הועתק מנבו
טענות התובע
- בהתאם להוראות ההסכם, התובע זכאי לתשלום עמלה אם הכיר בין קורטיקה לטמאסק, ללא כל תנאי נוסף.
- אפילו הייתה מותנית קבלת העמלה בביצוע פעולות נוספות, מושתקים הנתבעים ומנועים מהסתמכות על הוראה זו, משום שהם עצמם סיכלו את קיומה.
- הסתרת המשא ומתן עם טמאסק מהתובע היא הפרה עצמאית של ההסכם, המזכה כשלעצמה את התובע בעמלה.
- התובע קיים את חובתו לערוך היכרות בין קורטיקה לבין טמאסק, במסגרת פגישות שנערכו בין נציגי טמאסק לבין נציגי קורטיקה. טענת הנתבעים כי היו גורמים אחרים שסייעו לקדם את העסקה בין אוטובריינס לטמאסק, לא הוכחה.
- אוטובריינס הינה חברה קשורה (affiliated entity) לקורטיקה ולכן ההסכם חל עליה.
- אוטובריינס הוקמה בהחלטה של קורטיקה להתפצל לתאגידים/פעילויות שונות, שכל אחת מהן פועלת למונטיזציה (תהליך הפיכת המוצר לנכס מניב הכנסות) של הטכנולוגיה של קורטיקה בתחום אחר, תוך הסתייעות בהון האנושי של קורטיקה. אוטובריינס השתמשה בטכנולוגיה בתחום הרכב. על היות החברות "חברות קשורות" מעידים שמן של החברות, העתקת בעלי המניות, כתובת זהה, זהות המייסדים, זהות נושאי המשרה, זהות העובדים ועירוב הקניין הרוחני.
- הנתבעים מושתקים מלטעון אחרת גם מחמת השתק שיפוטי ו/או הודאת בעל דין, מאחר שהם עצמם מציגים את החברות כלפי צדדי ג', כחברות "קשורות".
- ההסכם לא הוגבל בזמן, לא הוגבל לסיבוב השקעה מסויים ולא נזנח בחלוף הזמן.
- הנתבעים הפרו את סעיפים 2 ו-9 להסכם, והתובע זכאי לאכיפת ההסכם.
- איגוד חלק ניכר מפעילות קורטיקה בחברה חדשה, תוך העתקת ההון האנושי, הטכנולוגיה והבעלות, והמשך השימוש במוניטין ובטכנולוגיה של קורטיקה, ולבסוף התנערות מחובות קורטיקה בטענה כי מדובר בחברה חדשה ועצמאית, הוא חוסר תום לב מובהק בקיום ההסכם.
- הנתבעים גם התעשרו על חשבון התובע, שלא על פי זכות שבדין.
- אחריותו האישית של יגאל, מקורה בארבעה ראשים: אחריות נזיקית (בעוולת הרשלנות ובעוולת גרם הפרת חוזה); עשיית עושר ולא במשפט; אחריות חוזית דרך חובת תום הלב ואחריות תאגידית בעילת "הרמת מסך".
טענות הנתבעים
- הנתבעים הגישו כתבי הגנה נפרדים, באמצעות באי כוח שונים, אולם עיקר הטענות שנטענו זהות ביחס לכולם. לפיכך, יפורטו הטענות במשותף, תוך התייחסות לטענות הנתבעים, כולם.
- לטענת הנתבעים, ההסכם בוטל ואינו עומד בתוקפו עוד. בסעיף 13 להסכם נקבע מנגנון המאפשר להביא את ההסכם לסיום בהודעה של צד למשנהו. בנוסף, נקבעה בסעיף 13 "תקופת זנב" (tail period) שהקנתה לתובע זכאות לתשלום עמלה בגין עסקה שבוצעה עד 18 חודשים מתום ההסכם.
- לאחר שטמאסק שלחה ביום 2.9.14 הודעת וויתור, פנתה קורטיקה לגייס הון באפיקים אחרים, וההסכם הסתיים. יגאל חזר על ביטול ההסכם הן ביום 28.6.15, הן ביום 9.2.16, במסגרת הודעות דוא"ל בהן השיב לפניות התובע. לפיכך, ההסכם בין הצדדים בוטל סופית, לכל המאוחר, בשנת 2016, בהודעה ברורה לתובע.
- טמאסק השקיעה באוטובריינס בשנת 2021, כשבע שנים לאחר פקיעת ההסכם והרבה אחרי חלוף "תקופת הזנב". דרישה לעמלה בגין עסקה שבוצעה לאחר "תקופת הזנב" עומדת בניגוד להוראות ההסכם.
