן, היקש אשר הגיונו בצידו - אין כל טעם להבחין בין השניים, שהרי ההבדל ביניהם נעוץ בהיקפו של חיובם המשני כלפי נותן ההלוואה. בכך אין כדי להשליך, וודאי לא באופן מהותי, על טיב חובתו של נותן ההלוואה כלפיהם (סעיף 12 לחוק המשכון; ע"א 11120/07 שמחוני נ' בנק הפועלים בע"מ פסקאות כ"ה-כ"ו לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין (טרם פורסם, 28.12.2009) (להלן: עניין שמחוני); ע"א פייבושביץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד(1) 365, 377-376 (2002); רוי בר-קהן ערבות, 131-125, 397-393 (2006) (להלן: בר-קהן ערבות); רות פלאטו-שנער "חובת הגילוי הבנקאית כלפי הממשכן נכס להבטחת חיובו של אחר" הפרקליט מט(2) 385 (2007); לעניין ההתפתחויות אשר חלו בעניין חובותיו של הבנק כלפי הערב, ראו סקירה בפסק דינה של השופטת חיות ב-רע"א 4373/05 אבן חיים נ' בנק עצמאות למשכנתאות ופיתוח בע"מ, פסקאות 9-6 לפסק דינה ([פורסם בנבו], 15.11.2007); ופרשת אברהם, לעיל, בעמ' 351-346).
- הנתון בדבר גובה החוב הקיים מהווה נתון מהותי כאשר עסקינן בעסקה כמו זו שלפנינו. נותן המשכנתא זכאי לדעת מהו החוב שלהבטחתו הוא ממשכן נכס מנכסיו, ובפרט כשהממשכן איננו בעל החוב ואין לו גישה ישירה לנתוני העסקה (ראו והשוו: ע"א 8822/04 גבאי נ' בנק מזרחי המאוחד בע"מ, פסקה ד' לפסק דינו של השופט רובינשטיין ([פורסם בנבו], 9.11.2005)). כפועל יוצא, זהו נתון שיש חובה לגלותו. ב-ע"א 8546/06 סולטאני נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 7.7.2008) (להלן: עניין סולטאני) התקיימו נסיבות דומות לענייננו. המערער באותו עניין חתם על שטרי משכנתא לפיהם משכן לטובת הבנק את זכויותיו בנכס מקרקעין מסוים, וזאת בקשר לחובותיו של בנו. מטרת המשכון הייתה לסייע לבנו בניהול עסק משפחתי אשר היה ממוקם בנכס המקרקעין הממושכן. לאחר שהעסק המשפחתי כשל בהשבת חובותיו לבנק, ביקש הבנק לממש את הנכס. בית המשפט המחוזי בעניין סולטאני אימץ את עדותו של עורך הדין אשר בפניו נעשתה החתימה על שטרי המשכנתא, וקבע כי אותו עורך דין הציג בפני המערער (הממשכן) את מהותה של הפעולה המשפטית שהוא עתיד לבצע בחתימתו על שטרי המשכנתא וגם הסביר לו את הסיכונים הכרוכים בה. עם זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי המערער לא ידע ולא עודכן, לפני חתימתו על שטרי המשכנתא, בדבר חובות קיימים בסך של כ-275,000 ש"ח לטובת הבנק. בפסק הדין נקבע גם כי אי גילוי מידע לגבי חובות העבר מביא לבטלות של המשכנתא כולה, גם לגבי החובות שנוצרו לאחר יצירת המשכנתא:
"לדידי, הפרת חובת הגילוי בנסיבות אלה, מביאה לבטלותו של שטר המשכנתא באופן מוחלט [ההדגשה במקור - מ.נ.], הואיל והנתון בדבר חובות קיימים בחשבונות במועד החתימה על שטרי המשכנתא הינו מהותי ביותר, קל וחומר כאשר מדובר בעסק המצוי בקשיים פיננסיים, ויתכן בהחלט כי אילו היה המנוח מודע למצב החוב בחשבונות, כפי שהיה עובר לחתימה, לא היה ממשכן את הנכס שבבעלותו" (פסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר).
