מתצהיריהם ומעדויותיהם של הנתבע והשוטרים הנוספים שהעידו מטעם המדינה עולה כי, ויכוחים והתנצחויות בין שוטרים לבין אזרחים הם בבחינת תופעה שגרתית במהלך מילוי תפקידם.
זאת ועוד. העובדה שהנתבע הועמד בסופו של דבר לדין משמעתי ולא לדין פלילי, מחזקת את המסקנה שמדובר בביצוע לא הולם של התפקיד, ולא בחריגה מוחלטת ממסגרת התפקיד, שכן, כידוע, ההליך המשמעתי נועד לטפל בהפרות משמעת לא הולמות במסגרת עבודתו של העובד. בנסיבות אלה יש לקבוע כי המדינה נושאת באחריות שילוחית בגין התנהגותו של הנתבע.
- בהקשר זה מקובלת עלי טענת המדינה, שלפיה עצם הטלת אחריות שילוחית על המדינה אינה פוטרת את הנתבע מאחריותו האישית. הדבר עולה מהוראת סעיף 16 לפקודת הנזיקין; ראו גם ערעור אזרחי 7008/09 עדנאן נגד עיריית טייבה ואח' [פורסם בנבו] (7.9.2010), פסקה 25.
- אשר לחלוקת האחריות: בנסיבות העניין, משקבענו כי המדינה נושאת באחריות שילוחית בגין התנהגותו של הנתבע, ולא הוטלה אחריות ישירה על המדינה, הרי שאין מקום לעסוק בחלוקת האחריות בין הנתבע לבין המדינה, ויש לקבוע כי שניהם נושאים באחריות כלפי התובע, יחד ולחוד.
שיעור הפיצויים
נזק לא ממוני
- כאמור, עקב תקיפתו על ידי הנתבע, נחבל התובע בפניו, אפו נשבר והוא נאלץ לעבור ניתוח על מנת ליישרו. בתצהירו מציין התובע כי הוא סבל מכאב וסבל תחושת השפלה ועוגמת נפש עצומה עקב האירוע; הוא היה במצב נפשי רעוע מאד; סבל מתחושת דיכאון, תחושת השפלה ועלבון; במשך תקופה ארוכה כלא את עצמו בבית, נמנע מלצאת לבילויים עם חבריו, או לעשות פעילות כלשהי, כפי שנהג לפני האירוע.
- בסיכום טענותיו עותר ב"כ התובע לפסוק לתובע פיצוי משמעותי בגין כאב וסבל בסך של 100,000 ₪. התובע מפנה לפס"ד ב-תיק אזרחי 11747/08 סואלחי נ' המשרד לבטחון פנים [פורסם בנבו] (פורסם ב- 17/11/2010) שבו נפסק לתובע שהותקף ע"י שוטרי מגב, פיצוי בסך של 45,000 ₪ ללא הגשת חוות דעת רפואית והוכחת נכות רפואית צמיתה.
ב"כ התובע אף עותר לפסיקת פיצויים עונשיים, וזאת לטענתו משום שמדובר באירוע חריג ומקומם אשר מצדיק פסיקת פיצויים כאלה.
- מנגד נטען על ידי הנתבע כי אין מקום לפסוק פיצויים עונשיים, שכן הוא פעל במסגרת תפקידו והאירוע התרחש משום שהוא חש מאוים; בנוסף לכך, הנתבע הועמד לדין משמעתי, ננזף, הורד בדרגה ושילם פיצויים לתובע בסך 5,000 ₪.
אשר לשיעור הפיצויים: נטען על ידי הנתבע, כי במקרים חמורים יותר נפסק על ידי בית המשפט פיצוי בסך 5,000 ₪. פסק הדין אליו מפנה התובע עוסק במקרה חמור יותר, שבו שוטרי מג"ב תקפו קשות אדם ושדדו את כספו. הנתבע מפנה לפסיקה שבה נפסקו כמה אלפי שקלים בודדים במקרים שבהם היתה אלימות של שוטרים כלפי אזרחים.
- אף המדינה טוענת כי אין לפסוק בנסיבות המקרה פיצויים עונשיים, וזאת משום שהאפקט החינוכי הושג על ידי העמדתו של הנתבע לדין משמעתי והרשעתו, כולל חיובו בפיצוי בסך 5,000 ₪ לתובע.
גם המדינה מביאה דוגמאות לפסיקה שבה נפסקו במקרים של אלימות שוטרים, סכומים בסך 5,000 ₪, 27,000 ₪ ו- 750 ₪