אשר - כסמנכ"ל כספים בתקופה מסויימת של שתיהן במקביל (ראו: עדות אשר בעמ' 106 לפרוטוקול שו' 1-5 ועמ' 110 שו' 16-20). אשר אישר בעדותו כי עבר לאוטובריינס מבלי שהגיש מועמדות למשרה ומבלי שעבר ראיון קבלה (ראו: עמ' 106 לפרוטוקול שו' 6-21), עובדה שיש בה כדי להעיד על הקשר ההדוק בין שתי החברות.
- זהות העובדים - בעדותם הודו יגאל ואשר כי כל עשרת העובדים הראשונים באוטובריינס, עבדו קודם לכן בקורטיקה (יגאל בעמ' 148 לפרוטוקול שו' 29-30 ובעמ' 149 שו' 2-7 ואשר בעמ' 110 שו' 22, שו' 30 ועמ' 111 שו' 1-10).
- עירוב נכסי הקניין הרוחני - כאמור לעיל, יגאל ואשר אישרו כי אוטובריינס "נבטה" מתוך קורטיקה וכי קיימת סירקולציה בין החברות מבחינת הקניין הרוחני עד היום. העובדה כי קורטיקה עסקה בתחום הפרסום ואוטובריינס בתחום הרכב ולהן לקוחות נפרדים, אינה מצביעה על העדר קשר בין החברות, שכן אוטובריינס הינה למעשה היישום של הטכנולוגיה של קורטיקה בתחום הרכב, וכפי שעלה ממכלול הראיות, בלעדי אותה טכנולוגיה, אין לה מוצר.
- לאור האמור לעיל, אוטובריינס הינה "affliated entity" וככזו ההסכם חל גם עליה.
האם התובע היה הגורם היעיל להתקשרות בעסקה?
- בהתאם להסכם, התובע זכאי לעמלה אם ערך היכרות בין קורטיקה (וחברות קשורות) לבין טמאסק (סעיף 2 להסכם).
- כמו כן, בהתאם להוראות סעיף 9 להסכם, קורטיקה רשאית לנהל משא ומתן ישירות מול המשקיע הפוטנציאלי שהכיר לה התובע, ללא מעורבות התובע, אך אין בכך כדי לשלול מהתובע את זכאותו לעמלה, ככל שתתגבש עסקה עם אותו משקיע.
- בהסתמך על סעיפים אלו, כמו גם על חוות דעת המומחה שמציין אף הוא כי אין חובה ש"המאתר" יהיה גורם פעיל בקשר עם הצדדים לאחר ההיכרות הראשונית, טוען התובע, כי הוא מילא חובתו בהסכם בכך שערך היכרות בין קורטיקה לבין טמאסק, ועל כן, הוא זכאי לעמלה.
- אולם, בהתאם לפסיקה, אין די בכך שהתובע יוכיח כי קיימת סיבתיות עובדתית בלבד בין פעולותיו לבין ההסכם שנכרת בסופו של יום. על התובע להוכיח כי היה "הגורם היעיל" בעסקה, קרי שפעולותיו הן אלה שאפשרו והובילו לכריתת העסקה. כך לדברי בית המשפט העליון בעניין מוסקוביץ:
"דרישת ההלכה הפסוקה היא, כאמור, כי פעולת המתווך תהא הגורם היעיל להתקשרות החוזית. המבחן הוא מבחן של סיבתיות. אין המתווך יוצא ידי חובתו בעצם הוכחת הסיבתיות העובדתית. אין די בכך שהמתווך הוא גורם מסוים בשרשרת הסיבתית, בבחינת סיבה-בלעדיה-אין. הדרישה היא לגורם שהוא היעיל".
- בקשות עירייה אחרות 2708/14 ישראלי נ' אהרוני, פסקה 8 לפסק הדין (נבו, 6.12.2015) קבע בית המשפט כי ביחס לשאלה אם המתווך היה גורם יעיל כי:
"שאלה זו נגזרת ממכלול נסיבותיה של העסקה. כאשר עסקינן בעסקת תיווך פשוטה, שבה הפגיש המתווך את הצדדים ועקב כך נכרת ביניהם חוזה, נקל להראות כי המתווך היה הגורם היעיל להבאת הצדדים להתקשרות בחוזה. השאלה עולה לדיון כאשר קיים פער מסוים בין פעולות התיווך ובין ההסכם שנכרת - אם בשל פער זמנים, אם בשל פער בין תוכן החוזה שנכרת לזה שלשמו תיווך המתווך, ואם בשל מעורבותם של גורמים נוספים."