- בעניין שמחוני (לעיל), המערערת חתמה מול הבנק על מסמך ויתור מסוים, שבמסגרתו ויתרה על זכויותיה בנכס מקרקעין שהיה בית המגורים של המשפחה, תוך הצהרה כי היא לא תעלה כל טענה בדבר זכויות בנכס. בעניין שמחוני, המערערת חתמה על המסמך, לטענתה, מבלי לקרוא אותו ונשמעה לדבריו של בן זוגה, לפיהם חתימתה נחוצה להם לצורך קבלת מימון לפרויקט בנייה מסוים; עוד אציין כי עורך הדין אשר אישר את חתימת המערערת, עשה כן אף שזו לא חתמה בפניו והוא לא ראה אותה בעיניו. מכל מקום, החשוב לענייננו הוא שבעת החתימה על אותו מסמך ויתור, לא הוסבר למערערת דבר על ידי הבנק. חברי השופט רובינשטיין קבע כי תום ליבו של הבנק נשלל "משזה החתים את המערערת על מסמך הויתור, שהרי חשש כי עלולה היא להעלות טענה לשיתוף בנכס, וזאת מבלי להסביר לה דבר, ובאופן שלא עומד בסטנדרטים שלו עצמו" (ההדגשה במקור - מ.נ.; פסקה כ"ג לפסק דינו). לאחר שעמד בהרחבה על חובותיו של הבנק כלפי ערב, ובכלל זה ממשכן, קבע חברי השופט רובינשטיין:
"על נציג של הבנק היה לפגוש במערערת, להסביר לה על מה היא חותמת, מה משמעות הדבר ומה היקף החובות. המערערת לא פגשה בנציג הבנק, ולא הוסברו לה משמעות חתימתה והשלכותיה. קשה להלום התנהגות זו של הבנק, ותמהני עליה" (פסקה ל"א לפסק דינו).
- חובת הגילוי החלה על הבנק זכתה לדיון נרחב בפסיקה בהקשרים רבים ומגוונים. ד"ר פלאטו-שנער עמדה על היקף חובת הגילוי ועל מקורותיה של חובה זו:
"כאשר מדברים על 'חובת גילוי' המוטלת על הבנקים מתכוונים, בדרך כלל, לחובתו של הבנק למסור ללקוח את הנתונים ואת העובדות המהותיים לביצוע העסקה הנדונה. אולם זוהי אך חובת גילוי במובן הצר של המילה. מכוח חובת האמון הבנקאית, מוטלת על הבנק חובה רחבה הרבה יותר. חובה זו כוללת, מלבד החובה למסור נתונים (חובת הגילוי במובן הצר), עוד כמה חובות נוספות השונות זו מזו ומשלימות זו את זו: החובה לערוך חוזה בכתב, ליתן ללקוח שהות לעיין בו לפני חתימתו ולמסור ללקוח עותק לאחר החתימה; החובה להדגיש ולהבליט פרטים מסוימים; החובה לתרגם את הכתוב ללקוחות שאינם דוברי עברית; החובה להסביר את מהות העסקה, על ההיבטים המשפטיים שלה; והחובה לוודא שהלקוח הבין את מלוא המידע שנמסר לו. [...] ההצדקה לכך טמונה באותה תפישת אמון מיוחדת המאפיינת את יחסי הבנק עם הלקוח ובחשיבות המיוחדת שמקנה לה שיטת המשפט שלנו. [...] מכאן חובתו של הבנק לא להסתפק במסירת נתונים אינפורמטיביים (חובת הגילוי במובן הצר), כי אם לקיים את כל אותן חובות נוספות, המיועדות להבטיח את הבנת הלקוח בכל הנוגע לעסקה. על הבנק למלא את חובת הגילוי במובן הרחב על כל רכיביה, אף אם הוא פועל בכך נגד האינטרס האישי שלו, עניין המדגיש את הקשר בין חובת הגילוי לחובת האמון. נימוק נוסף להרחבתה של חובת הגילוי המוטלת על הבנק הוא חוסר השוויון האינפורמטיבי המובנה בין הצדדים. [...] על מנת להקטין את מימדיו של הפער האמור וכדי להבטיח שהבנק לא ינצל לרעה את כוחו הרב, ראוי לא להסתפק בהטלתה של חובת גילוי צרה על הבנק, המסתכמת במסירת נתונים ועובדות. יש לחייב את הבנק בכל אותן חובות נוספות המיועדות להשיג את הבנק הלקוח לכל היבטיה של העסקה שהוא מבקש לבצע בבנק. [...] חובת הגילוי הרחבה אינה מתמצית ביחסים בין הבנק לבין הלקוח, והיא חלה גם כלפי הערב וכלפי הממשכן נכס להבטחת חיוב של אחר (להלן: הממשכן). אותה תפישת אמון מיוחדת שתוארה לעיל מאפיינת גם את יחסי הבנק עם הערב ועם הממשכן. היתרונות האינפורמטיביים של הבנק ופערי הכוחות בין הצדדים בולטים גם באשר למתקשרים אלה. לפיכך, כל חובות המשנה המרכיבות את חובת הגילוי במובן הרחב תחולנה לא רק כלפי הלקוח, כי אם גם כלפי הערב והממשכן. במיוחד נציין את החובה ליתן הסבר מפורט אודות מהות העסקה והיבטיה המשפטיים, ואת החובה להשיג את הבנת המתקשר באשר למהות החוזה" (רות פלאטו-שנער דיני בנקאות - חובת האמון הבנקאית 202-199 (2010) (להלן: פלאטו-שנער); ההדגשות הוספו - מ.נ.).