אני סבור, כי הגם שהסכום שנתבע הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט השלום, ובגדר תקיפה עקיפה שהיא טכנית בסמכותו של בית המשפט, היה על בית המשפט "להרים את המסך" מעל התביעה ולהתחשב במהותה, ובכך שהמבקש לא מיצה תחילה את ההליך המינהלי (שם, בפס' 4).
- המשיב אף לא יכול להיבנות מכך שלא ביקש לבטל אחת מההחלטות המנהליות אותן תקף אלא טען כי אלו מקימות לו זכאות לפיצויים חוזיים ונזיקיים. קבלת טענה זו תביא לתוצאה לפיה "... בכל סוגיה וסוגיה ניתן יהיה לעקוף את הסמכות העניינית של בית המשפט המינהלי או של בית המשפט הגבוה לצדק, בכך שיוצמד 'תג מחיר' ל'עתירה' שתוגש. העלאת הטענה שנגרם נזק כספי כתוצאה מהפרה הנטענת, ותביעת סעד כספי, יגרמו לכך ששאלות מובהקות של מדיניות הממשלה, למשל, יידונו בפני בתי המשפט האזרחיים" (עניין גולן, בפס' 3 לחוות דעתי). לפיכך, הצמדת מחיר לתביעה איננה כמטה קסמים המשנה את טיבה של התביעה ואת הנושאים המהותיים בהם היא עוסקת. תביעה אשר במהותה היא מנהלית תישאר כזו גם אם תתנוסס בראשיתה דרישה לסעד כספי. יוער כי בענייננו אין מדובר אמנם בהחלטות הנוגעות למדיניות הממשלה שנתקפות על ידי המשיב בתביעתו, אך על הפרק קיימים שיקוליה של משטרת ישראל, אשר הוא הגוף האמון על שמירת הסדר הציבורי והגנה על הציבור, באשר לגיוס, השמה ופיטורי שוטר. שיקולים אלו אינם נוגעים למשיב בלבד אלא לכלל המשרתים במשטרת ישראל בשלל תפקידים ובשלל דרגות. המחוקק קבע כי נושאים המערבים שיקולים אלו יופנו לבית המשפט לעניינים מנהליים. אין לאפשר לעקוף זאת בקלות כה רבה על ידי הצהרה שהתובע אינו מעוניין בחזרה לשירות במשטרה אלא אך מבקש לזכות בפיצויים. לא המספר בדמות דרישה כספית הוא הקובע. התוצאה תהיה שתביעות רבות אשר המחוקק הגדיר כמנהליות יעברו לדון בפני הערכאות האזרחיות (להרחבה ראו: השופט ד"ר יעקב שקד תקיפה עקיפה בהליכים פליליים ואזרחיים, 280-270 (2020)) .
המיקוד כאן הוא בהתנהלות המנהל ולא בסכסוך אזרחי. בית המשפט המנהלי הוא המותב אשר מתמצא בטענות מעין אלו. יוזכר כי בית המשפט המנהלי נועד לתת מענה להליכים שבליבם עומדים היחסים בין הפרט לבין המנהל. אכן ייתכן תיק שבו מעורב משרד ממשלתי שמפר לדוגמה חוזה בנייה ואז יידון בבית משפט שלום או מחוזי, לפי הסעד הכספי. אך במקרנו יש שתי קומות. הקומה הראשונה היא שעסקינן ביחסי עבודה בין מעסיק ועובד. הקומה השנייה היא זאת שמדובר בתביעה העוסקת במקרה בו המעסיק הוא גוף מנהלי - משטרת ישראל. האופי הזה של ההליך הופך לדומיננטי. עולה כי הדיון בתביעה הכספית של המשיב מתרכז בהיבטים המנהליים של העסקתו על ידי המשטרה. אם זה המצב, לא ניתן לעקוף זאת על ידי תביעה כספית, אלא יש לבחון את מהות ההליך וכוונת המחוקק לגבי שאלת הסמכות העניינית. עצם זה שיעדו הסופי של המשיב הוא כסף לא מוציא את הסמכות מידיו של בית המשפט המנהלי.