הנכות הרפואית
- התובע טוען כי במהלך האירוע נפגע בשתי כתפיו, במרפק ובגבו. המומחה מטעם בית המשפט מצא כי קיימת החמרה במצבו רק בשל הפגיעה בעמוד שדרה צווארי ובשל הפגיעה בכתף ימין. המומחה שלל כל קשר לתלונות התובע בדבר פגיעה בכתף שמאל ובגב. המומחה מפנה לחומר הרפואי הרב שהוצג כבסיס לקביעותיו.
- מתברר כי ממקום האירוע פונה התובע לבדיקות רפואיות. במסמכים הרפואיים מיום האירוע ומיום המחרת מתברר כי התובע התלונן על פגיעה בכתף ימין, צוואר וביד שמאל. אין שום תלונות על פגיעות בכתף שמאל (ראו מסמכים שצורפו לתצהיר התובע). גם במרבית המסמכים משנת 2003, לרבות אישורי המחלה וההפניות לייעוץ, אין כל אזכור של תלונות על פגיעה בכתף שמאל או בגב. כך למשל במסמך מיום 3.2.2003 נרשם "סובל מכאבים בכתף ימין מתחיל מצוואר ימין לאורך היד. הכאב הוחמר לאחר תקיפה מ- 13.1.2003". רק במסמכים מאוחרים יותר, לרבות מסמכים של ד"ר פלאח מאזן, שטיפל בתובע, יש אזכור לתלונות על כתף שמאל (ראו למשל מסמך מיום 22.4.2003).
עוד נדגיש כי בכל בדיקות ההדמיה שצורפו מהתקופה הסמוכה לאירוע ישנה התייחסות רק לקרע בגיד בכתף ימין, ללא כל אזכור של תלונות או ממצאים בכתף שמאל (ראו גם עדות פרופ' וולפין עמ' 15).
רק בשנת 2008, 5 שנים לאחר האירוע, התרבו התלונות על פגיעה בכתף שמאל ורק בחודש 12/09 נמצאה בבדיקת הדמיה פגיעה בכתף שמאל (ראו גם עדות פרופ' וולפין עמ' 16).
- פרופ' וולפין בחקירתו השיב נחרצות כי סימני פגיעה אלו אינם קשורים לאירוע. לדבריו "[...] תלונות וממצאים כאלה של נזק כפי שאנו רואים בכתף ימין היו צריכים לבוא לידי ביטוי קליני כבר אחרי התאונה ולא אחרי חודש וחצי" (עמ' 16). לגישתו גם אם הפגיעה העיקרית הייתה בכתף ימין, לא סביר שהנפגע לא התלונן על הפגיעה בכתף שמאל במשך זמן כה רב. כך גם לגבי הקרע שנמצא בגיד מרפק יד שמאל, ציין כי לא יתכן שהקרע נבע מהאירוע, שכן התלונות לגביו וממצאי ההדמיה היו רק משנת 2008 (עמ' 18).
- המומחה הבהיר כי נמצאו מסמכים רפואיים על פגיעות בעמוד שדרה צווארי גם ערב אירוע התקיפה. לפיכך העריך כי אירוע התקיפה רק החמיר מצב קודם והדגיש כי "הלך לקולא" לקראת התובע כאשר קבע החמרה בשיעור של 5% (עמ' 20). לגבי הפגיעות בגב, שב והדגיש כי לא נמצאו רישומים על פגיעות בגב תחתון עד חודש 11/2003 ועל-כן אין לקשור פגיעות אלו לאירוע התקיפה (עמ' 21).
- מעיון במסמכים, בחוות הדעת ובתשובותיו של המומחה, איני סבור שיש מקום לסטות מהערכותיו. מסקנות המומחה מעוגנות היטב בחומר הרפואי ובהגיון והתובע לא השכיל לסתור אותן. נזכיר גם כי הלכה היא שבדרך כלל בהעדר נסיבות מיוחדות יטה בית המשפט לאמץ את המסקנות והממצאים של מומחה שמונה על ידו (ראו ערעור אזרחי 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בערעור מיסים נ' רבי, [פורסם בנבו] פסקה 4 (31.12.1988); רשות ערעור אזרחי 3811/96 כלל חברה לביטוח בערעור מיסים נ' ליברמן, פ"ד נ(3) 191 (1996)).
במקרה זה לא רק שאין ראיות ונסיבות שמצדיקות סטיה ולא להיפך, כל החומר הרפואי מחזק את המסקנה ולפיה הפגיעה באירוע הייתה רק בכתף ימין ובעמוד השדרה וכי למרות שהתובע סבל מפגיעות קודמות ניתן להניח כי אירוע התקיפה החמיר מצב קודם.
- מן האמור המסקנה היא כי בעקבות אירוע התקיפה הוחמרה נכותו של התובע בתחום האורתופדי בשיעור של 9.75% ובתחום הנפשי בשיעור של 10%.
אעיר כי שני המומחים הבהירו כי התובע מעצים את פגיעותיו ולכך ישנה גם השלכה על משמעות הפגיעות על תפקודו של התובע. עם זאת, ברי שהפגיעות פגעו בתפקודו והגבילו את כושר השתכרותו.