כאמור, במהלך עדותו בבית המשפט, המתלונן היה עוין באופן מוחצן, הכחיש וסתר את אמירותיו לשוטרים טרם המשפט. התרשמתי כי מניעיו של המתלונן, בדומה לרעייתו, הם חשש ומורא למסור עדות נגד הנאשם, בשים לב למעשה המיוחס לו שהעמיד בסכנת חיים את משפחתם. אוסיף, כי בפסיקה הוכר פחדו של עד מפני הנאשם כנימוק משכנע להעדפת הודעותיו במשטרה על פני עדותו בבית המשפט במסגרת סעיף 10א לפקודת הראיות (ערעור פלילי 396/84 פיאקה נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(1) 533, 538).
כמו כן, התרשמתי מאופן מסירת עדותו של המתלונן, כמו גם דרך גביית אמרתו בבית החולים, ובעיקר תוכנה לצד ראיות נוספות שהוצגו בבית המשפט (ויפורטו בהמשך), מצאתי להעדיף את דברי המתלונן בתשאולו בבית החולים על פני עדותו בבית המשפט, ולתן לדבריו אלה את מלוא המשקל הראוי. להלן אבאר טעמיי:
ראשית, דברי המתלונן נמסרו בפני השוטרים בבית החולים כ-8 ימים לאחר אירוע הירי. ברם, יש להביא בחשבון שהמתלונן הובהל לבית החולים והורדם לצורך קבלת טיפול רפואי, והשוטרים פקדו את מיטת חוליו עם יקיצתו מהתרדמת בה שהה, כך שלמעשה יש לראותו כמי שמסר דבריו סמוך מאד, אם לא באופן מידי, לאחר אירוע הירי, מבלי שנחשף למידע שנאסף מאז או היה נתון ללחצים או השפעות מגורמים חיצוניים.
שנית, הקשבתי קשב רב להקלטת חקירת המתלונן, ועל אף איכות ההקלטה, התרשמתי למשמע דברי המתלונן ותגובותיו לשאלות ולאמירות השוטרים כי חששו מלשתף עמם פעולה, כך בתחילה, היה מנומק והגיוני נוכח ביצוע הירי לכיוונו לנגד עיני בני משפחתו. המתלונן השתכנע לבסוף לשתף פעולה ולמסור פרטים על אירוע הירי ומבצע הירי, אותו הכיר לדברים במשך שנים, ומסר פרטים מרובים ואישיים אודותיו, מתוך רצון כן ואמיתי לסייע בלכידתו.
שלישית, המתלונן מסר דבריו בידיעה שהוא אינו מוקלט, שכן השוטר סיאונוב הכחיש כי הוא מוקלט על מנת להרגיעו.
רביעית, המתלונן מסר גרסה סדורה, עקבית שהיה בה כדי להרכיב תמונה שלמה וקוהרנטית של הידוע לו. המתלונן גולל לא רק את תיאור אירוע הירי, אלא גם הסבר מפורט לאירועים שקדמו לו הן באותו היום והן על הרקע המשותף בינו לבין הנאשם.
חמישית, באמרה שמסר המתלונן לשוטרים אין הפרזות, אין תיאורים מיותרים ואין ניסיון לטעון לידיעה של עובדות שלא היו בידיעתו.
שישית, גרסת המתלונן תאמה את דברי אשתו, אותם מסרה לשוטרים במהלך הימים בהם היה מורדם, מבלי שתיאמו ביניהם גרסאות. כך למשל, העובדה שהוא הלך להסתפר בזמן שאשתו ובנו הפעוט המתינו לו בגינת המשחקים הסמוכה; התניידות הנאשם על גבי אופנוע (ובעניין זה לא מצאתי קושי אך בשל כך שדובר על אופניים חשמליים); פרטי לבושו של הנאשם (בגדים שחורים, קסדה שחורה), מוצאו, מראהו החיצוני, גילו המשוער, העובדה שהיו חילופי דברים בין המתלונן לבין הנאשם, המרחק שבו בוצע הירי, ועוד. כך גם, הלם תיאורו של המתלונן על אודות ההתרחשות את התיעוד המצולם ממצלמות הרחוב הסמוכות לגינת המשחקים.