- אוטובריינס קמה כחברה נפרדת ללא כל קשר לתובע ולהסכם עימו, לאור דרישת ענקיות רכב, שדרשו את הקמתה כחברה עצמאית נפרדת, כתנאי להשקעתן בה.
- הוכח שאוטובריינס וקורטיקה שונות בהתנהלות, באחזקות (אף אחת לא מחזיקה אפילו במניה אחת של האחרת ולכל אחת עשרות בעלי מניות שונים), בהנהלות, בלקוחות, במודל העסקי ובפעילות, כולל עשרות פטנטים של אוטובריינס. לפיכך, אוטובריינס אינה חברה קשורה לקורטיקה, ההסכם אינו חל עליה, והתביעה נעדרת עילה ויריבות ביחס אליה.
- אף אם ההסכם עומד בתוקפו וחל על אוטובריינס, לא עלה בידי התובע להוכיח כי הוא היה הגורם היעיל בגיבוש עסקת ההשקעה מכוחה הוא תובע, וזאת בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, שהוחלו גם כשמדובר בהסכם איתור עיסקי.
- התובע מודה בכך שלא היה מעורב בעסקה ולטענתו, למד עליה מקריאה בעיתון. התובע הודה שעד לשנת 2019 לא נעשתה על ידו כל פנייה ולא היתה לו התנהלות מול אף צד. כמו כן, הוא הודה שפנייתו ליגאל בשנת 2019 הייתה בשם ובהקשר של חברת השקעות אחרת בשם דרייק סטאר ולא בשם טמאסק, אותה כלל לא הזכיר.
- התובע הסתיר שפנה בשנים 2019, 2020 ו-2022 ליגאל וביקש לעבוד עם אוטובריינס כיועץ, מבלי שטען שיש לו הסכם כלשהו מכוחו הוא זכאי לעמלה. כמו כן, לתובע היו פרטים על סבבי הגיוס הקודמים של אוטבריינס ועל הסבב הנוכחי בו נכרתה העסקה עם טמאסק ולמרות ידיעתו, לא דרש עמלה בזמן אמת.
- העסקה מושא ההסכם הייתה להשקעה קונקרטית בעסקי הפרסום המקוון של קורטיקה בשנת 2014. טמאסק השקיעה בעסקי הרכב של אוטובריינס בשנת 2021. אין בזיקת הבעלות כדי לגשר על הפער בין העסקאות השונות שנעשו בתחומי פעילות שונים לחלוטין ובתקופות זמן שונות.
- העסקה שהתובע ניסה לקדם מעולם לא התקדמה אל מעבר לשלב של הפגישה הראשונית. הסכומים, תנאי התשלום ושיעוריו לא נדונו כלל ולא סוכמו.
- התובע לא ביצע פעולות לגיבוש העסקה. מי שהביא את טמאסק להשקיע באוטובריינס היו גורמים אחרים ולא התובע, ובראשם מר האווי ג'וליאנטו, שקיבל סך של 1,250,000 דולר עבור העסקה. גורמים נוספים היו מעורבים בגיבוש העסקה כולל בנקים בינ"ל מובילים, ואף הם קיבלו עמלות נאות.
- העסקה בשנת 2021 לא הסתמכה במאומה על התובע. הגורמים שהתובע הציג לקורטיקה בשנת 2014 דחו את הצעת ההשקעה בקורטיקה בשלב מקדמי, ואין לתובע טענה כי מי מהגורמים שהזכיר בטמאסק, מעורב בעסקה משנת 2021. אותם גורמים שהיו בקשר עם התובע לא עבדו בטמאסק שנים לפני עסקת ההשקעה, למעט אחד שגם הוא עזב בסמוך לעסקת ההשקעה ולא היה מעורב בה כלל. המשא ומתן בשנת 2021 התחיל מאפס עם גורמים אחרים לגמרי בטמאסק, שהינה גוף השקעות ענק.
- לא היה צורך לדווח לתובע על העסקה בשנת 2021 מאחר שהמשא ומתן התקיים עם גוף אחר, בקשר לעסקה אחרת ובאמצעות מתווך אחר.
- לא מגיע לתובע תשלום אף מבחינה מוסרית. פרט לנסיעה לניו יורק על חשבון קורטיקה, לא השקיע התובע כמעט דבר בניסיונו לקשר בין טמאסק לבין קורטיקה.
- אין ערך לחוות הדעת שהוגשה על ידי התובע. הסוגיות שבמחלוקת אינן מצריכות מומחיות; נותן חוות הדעת מציין את היכרותו עם התובע. אין בכוחה של חוות הדעת לסייע לתובע, מקום שלא הציג ראשית ראיה לעמידה בנטל להוכחת היותו הגורם היעיל בעסקה.
