על כן, עדות השוטר אביב על אודות המזכר, שערך ובו תיעוד השיחה שקיים עם אמו של הנאשם, גב' טילאיה טארקין (ת/12), ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים על עצם קיום השיחה ועל הדברים שמסרה אמו של הנאשם במענה לשוטר אביב, שכן זוהי עדות על דברים שקלט בחושיו שלו.  אולם, עדות זו קבילה רק לשם עצם אמירת הדברים, ולא לשם הוכחת אמיתות תוכנם.  על כן, משלא נמצא דופי בעדות השוטר אביב נחה דעתי לקבוע כי אמו של הנאשם אכן השיבה לשאלת השוטר בנוגע למי הוא "יאיו" כי מדובר בבנה, ומהשתלשלות האירועים המתוארת, במהלכם התקשרה לנאשם והוא נתפס ונעצר על ידי השוטרים, ברי כי כוונתה הייתה לאשביר טארקין.  ברם, עדותו של השוטר אביב, היא לבדה, אין בה כדי לבסס קביעה לפיה "יאיו" הינו כינויו של הנאשם.

32. השוטר זיו סרדס, המשמש כבלש, הציג דו"ח פעולה שמילא ביום אירוע הירי, 20.7.2022 בשעה 13:30, ממנו עולה בין היתר כי הגיע, ביחד עם השוטרים עמנואל אביב ואהרון כהן, לכתובת מגוריו של הנאשם ברחוב סהרון 6 תל אביב, דירה 4. השוטר סרדס ציין כי במהלך שיחה שהתקיימה בין השוטר אביב לבין אמו של החשוד, הוא שמע רעשי דלת מתכתית ורעשים ממחסן שבקומת הקרקע בבניין.  בה בעת, אמו של החשוד צלצלה אל החשוד בטלפון, לבקשת השוטר אביב, ובדיוק באותו הרגע נשמע צלצול טלפון מאזור המחסן בבניין.  בעקבות כך, השוטרים ירדו למטה ופגשו ב"אדם העונה לתיאור החשוד, לאחר שנשאל ענה כי פרטיו הם: אשביר טארקין, ת"ז: xxxxxxxxx, אך נקרא 'יאיו'" (ת/8).  בעדותו בבית המשפט, השיב השוטר סרדס, לשאלות ב"כ הנאשם, והבהיר כי החשוד ענה לתיאור של אותו אדם שתועד בסרטון מבצע את הירי, ובמחסן נתפסו אופניים, תיק וקסדה, כפי שגם אלה תועדו בסרטון עם האדם שביצע את הירי (עמ' 136 לפרוט').  יצוין כי חרף השאלות הרבות שב"כ הנאשם הפנתה לשוטר סרדס, הוא לא נשאל כלל לגבי האמירה ששמע מפי הנאשם, לגבי שמו המלא, מספר תעודת הזהות שלו וכינויו: "יאיו".  משכך, שיח זה, כפי שתועד בדו"ח, לא נסתר.  הנאשם אישר בעדותו בבית המשפט כי מסר לשוטר סרדס את שמו המלא ומספר תעודת הזהות, אך הכחיש כי אמר את הכינוי "יאיו", וטען כי אין לו כינוי שכזה (עמ' 557 לפרוט').  השוטר סרדס העיד אם כן כי שמע באזניו, במישרין מהנאשם, כי הנאשם הציג את עצמו בכינוי: "יאיו", לצד שמו "אשביר טארקין".
33. מכל המקובץ, נחה דעתי כי המאשימה הניחה מסה ראייתית מספקת לצורך הקביעה כי הנאשם, העונה לשם אשביר טארקין, היה מוכר בסביבתו גם בכינוי: "יאיו".

