בתיק המשלוחים נמצאו, כאמור, 12 שרידי ירי מתערובת של תחמושת מערבית מודרנית אשר אחד מהם בתוספת אלומיניום. מומחית התביעה הבהירה כי תחמושת מערבית מודרנית מכילה לעיתים אלומיניום וכן מסרה כי שריד הירי המכיל אלומיניום יכול להיות מוסבר "כזיכרון של ירי" בשל שימוש קודם באירוע אחר. רוזנגרטן טען כי על פי תיק העבודה נמצאו בתיק המשלוחים שני שרידי ירי מתערובת מזרח אירופאית. רוזנגרטן לא ביסס עמדתו זו, וממילא לא ראיתי לקבלה מקום בו לא ניתן להתעלם מקיומם של 11 שרידי ירי בתיק המשלוחים המתאימים לסוג התחמושת המשויכת לתרמיל שנמצא בזירה.
אמנם קיימת משמעות מוגבלת להימצאות שריד ירי אחד או שניים במדגם שנלקח מאותו מוצג, אולם כאשר מדובר במספר שרידי ירי בעלי הרכב חומרים זהה שנמצאו במוצגים שונים, הרי שצירופם מעצים את המשקל שיש לייחס לממצאים. בהקשר זה אני מקבל את עמדת מומחית התביעה ודוחה את עמדת מומחה ההגנה לפיה קיומם של שרידי ירי בודדים על גופו ובגדיו של הנאשם מהווה ממצא חסר משמעות שיש להתעלם ממנו. כאמור, על פי עמדתה של מומחית התביעה, ד"ר ישראלזון, המקובלת עלי, לא ניתן להתעלם מצירוף והצטברות שרידי ירי, גם אם בודדים, על גופו, בגדיו וחפציו של הנאשם.
בדיקת שרידי הירי במדגמים שנלקחו מגופו, בגדיו וחפציו של הנאשם נעשתה בסביבת עבודה מעבדתית נקייה, באופן השולל אפשרות לזיהום המדגמים במעבדת הבדיקה. ד"ר ישראלזון הבהירה בעניין זה כי מדגמי ביקורת מסביבת העבודה במעבדה נמצאו נקיים משרידי ירי.
באשר לאפשרות להעברה שניונית, דהיינו העברה של שרידי ירי מהשוטרים, מהאזיקים, מהרכב המשטרתי או ממתקני משטרה אל המוצגים בשלב תפיסתם והובלתם לתחנת המשטרה עד לדגימתם, הרי שלדעת שני המומחים אפשרות זו אינה נשללת לעולם. ד"ר ישראלזון מסרה בעדותה כי על פי ידיעתה המבוססת על מחקרים רבים שנערכו בנושא הסתברות להעברה שניונית בנסיבות כאמור, הסיכוי למעבר שניוני של שרידי ירי הוא 20%. רוזנגרטן טען כי על פי היכרותו מחקרים בתחום, הסיכוי למעבר שניוני עומד על 25%. ד"ר ישראלזון הבהירה בעדותה כי האפשרות להעברה שניונית, גם אם מדובר בקיומם של שרידי ירי רבים אינה נשללת כמצב קיצון. אולם ההסתברות להעברה שניונית של שרידי ירי רבים לגוף, לבגדים ולחפצים הינה נמוכה.
ככלל, אין לשלול אפשרות להעברה שניונית של שרידי ירי, אולם לצד זאת על פי עדותו של השוטר כהן ומדו"ח הפעולה שערך ניתן לקבוע כי החולצה והמכנסיים של הנאשם נתפסו בחיפוש בביתו בעת שהשוטר עטה כפפות על כפות ידיו והבגדים נארזו במעטפות גדולות, ובאופן זה הובלו לתחנת המשטרה; על פי עדותו של השוטר סרדס ומדו"ח הפעולה שערך ניתן לקבוע כי האופניים, הקסדה ותיק המשלוחים שנתפסו במחסן בניין מגוריו של הנאשם הועברו לרכב משטרתי בעת שהשוטרים עטו על כפות ידיהם כפפות, אולם לא נארזו ולא נעטפו בדרך כלשהי שהיה בה לחצוץ בינם לבין המקום בו הונחו ברכב המשטרתי ובהמשך לכך בתחנת המשטרה, אך העובדה שלא נמצאו שרידי ירי על האופניים עצמם מחזקת את המסקנה כי לא בוצעה העברה שניונית של שרירי ירי בדרך הובלת מוצגים אלו מהמחסן לתחנת המשטרה. סביר כי ככל שהרכב היה מזוהם הרי שהדבר היה מתבטא גם על גבי האופניים. על פי עדותו של השוטר בללו ניתן לקבוע כי דגימת האופניים, הקסדה ותיק המשלוחים וכן דגימת הנאשם נעשו בעת עטיית כפפות והחלפתן בין פעולות הדגימה השונות, באופן שמפחית את הסבירות להעברה שניונית. השוטר בללו השתמש בערכות דגימה והניח את הדגימות בתוך קופסאות פלסטיק ייעודיות ואטומות. בהקשר זה אציין כי הנאשם נשאל בעדותו האם באותו היום עמד ליד אדם אחר שירה בנשק, והשיב: "לא, לא שאני יודע", תוך שלא שלל אפשרות לפיה היה ירי בסביבתו והוא לא שם לב (עמ' 565 לפרוט').