"אלא שנבכי נפשו של אדם וצפונות ליבו לא תמיד ניתנות להוכחה בראיות ישירות. לאור הקושי המובנה בדרישה להוכיח כי אדם היה חפץ במותו של אחר, פותחה בפסיקתו של בית משפט זה 'חזקת הכוונה', לפיה חזקה על אדם כי הוא מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו (ערעור פלילי 8667/10 ניג'ים נ' מדינת ישראל (27.12.2012); ערעור פלילי 686/80 סימן טוב נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(2) 253 (1982)). חזקת הכוונה איננה חזקה חלוטה, ובידי הנאשם האפשרות לסתור אותה אם יצליח לעורר ספק סביר בדרך של הצגת מסקנה חלופית מסתברת או הצגת ראיות הנוגדות את החזקה (ערעור פלילי 2592/15 פלוני נ' מדינת ישראל (6.7.2016); ערעור פלילי 5031/01 פלונית נ' מדינת ישראל, נז(6) 625 (2003)). אך במקום שבו הנאשם אינו מצליח לעורר ספק סביר בדבר הכוונה שהייתה לו, חזקת הכוונה הופכת לראייה ממשית וחלוטה בנוגע לכוונת הנאשם (ראו למשל: ערעור פלילי 4655/12 אדרי נ' מדינת ישראל (29.9.2014); ערעור פלילי 1474/14 בעניין פלוני). יצוין כי חזקה זו כוחה יפה גם בעבירת הניסיון לרצח, כאשר נעשה מעשה שעשוי היה לגרום לתוצאה קטלנית, גם אם מסיבות שאינן תלויות בנאשם נמנעה לבסוף תוצאה זו (ערעור פלילי 690/10 אבו תיאה נ' מדינת ישראל (6.8.2013)).
לאורך השנים פותחו מספר מבחני עזר המסייעים בגיבוש הכרעה בשאלת התקיימותה של החזקה. בין מבחני העזר ניתן למנות את אופן ביצוע העבירה; האמצעי ששימש לשם ביצוע העבירה; חילופי דברים שנאמרו לפני ביצוע המעשה; מיקום הפגיעה בגופו של הקורבן; התנהגותו של הנאשם לפני ביצוע המעשה ולאחריו ועוד (ערעור פלילי 7090/15 ח'ליפה נ' מדינת ישראל (25.8.2016) והאסמכתאות שם; ערעור פלילי 3647/15 אלעאסם נ' מדינת ישראל (29.3.2017); ערעור פלילי 7520/02 חמאתי נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 710 (2004))".
זיהוי הנאשם כמבצע הירי על ידי המתלונן
הודעת המתלונן שנגבתה בבית החולים
- ביום 28.7.2022 פקדו השוטרים ישראל סיאונוב (להלן: "השוטר סיאונוב") ונופר יחיא (להלן: "השוטרת יחיא") את הנאשם בבית החולים וולפסון, עם היוודע כי התעורר משנתו לאחר שמונה ימים שבמהלכם הורדם והונשם בבית החולים, והם ביקשו את גרסתו לאירוע בשלו נפצע מירי. דברי המתלונן הוקלטו על ידי השוטרים ללא ידיעתו, ואף נמסר לו כי הדברים אינם מוקלטים נוכח חששותיו להשיב לשאלות על אודות האירוע. בנוסף לכך, השוטרת יחיא תיעדה בכתב את עיקרי הדברים (ת/66).
יצוין כי איכות ההקלטה ירודה בשל רעשי רקע ושינויים תכופים בעוצמות הקול וחלקים ממנה אינם ברורים דיים. ב"כ הצדדים לא הציגו תמלול מוסכם לנשמע בהקלטה. בית המשפט האזין, לא אחת, להקלטה שמשכה כשעתיים ועשרים דקות (ת/100).