מניע אפשרי

34. כפי בואר, היסוד הנפשי הנדרש להוכחת עבירת ניסיון לרצח כולל מטרה לגרום למותו של אדם ("מטרה להמית"), המבטאת מודעות לאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית ורצון בהתרחשותה. לאחר הרפורמה בעבירות ההמתה (תיקון 137 לחוק העונשין), אין עוד צורך להוכיח את כל רכיבי "כוונה תחילה" (החלטה להמית, הכנה והיעדר קנטור) כפי שנדרשו בעבר, אלא די בהוכחת המטרה להמית.
35. המניע הוא גורם השייך לעולמו הפנימי של האדם ולעמקי נפשו, שדוחף, מדרבן, ממריץ או מביא את האדם לעשיית המעשה. הוא מבטא את ה"מדוע" הפנימי שהביא את האדם לביצוע העבירה, ועשוי להיות מורכב משיקולים שכליים ורגשיים כאחד, כגון שיקולים אידיאולוגיים, פוליטיים, קנאה, נקמה, פחד, ייאוש ועוד.  לעומת זאת, היסוד הנפשי (מחשבה פלילית) עניינו ההתייחסות הסובייקטיבית של מבצע העבירה, במישור ההכרתי והרצוני, אל היסודות העובדתיים של העבירה, וכולל מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות גרימת התוצאות.  המניע, ככל שקיים, אינו מעלה ואינו מוריד לעניין האחריות הפלילית, משום שאיננו מהווה חלק מיסודות העבירה בה עסקינן.  ברם, אם הוכח מניע, הדבר יכול לשמש כראיה נסיבתית להוכחת הכוונה להמית.  משכך, מניע כשלעצמו אינו רכיב הכרחי בעבירה, ואין צורך להוכיח מניע ספציפי.
36. בענייננו, כפי שצוין, המתלונן מסר לשוטרים בחקירתו בבית החולים כי הנאשם שימש כ"קוף" בחברת בניה וקיבל שכר, וכי הוא עצמו תיווך לשם כך בין הנאשם לבין אדם אחר. המתלונן סיפר כי כשנה או שנה וחצי קודם לאירוע הירי, הנאשם הלין בפניו כי הגיעו אליו "מכתבים".
37. על מת לסבר את אוזנו של הקורא, אציין כי המונח "קוף" בפלילים מתאר לרוב אדם המקבל על עצמו להציג את עצמו כמנהל מקום או כבעל תפקיד רשמי בפעילות עבריינית כלשהי, אף שלרוב אין לו תפקיד מעשי בניהול המקום או בפעילות העבריינית. ה"קוף" נועד לשמש כ"איש קש" או כ"חברת כיסוי", לעיתים תמורת תשלום פעוט, על מנת שבמקרה של חשיפה יגן ויסוכך בדרך זו על המבצעים העיקריים.
38. השוטר ישראל סיאונוב, אשר היה בצוות השוטרים שגבה את ההודעה מהמתלונן בבית החולים, ערך מזכר ביום 28.7.2022, שבמסגרתו העלה על הכתב, בין היתר, כי במסגרת תשאול של המתלונן בבית החולים וולפסון הוא מסר מניע לביצוע העבירה, בכך שהוא תיווך בין החשוד במעשה לבין אדם אחר ושימש כ"קוף" בחברה מסוימת שלא צלחה. עוד ציין כי בעקבות הדברים ביצע בדיקה ב"גוגל" וגילה כי חברת ד.ש.  יבולים בערעור מיסים רשומה על שמו של אשביר טארקין (ת/88).  עובדה זו הוטחה בפני הנאשם כחשוד במסגרת חקירתו באותו היום, והוא השיב כי סיפר על כך לעובדת סוציאלית ולחקירות הונאה.  בעקבות כך, השוטר סיאונוב ציין כי בדיקה במערכות העלתה כי אשביר טארקין אכן הגיש תלונה במחלק הונאה תל אביב ביום 18.4.2021, ואף מסר בעדותו מספר רב של מסמכים, ביניהם כתב תביעה בסדר דין מקוצר, מסמכי חברה עליהם מצוינים שמו ופרטיו כבעל מניות בחברה ותדפיסי בנק.  צוין כי מעדותו של אשביר טארקין בתיק ההונאה הנ"ל עלה כי קיימת חברה נוספת על שמו, אל.אי.יו 13.3 בערעור מיסים (ת/89), בעוד שהוא טען כי איננו יודע מי החתים אותו על גבי המסמכים (ת/87).

ביום 1.8.2022 פנה השוטר סיאונוב בכתב לרשם החברות בבקשה לקבל מידע על אודות שתי החברות (ד.ש.  יבולים בערעור מיסים ואל.אי.יו 13.3 בערעור מיסים - להלן: "החברות"), אשר אשביר טארקין רשום כבעלים שלהן, וזאת כדי לאשש מניע לניסיון רצח בשל רישום או שימוש כוזב בפרטיו, לרישום החברות על שמו, שלטענתו סיבכו אותו כלכלית (ת/93).