הנאשם שלפנינו ביצע את החבלה החמורה במתלונן כשהוא מודע לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות גרימת תוצאות המעשה.  יחסו החפצי של הנאשם לתוצאה הינו מעבר לפזיזות באשר לאפשרות גרימת התוצאה, שהרי הנאשם למעשה חפץ במותו של המתלונן.

165. לעניין ההרשעה בעבירה של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובעבירה של ניסיון לרצח, סעיף 186 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע כי "בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה".

ראו בהקשר זה ערעור פלילי 1779/22 משה נ' מדינת ישראל (18.6.2023):

"נוכח סעיף זה, וכפי שנפסק בהלכת נכט שניתנה לפני כ-70 שנה וכוחה יפה גם עתה, ניתן להרשיע במספר עבירות העולות ממעשה אחד, כאשר מדובר ביסודות שונים של כל אחת מהעבירות.  אולם, אין להעניש יותר מפעם אחת בגין אותו מעשה (ערעור פלילי 8457/15 מדינת ישראל נ' ווזווז, פסקה 85 (1.11.2018); לאחרונה: בקשות שונות פלילי 2639/23 פרץ נ' מדינת ישראל (23.4.2023) והאסמכתאות שם; וכן יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין כרך א 372-370 (2014)).  באשר ליסודות עבירת ניסיון לרצח, הרחבתי זה מקרוב...  יסודותיה של עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות הם שונים.  עבירה זו מבוססת על סעיף 333 לחוק, שלפיו 'החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו - מאסר שבע שנים.' לצד זאת, החוק קובע בסעיף 335 נסיבות מחמירות...  התקיימות העבירה מותנית אפוא בתוצאה -'חבלה חמורה'.  מונח זה מוגדר בסעיף 34כד לחוק כ'חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים'.  בשונה, התקיימות עבירת ניסיון לרצח אינה מחייבת כי יגרם נזק כלשהו לקורבן המיועד, ואינה דורשת תוצאה כלל.  כאמור, די בכך שהנאשם מבצע מעשה החורג מגדרי פעולות הכנה.  מכאן, שבדין הורשע המערער בשתי עבירות אלו אשר בוצעו - זאת לצד זאת - ברצף הפעולות האלימות שנקט המערער כלפי המתלוננת.  במישור העונשי 'בגין מספר עבירות המהוות מעשה אחד, יוטל עונש אחד, שלא יעלה על העונש המרבי בגין החמורה שבין העבירות; ואילו בגין מספר עבירות המהוות מספר מעשים, יוטל עונש כולל, המורכב מהעונש שיוטל בגין כל עבירה' (ערעור פלילי 8686/15 גריבוב נ' מדינת ישראל, פסקה 50 (3.10.2017))‏‏".

166. על כן, מצאתי כי הוכחו מעבר לספק סביר כלל רכיבי העבירה להרשעת הנאשם בעבירה של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

נשיאה והובלה של נשק שלא כדין

167. סעיף 144(ב) לחוק העונשין שכותרתו "עבירות בנשק", קובע כך:

"הרוכש, נושא או מוביל נשק בלא רשות על פי דין לרכישתו, לנשיאתו או להובלתו, דינו - מאסר עשר שנים, ואולם לעניין חלק מהותי בנשק, דינו - מאסר חמש שנים, ולעניין חלק לא מהותי בנשק - מאסר שלוש שנים".