באשר לחלות הוראות התקנון המצוי, כנטען בתביעה, השיבה הנתבעת: "...לא רלוונטי. מיום הוסדה של העמותה ועד היום, העמותה שינתה את תקנונה שעל מנת לעמוד ברגולציות המתקצבים, ובימים אלו ממש, העמותה נמצאת בתהליך של שינוי תקנון נוסף ועריכת האקומודציות בו, לא על מנת להדיר מי מהתובעים, אלא על מנת לערוך את פעילותה רק על כי כללי המתקצבים והתנאים אשר הם מציבים על מנת לתת תקצוב, אחרת יופסק התקצוב.
... כאמור, התקנון המצוי אינו רלוונטי, כמו כן לא רלוונטי מה היו המטרות דאז.
...העמותה ביצעה פרוצדורה סדורה של שינוי מטרות, ופועלת על פיהם לשביעות רצון על הרגולטורים המוסמכים לפקח על פעילות זו".
לטענת הנתבעת, היא פועלת כדין ובהתאם לקריטריונים שקבעו על ידי הגופים המתקצבים אותה בכל האמור בקבלת מועמדים לחברות בה, או לדחיית בקשות כאלה, וממילא אין היא חייבת לקבל לשורותיה כל מי שחפץ בכך.
- בכתב ההגנה שהגישה בתיק אזרחי 12265-09-23, [נבו] טענה הנתבעת, בין היתר, כי התובע הגיש את כתב התביעה ללא יסוד שבדין, מתוך מניעים רגשיים וכוחניים ומתוך רצון להתנצח עם הנתבעת.
הנתבעת פירטה, כיצד לשיטתה פגע התובע בכללי הנתבעת וכללי התחרות שבמסגרתה התבטא באופן בוטה וגס, אשר הצדיק, לסברתה, את ההחלטה הראשונה בעניינו. לטענתה, הדברים שפרסם במסגרת הפוסט כמתואר לעיל, הינם לא רק בלתי ראויים, אלא שהם מראים כי התנצלותו שניתנה בפני בית המשפט לא היתה כנה, ועקב פרסום זה סבורה היא כי היה מקום לקבל את ההחלטה השניה בעניינו, ולהרחיקו משטח המאמנים בתחרויות כמפורט לעיל.
הנתבעת הכחישה את יתר טענות התובע כלפיה, וטענה כי היא מתנהלת כדין ובאופן תקין.
- לתובעים העידו התובע מס' 1, מר גלאם, התובע מס' 2 מר דודי בן זקן, והתובעת מס' 15 גב' נועה ליפשיץ.
לנתבעת העיד מר משה בן שימול, אשר שימש כמנכ"ל העמותה מחודש נובמבר 2021 עד חודש יולי 2025.
- נכונה טענת התובעים, כי הנתבעת הינה בגדר "גוף דו מהותי" ועל כן חלה עליה "דואליות נורמטיבית", דהיינו, חלות עליה חובות מתחום המשפט הציבורי, לצד החובות החלות עליה על פי הדין האזרחי, בהיותה גוף מואגד במסגרת המשפט הפרטי. זאת, בשל האופי הציבורי של פעילותה, וכאשר היא נהנית מתמיכה כספית ממקורות ציבוריים בהיקף ניכר, כמפורט לעיל. בין היתר, חלות על הנתבעת כגוף דו מהותי החובות לפעול בסבירות, בהגינות, בשוויון, בהעדר שרירות ועל יסוד שיקולים ענייניים, תוך הימנעות משקילת שיקולים זרים, בשקיפות ותוך קיום כללי הצדק הטבעי (ר' לעניין זה, בין היתר, ערעור אזרחי 1155/20 יצחק עיני נ' מרדכי שאול [נבו] (7.12.2021) המרצת פתיחה (תל אביב) 1027/02 אביב גלעדי הפקות בערעור מיסים נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל [נבו] (74/2003) בפס' 8-10; המרצת פתיחה (תל אביב) 504/07 צ'רלטון בערעור מיסים נ' מנהלת ליגת העל בכדור-סל לגברים (2002) בערעור מיסים [נבו] (7.8.2007) בפס' 12 לפסה"ד; והמרצת פתיחה 18939-10-17 טל לביא נ' איגוד הכדוריד בישראל [נבו] (30.12.2018), פס' 35-36 עוד ר' לעניין זה א. הראל, גוף דו-מהותי כיציר כפיו של המחוקק בראי חוק הספורט, תשמשפט חוזר - 1988, עלי משפט ט (התשע"א) 419; וכן א הראל, גופים ונושאי משרה דו-מהותיים (מהדורה שניה, 2019), בפרקים 1, 2 ו-4).
על פי הפסיקה, ינקוט בית המשפט זהירות יתרה בהתבקשו להתערב בהחלטות של אגודות ספורט, ככלל, ואולם, בהינתן פגמים מנהליים משמעותיים בפעולותיהם, ודאי כאלה הפוגעות בזכויות של חברי האגודה, או צדדים שלישיים, עשוי בית המשפט להתערב בהחלטות. כאשר מדובר בגופים מונופוליסטיים בתחומם, תגבר הנטייה להתערב בהחלטות הלוקות בפגמים מנהליים, וזאת, נוכח משקל פעולתם של גופים כאלה במישור הציבורי. יצויין, לעניין זה, כי התאחדויות ספורט רשמיות, כגון הנתבעת, הינן ברגיל גופים מונופוליסטיים בענפי הספורט השונים, נוכח הגדרת המונח "התאחדות" בס' 1 לחוק הספורט כ"...תאגיד שלא למטרות ריווח, המרכז והמייצג ענף או ענפי ספורט בישראל ושמכירים בו הגופים הבין-לאומיים המיצגים והמוכרים באותו ענף ספורט", וממילא בתי המשפט אינם נמנעים מלהתערב בהחלטות גופים אלה, כאשר הן לוקות בפגמים מתחום המשפט המנהלי (הראל, גוף דו-מהותי כיציר כפיו של המחוקק בראי חוק הספורט, המוזכר לעיל, בעמ' 442 - 447).