- הצורך בהוכחת היות המתווך הגורם היעיל, עומד ביחס הפוך לכמות ואיכות השירותים שהמתווך נתן. כאשר עסקינן במתווך שהוא Finder"", קרי מתווך שתפקידו הוא לאתר שותפים עסקיים פוטנציאליים ללקוחותיו, להציג, להכיר ולהפגיש בין הצדדים לעסקה הפוטנציאלית כדי שימשיכו במלאכת המשא ומתן לכריתת חוזה בעצמם, כבענייננו, גובר הצורך להיזקק למבחנים משלימים לשם ביסוס זכאותו לעמלה (להרחבה לעניין הגדרת Finder מול תיווך ראו גם: ת.א (תל אביב) 54298-11-17 גלי נוה-שטרן נ' פימי אנרג'י (נבו, 29.12.2021)).
- הפסיקה מנתה רשימה לא סגורה של שיקולים על מנת להכריע בשאלה האם מתווך מסוים אכן היה "הגורם היעיל" שהוביל לעסקה. בעניין מוסקוביץ נקבע כי הכרעה בדבר זהותו של הגורם היעיל תיקבע בהתאם למידת הדמיון בין ההצעה המקורית שבה היה מעורב המתווך לבין החוזה הסופי; מידת הקרבה בין ההצעה המקורית לבין החוזה הסופי מבחינת תנאי התשלום ושיעוריו; חלוף הזמן בין מועד ההצעה המקורית לבין מועד סיום העסקה; מידת האינטנסיביות של פעולות המתווך; קיומו של גורם נוסף שסייע לצדדים בהשגת החוזה ומידת מעורבותו; תשלום דמי התיווך על-ידי הצד השני לעסקה ושיעורם; זהות הצדדים המנהלים את המשא ומתן כמצביעה על שמירת הזיקה הסיבתית; וכן הסתמכות הצדדים על ידיעה קודמת של מהלכי המשא ומתן (ראו גם: ערעור אזרחי 3384/16 מזרחי נ' מרקוביץ, פסקה 36 לפסק הדין (נבו, 5.07.2018)).
- בענייננו, ממכלול הראיות עולה כי אכן נוצר בשנת 2014 קשר ראשוני בין קורטיקה לבין טמאסק באמצעות התובע, אולם, בהמשך הדרך, ובמיוחד בתקופה בה קודמה ונכרתה עסקת ההשקעה של טמאסק באוטובריינס, מעורבותו של התובע לא הייתה ניכרת כלל.
- התובע הודה בחקירתו כי ממועד הודעת טמאסק בחודש ספטמבר 2014 כי אינה מעוניינת באותו שלב להשקיע בקורטיקה (ולכל המאוחר מחודש דצמבר 2014, כעולה מגרסה נוספת של התובע, שלא הוכחה) ועד לשנת 2019, הוא לא היה בקשר עם טמאסק ביחס לקורטיקה (ראו: עדות התובע בעמ' 87 לפרוטוקול שו' 2-4 ביחס לתקופה שמחודש ספטמבר 2014 עד לחודש יוני 2015; עדות התובע בעמ' 98 לפרוטוקול שו' 7-11 ביחס לתקופה שמחודש יוני 2015 ועד לחודש פברואר 2016 ועדות התובע בעמ' 32 לפרוטוקול שו' 3-4, עמ' 102 שו' 12-14 ביחס לתקופה שמחודש פברואר 2016 עד לשנת 2019).
- בהמשך הודה התובע כי אף פנייתו ליגאל בחודש פברואר 2019 (הודעת דוא"ל מיום 20.2.19 - מוצג 6 למוצגי אוטובריינס) הייתה בקשר להשקעה של דרייק סטאר באוטובריינס, ללא קשר לטמאסק (עמ' 32 לפרוטוקול, שו' 20-21).
- טענת התובע כי בשנת 2019 שוחח עם יגאל, בין היתר, גם על אפשרות שטמאסק תשקיע באוטובריינס (סעיף 36 לתצהיר התובע ועמ' 25 לפרוטוקול שו' 5-8), לא הוכחה, ואף נסתרה, עת אישר התובע כי כלל לא פנה לטמאסק בשנת 2019 ביחס לקורטיקה או אוטובריינס (עמ' 30 לפרוטוקול שו' 18-19).
- מהראיות עולה כי אף בשנים הסמוכות לעסקה, החל משנת 2019 ועד למועד עסקת ההשקעה של טמאסק באוטובריינס, התובע לא היה בקשר עם טמאסק ביחס לקורטיקה ואוטובריינס, ולא היה בקשר עימן ביחס להשקעה על ידי משקיע כלשהו בהן (עמ' 37 לפרוטוקול שו' 21-28, עמ' 52 שו' 30 ועמ' 53 שו' 2-3).
