נוכח האמור, עתר התובע למתן סעדים אלה:
00"א) ליתן צו מניעה האוסר על הנתבעת למנוע את השתתפותו של התובע כמאמן בעמדת המאמנים בתחרות שהנתבעת מקיימת ביום 3.10.2023;
0 ב) לאסור על הנתבעת בצו קבוע למנוע את כניסתו של התובע לשטח המאמנים באולמות שבהם מתקיימות תחרויות הנתבעת;
ג) ליתן סעד הצהרתי ולפיו אין לנתבעת סמכות שלא לאפשר לתובע כניסה לשטח המאמנים באולמות שבהם מתקיימות תחרויות הנתבעת;
ד) ליתן צו עשה המחייב את הנתבעת להתקין תקנון שיסדיר את הניהול התקין של ענף הג'יו ג'יטסו, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי, ובכלל זה מוסדות השיפוט הפנימיים וסדרי הדין שלפיהם ידונו;
ה) ליתן צו מנעיה קבוע האוסר על הנתבעת לקיים הליכים משמעתיים שלא בהתאם לחוק הספורט, כמבוקש לעיל;
ו) לחייב את הנתבעת ליתן זכות טיעון מלאה לכל מי שהיא נוקטת נגדו הליכים משמעתיים, ואשר יתקיימו בהתאם למבוקש לעיל כדין".
- בכתב ההגנה שהוגש במסגרת תיק אזרחי 49421-05-23, [נבו] נטען בין היתר, כי כתב התביעה ערוך בצורה מבולבלת, כי העובדות והטענות אינם תומכים בסעדים המבוקשים, וכי בבסיסו "...אקסיומות שגויות...".
לטענת הנתבעת דין התביעה להיות מסולקת על הסף מחמת אי מיצוי ההליך המנהלי, על דרך של פניה בתלונות לרשם העמותות "...או לכל רגולטור אחר...", כאשר לסברת הנתבעת, אילו פנו התובעים לגופים אלה, היו מקבלים מהם תשובות לטענותיהם.
הנתבעת טענה גם, כי מי מן התובעים המפורטים בכותרת כתב התביעה, כלל לא נתנו הסכמתם להיות צדדים להליך.
הנתבעת טענה, כי התובע ובא כוחו פועלים בבריונות ובכוחנות באופן עקבי ומתמשך, כאשר בכתב התביעה הסתירו את העובדות שקדמו להחלטתה הראשונה של הנתבעת בעניינו של התובע, עקב התנהגותו הבריונית.
הנתבעת טענה, כי "...היא עמותה מצליחה מאוד, המשמשת כגוף ייצוגי מוכר ע"י מדינת ישראל לעניין אימון וכמו כן ניהול תחרויות בענף הספורט בו היא מתמחה גם בארץ וגם בחו"ל, ומשהיא כזו, ניתן כבר להבין, כי מדינת ישראל לא תיתן לגוף המתנהל כפי המתואר בגוזמא רבה ובהכפשה בכתב התביעה לעמוד בראש, ובטח לא תמזוג על גוף זה כספי תמיכה במיליוני שקלים ללא רגולציה פיקוח ובקרה.
...כי הביקורות, אשר הנושאים המועלים בכתב התביעה הועלו אף בביקורת, ואף אחד מהמתקצבים לא ראה לעצמו להשמיץ בדוחותיו את העמותה כפי שעושים התובעים, או ליתר דיוק התובע 1 וב"כ שהם הרוח החיה מאחורי כל המהומה הזו המונחת על שולחננו".