| בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו | |
| תיק אזרחי 41953-01-17 איי.די.אן גלובל אקוויטי בע"מ ואח' נ' קנפלר ואח'
|
|
| לפני | כבוד השופט גרשון גונטובניק
|
|
|
התובע שכנגד |
אליהו קנפלר ע"י ב"כ עוה"ד ידידיה מלכיאור, רתם נויפלד וחנה סרדי דה לטטו לפידות, מלכיאור, אברמוביץ' ושות' |
|
|
נגד
|
||
| הנתבעים שכנגד | 2. אבי נחמיה
ע"י ב"כ עו"ד עודד שטייף 3. דניאל דוברובסקי 4. רוית הלוי ברזילי 5. שלמה פרץ ע"י ב"כ עוה"ד דוד לשם ושי סיידוף ניר כהן, לשם, בן-ארצי ושות'
|
|
פסק דין
חברה ישראלית, בעלת נכסים בצרפת, נקלעה לקשיי נזילות. היה עליה לפרוע הלוואות הרבה, כשבעל השליטה שלה, ששימש גם כמנהלה וכדירקטור בה, ערב אישית לפירעון חלקן. רווח והצלחה נמצאו במשקיע, שהתקשר עם החברה בעסקה, שהייתה אמורה להקל על מצבה. אלא שמימושה נתקל בקשיים. המשקיע טען כי הוצגו לו מצגי שווא לפני ההתקשרות, והוא ביקש לשנות חלק מתנאיה. בסופו של יום החברה התקשרה בעסקה עם צד שלישי, ודירקטוריון החברה אישר זאת, וחיש מהר הגיעה המחלוקת לפתחו של בית המשפט.
בחלוף שנים הגיעו החברה והמשקיע להסדר פשרה, במסגרתו הוא קיבל את כספי השקעתו בחזרה, והשיב מניות שרכש. ואכן, הטוען שחברה גרמה לו לנזקים ושהפרה הסכמות, קונה מעמד בדין (standing) לתבוע אותה, מבסס מולה יריבות משפטית, והדברים מתבקשים.
אלא שהמשקיע אינו מסתפק בכך. הוא טוען כי יש להטיל אחריות אישית בנזיקין על הדירקטורים ועל בעל השליטה, ולחייבם לפצותו. האומנם? המתקיימות כאן הנסיבות היכולות להקנות לו מעמד בדין לתבוע אותם אישית, ויריבות משפטית ישירה מולם?
רקע
- מר אליהו קנפלר, התובע שכנגד (להלן: מר קנפלר או התובע שכנגד) הוא משקיע, שרוב השקעותיו מתבצעות בחברות פרטיות ומיעוטן בציבוריות. כך, למשל, בתחילת שנת 2016 השקיע, באמצעות תאגידים שבשליטתו, כ-43.7 מיליון ₪ לשם רכישת שליטה משותפת בחברת מצלאוי חברה לבניין בערעור מיסים (להלן: חברת מצלאוי). כמו כן שימש כבעל השליטה בחברה הציבורית תמיר פישמן קרן נדל"ן בערעור מיסים (להלן: קרן תמיר-פישמן או הקרן). לרשות הקרן עמדו באותה העת כספים נזילים להשקעה, ומר קנפלר תר אחר הזדמנות עסקית נאותה.
- כאן נכנסת לתמונה גיבורת התובענה, הלוא היא חברת איי. די. אן גלובל אקוויטי בערעור מיסים (להלן: חברת ADN או החברה), שהייתה במועדים הרלוונטיים חברה ציבורית ישראלית. תחילה ביקש מר קנפלר לבצע השקעה בחברה באמצעות קרן תמיר-פישמן, ובהמשך מצא להשקיע בה באופן אישי. השקעה זו הובילה לחילוקי הדעות העומדים בבסיס התובענה שעל הפרק.
- ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916הרקע למחלוקת הוא מורכב ומסועף, אך מן הראוי לעמוד עליו כדי שניתן יהיה להבין לאשורן את טענות הצדדים. אפנה אפוא להציג את בקעת המריבה התאגידית.
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)זירת המחלוקת: חברת ADN, שליטתה העקיפה בנכסים בצרפת, ומצוקתה התזרימית
- על מנת להבין את המחלוקת ואת העסקאות שעל הפרק יש לראות את תמונת הקשרים שבין החברות השונות.
|