- התובע הודה כי לא היה מעורב, בזמן אמת, בעסקת טמאסק-אוטובריינס, לא היה מודע לפרטיה ולטענתו למד עליה מהעיתון (עמ' 38 לפרוטוקול שו' 8-17), זאת, הגם שמחקירתו עלה כי ידע על סבב גיוס הכספים לאוטובריינס, כי היו לו פרטים על סבבי הגיוס הקודמים של אוטובריינס ועל סבב הגיוס הנוכחי (כעולה ממוצגים 32 ו-43 למוצגי התובע ומעדותו בעמ' 41 לפרוטוקול שו' 20-23) ואף ניסה בעצמו להשתלב לעבוד באוטובריינס באותן שנים, מבלי שהזכיר את טמאסק או את ההסכם (כעולה, בין היתר, מעדותו בעמ' 49 לפרוטוקול שו' 4-7).
- בנוסף, מעדותו של התובע עולה כי אותם גורמים בטמאסק שהיה עימם בקשר בשנת 2014 לא היו מעורבים בעסקת ההשקעה 2021 ולמעשה, מרביתם סיימו את עבודתם בטמאסק שנים לפני כן (עמ' 53 לפרוטוקול שו' 9-13, עמ' 54 שו' 15-22). לטענתו כי היה בקשר בסמוך לעסקה עם גורמים אחרים בטמאסק (עמ 54 לפרוטוקול שו' 3-5), לא הובאה כל ראיה. לו היה גורם בטמאסק, כאמור, עימו היה בקשר בשנת 2021, לא הייתה כל מניעה לתובע לבקש תצהיר מאותו גורם או לזמנו לעדות, אולם, כפי שהודה בעדותו הוא בחר שלא לעשות כן (עמ' 56 לפרוטוקול שו' 9-14). כמו כן, התובע הודה כי לא הוצג על ידו מסמך שהיה בקשר עם גורם כלשהו בטמאסק בשנים 2019 ואילך (עמ' 58 לפרוטוקול שו' 28-30 ועמ' 59 שו' 1-3).
- אמנם, טענת הנתבעים כי גורמים אחרים, ובראשם מר האווי ג'וליאנטו ערכו בשנת 2021 את ההיכרות בין אוטובריינס לטמאסק לא הוכחה, שכן מר ג'וליאנטו לא הובא לעדות והטענות ביחס אליו לא נתמכו בראיות מספיקות, ואילו ביחס ליתר הגורמים הוכח כי העמלה ששולמה להם הייתה בשל מעורבותם במשא ומתן ולא בשל היכרות שערכו בין אוטובריינס לטמאסק, אולם, בסופו של יום, נטל ההוכחה מוטל על התובע להוכיח כי הוא שיצר את הקשר שהוביל לעסקה ובכך, כאמור, כשל, כאשר הוכח שבזמן אמת לא היה לו כל קשר עם מי מטמאסק ביחס לאוטובריינס.
- לכך מתווספים שיקולים נוספים המובילים למסקנה כי התובע לא היה "הגורם היעיל" שהוביל לעסקה, וביניהם: חלוף הזמן בין המועד שבו הציג התובע את טמאסק בשנת 2014 וההשקעה בשנת 2021 והעובדה כי פנה בדרישה לקבלת עמלה רק בשנת 2023 למרות שהעסקה פורסמה כבר בשנת 2021 והוכח כי ידע על סבב גיוס הכספים.
- לאור האמור לעיל, לא עלה בידי התובע להוכיח כי שימש גורם יעיל בכריתת העסקה, וכי קיים קשר סיבתי בין אותה היכרות קצרה וראשונית שיזם בין הצדדים בשנת 2014 לבין עסקת ההשקעה של טמאסק באוטובריינס בשנת 2021.
- בנסיבות אלה, ומאחר שהתנאים להוכחת זכאותו לעמלה הינם מצטברים, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו.
- גם בהיבט של שכר ראוי לתובע ובראי דיני עשיית עושר, לא מצאתי כי מגיעה לתובע תמורה כספית כלשהי, לאור היותו של ההסכם מבוסס על בסיס הצלחה והעדר מעורבותו ותרומתו של התובע לעסקה.
- בתוך כך, משנדחו טענות התובע כנגד קורטיקה ואוטובריינס, ובכלל זה הטענות בדבר הפרת הסכם ועשיית עושר שלא במשפט, נדחית גם התביעה האישית כנגד יגאל, המבוססת על עילות אלו. ממילא גם נדחות הטענות נגדו בדבר חוסר תום לב בקיום משא ומתן והרמת מסך, שעה שטענת התובע כי נעשה על ידי הנתבעים שימוש באוטובריינס על מנת להתחמק מחובות, לא הוכחה ואף נסתרה על ידי הנתבעים.
התוצאה
- לאור האמור לעיל, נדחית התביעה.
- משחלק מטענות התובע התקבלו (הגם שלבסוף לא הובילו לקבלת תביעתו), מצאתי לחייבו בהוצאות מופחתות בסך כולל של 75,000 ₪ (מחציתם לנתבעת 1 ומחציתם לנתבעים 2+3).
- זכות ערעור לבית המשפט העליון כחוק.
ניתן היום, י"ב ניסן תשפ"ו, 30 מרץ 2026, בהעדר הצדדים.