תכליות החקיקה
- המסקנה האמורה עולה בקנה אחד אף עם התכליות השונות העומדות ביסודו של ההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון בכל הנוגע לאישור הסכמים רכושיים בין בני זוג. בשלב זה ראוי אפוא להידרש לתכליות אלה, שכבר נדונו לאורך השנים בהלכה הפסוקה, ולבחון אותן בעין הנושא העומד לדיון בפנינו (להרחבה, ראו גם: יצחק כהן "על דרישותיו הקמאיות של אישור הסכם ממון ועל הנסיגה מהן" מאזני משפט יב 45, 52-50 (2019) (להלן: כהן, אישור הסכם ממון)).
- הסכמה חופשית ומניעת קיפוח - רבות נכתב בפסקי דינו של בית משפט זה על הצורך לאשר הסכם ממון שנערך בין בני זוג על מנת למנוע את החשש לקיפוחו של אחד מהם. בהתאם לתכלית זו, תפקידו של בית המשפט - כפי שמורה גם לשונו של סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון - הוא לוודא שההסכם משקף את רצונם האמתי של הצדדים וכי מתקיימת גמירות-דעת ביחס להוראות הכתובות בו (ראו למשל: ערעור אזרחי 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421, 428 (1982); דיון נוסף אזרחי 1558/94 נפיסי נ' נפיסי, פ"ד נ(3) 573, 592-591 (1996); בע"ם 8063/14, בפסקה 16). עמדתי על כך בקשות עירייה אחרות 1629/11 יצחקי נ' וכטר [נבו] (4.11.2012) (להלן: עניין יצחקי) באומרי:
"ביסודה של הוראה זו ניצבת ההבנה כי בעת עריכתו של הסכם ממון עשויים בני הזוג להיות נתונים ללחצים רגשיים, כמו גם ההכרה במרכזיותו של הסכם זה להסדרת זכויותיהם של בני הזוג לתקופה שעשויה להיות ארוכה ובלתי חזויה. על רקע זה, נודעת חשיבות לקיומו של מנגנון בקרה חיצוני, ולא כל שכן לנוכח הצורך להבטיח כי לא קופחו זכויותיו של בן הזוג החלש במערכת היחסים הזוגית, במובן זה שהערכאה השיפוטית בחנה כי ההסכם מבטא את הסכמתם המלאה, החופשית והמודעת של שני בני הזוג" (שם, בפסקה 4 לפסק דיני).
- יציבות וודאות משפטית - בנוסף לרצון להגן על זכויותיהם של שני הצדדים, מתן אישור להסכם הממון מאפשר להבטיח עבורם ודאות משפטית ביחס להסכמות ביניהם. משניתן להסכם תוקף מחייב, בני הזוג מודעים לכך שההסדרים הכלולים בו יגדירו מעתה ואילך את מערכת היחסים הרכושית ביניהם. כדברי השופט א' רובינשטיין באחד מפסקי דינו:
"לא רק שהקפדה מצד בית המשפט - ואף בשבע עיניים - על אישור כדין היא מצוות המחוקק שנימוקה (כאמור) בצדה, יש בה גם כדי להגביר את הודאות בשאלה אילו הסכמים יצאו מכלל טיוטה שאינה מחייבת והגיעו לכלל הסכמי ממון, ואילו נותרו כשכבה גיאולוגית נוספת בהיסטוריה של המשא והמתן, ללא 'שורה תחתונה' של תוקף מחייב" (בע"ם 7734/08 פלוני נ' פלונית, פסקה י"ט לפסק דינו (27.4.2010) (להלן: בע"ם 7734/08)).
- הסרת מתחים וצמצום מחלוקות - האפשרות לערוך הסכם ממון מחייב היא חשובה גם בראי הרצון למנוע סכסוכים עתידיים בתוך מערכת היחסים הזוגית. לא בכדי המחוקק העניק אפשרות לבני זוג לערוך הסכם ממון ולאשרו בתחילת דרכם הזוגית עוד בטרם נישאו, כפי שעולה מסעיף 2 לחוק יחסי ממון. יש בכך כדי לצמצם מתחים בתוך מערכת היחסים הזוגית, ולא כל שכן כאשר - לעתים - הצדדים מחליטים להיפרד. כפי שציין השופט מ' מזוז בהליך שעסק ביחס שבין הסכם ממון לבין סעיף 8 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965:
"אין ספק כי עריכת הסכמי ממון בין בני זוג הוא אמצעי חשוב להסדרת היחסים בין בני זוג, וקיים אינטרס ציבורי לעודד הסכמים כאלה לשם מניעת מחלוקות והתדיינויות. ומשהועלה הסכם כזה על הכתב, במצוות המחוקק, וניתן לו אישור בית המשפט או בית הדין, לאחר שנוכח 'שבני הזוג עשו את ההסכם... בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו', קשה להלום כי הסכם כזה יוכרז בדיעבד כבטל נוכח הוראות סעיף 8 לחוק הירושה" (בע"ם 1811/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 16 [נבו] (13.4.2021). ההדגשה הוספה).