- אין לתובע עילת תביעה אישית כנגד יגאל. יגאל לא צד להסכם עם התובע ואין לו התחייבות כלפיו. לא הוכח קיומן של נסיבות חריגות המאפשרות הרמת מסך כנגד יגאל, שפעל כל העת במסגרת תפקידו בקורטיקה ובשמה.
הראיות
- מטעם התובע העיד התובע בלבד.
- כמו כן, הוגשה על ידי התובע חוות דעת מומחה - מר עשהאל קרפיול, שהנתבעים ויתרו על חקירתו הנגדית. יצויין כי מאחר שהמחלוקות בין הצדדים הינן מחלוקות עובדתיות ומשפטיות שאינן דורשות מומחיות מיוחדת, אין בחוות הדעת כדי להוסיף תרומה של ממש לבירור המחלוקת, ומשקלה הראייתי נמוך.
- מטעם הנתבעים העידו אשר ויגאל.
- ההפנייה לפרוטוקול דיון ההוכחות מיום 28.4.25 תעשה לפרוטוקול הסרוק בתיק ולא לפרוטוקול שהומצא לצדדים על ידי חברת התמלול, בו עשו חלק מהצדדים שימוש למרות החלטותיי מיום 7.7.25 ומיום 14.7.25.
דיון והכרעה
- התובע טוען כי הוא זכאי לעמלה מכוח ההסכם, שהינו הסכם איתור, במסגרתו התחייבה קורטיקה (וחברות קשורות אליה), לשלם לו עמלה בגין השקעה כספית שתבצע טמאסק בקורטיקה, או בכל חברה אחרת הקשורה אליה, באם ערך היכרות בין קורטיקה לטמאסק, וזאת ללא כל תנאי נוסף.
- בהתאם לפסיקה, על הטוען לזכאות לדמי תיווך להוכיח שני תנאים מצטברים: (א) כי נכרת חוזה תיווך בינו לבין מי מהצדדים לעסקה או שניהם. (ב) כי הוא היה הגורם היעיל להתקשרות בעסקה (ערעור אזרחי 2144/91 מוסקוביץ נ' ביר כמנהלת עזבון המנוח טוביה ביר ז"ל, פ"ד מח (3) 116, 123-122 (להלן: "עניין מוסקוביץ")).
- אמנם תנאי הגורם היעיל מעוגן בחוק המתווכים במקרקעין ,תשנ"ו-1996, שאינו רלבנטי לענייננו, בהיותו נוגע לתיווך עסקי, אולם בפסיקה נקבע, כי גם בתחום התיווך העסקי, למרות ההבדלים המובנים בין תחום זה לבין תיווך במקרקעין, והשינויים וההתאמות המתחייבים מהבדלים אלו, יש צורך להוכיח קיומו של גורם יעיל בעסקה כתנאי לזכאות לתשלום דמי תיווך. כך לדברי השופטת חיות בקשות עירייה אחרות 5876/06 אינטגרציה אנכית בערעור מיסים נ' ראדא תעשיות אלקטרוניקה בערעור מיסים (נבו, 4.2.2009) בפסקה 17:
"...פעילותם של מתווכים עסקיים אכן עשויה להיות שונה באופייה ובדרישותיה מפעילותם של מתווכי מקרקעין שעניינם הוסדר בחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המתווכים במקרקעין). שוני אפשרי זה נגזר מן ההבדל המובנה הקיים בין חוזים עסקיים על כל המגוון הרחב והמורכב הכלול בסוג החוזים הזה, ובין חוזי מקרקעין (שאף הם כשלעצמם רבים ומגוונים וכוללים בצד עסקאות שכירות פשוטות גם עסקאות נדל"ן מורכבות ויקרות). כך למשל ובלא להמעיט מערכו של איש, קשה להשוות את המיומנויות, היכולות והמשאבים הנדרשים ממתווך בעסקה בינלאומית למכירת ציוד ביטחוני, עם המיומנויות, היכולות והמשאבים הנדרשים ממתווך בעסקה למכירת שטח קרקע מידי בעליו לקבלן בניין. משכך, יש מידה של צדק בטענת המערערת לפיה ראוי לשרטט הבחנות מתאימות בין סוגי התיווך השונים וכפועל יוצא מכך יתכנו גם הבחנות באשר לתנאים הנוגעים ליחסי מתווך - לקוח בתחום העסקי. יחד עם זאת נראה לי כי ניתן ככלל להחיל על כל סוגי התיווך (למעט תיווך מקרקעין עליו חל עתה חוק המתווכים במקרקעין) מתווה-מסגרת כללי לפיו נדרש מתווך להוכיח התקיימותם של שני תנאים עיקריים בתובעו דמי תיווך: (א) קיומו של הסכם תיווך, מפורש או משתמע (ב) היותו הגורם היעיל לקשירת העסקה...".