מהטעמים שפורטו, לא ראינו להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא שלא לאשר את בירור עילות התביעה שמקורן בשני אירועים אלו, בהליך ייצוגי. כפועל יוצא מן האמור לעיל, נותרו לפנינו אך עילות התביעה שעניינן קיפוח בעלי המניות בדרך של הימנעות מחלוקת דיבידנד מרווחי אלסינט, מכירת השליטה באלביט הדמיה מידי אלרון לאירופה-ישראל וביצוע עסקאות המלונות והמרינה. כזכור, מפסק הדין ברשות ערעור אזרחי 7028/00 [פורסם בנבו] עולה כי טענותיהם של המערערים ביחס לאירועים אלו עשויות, על פניהן, לבסס עילת תביעה שעניינה קיפוח בעלי מניות המיעוט באלסינט. אולם, בית המשפט קמא התבקש לבחון אם יש בהן כדי לקיים את התנאים לאישור תובענה כייצוגית המופיעים בחוק.
קיפוח בעלי מניות המיעוט באלסינט
- נזכיר בקצרה מהו קיפוח שבגינו ניתן היה לאשר, כזכור, הגשת תובענה ייצוגית מכוח הוראות חוק החברות. במועד קרות האירועים נשוא התובענה חלשה על היחסים שבין הצדדים הוראת סעיף 235 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות). כיום מעוגנת ההגנה מפני קיפוח בסעיף 191 לחוק החברות, אשר, ככלל, לא שינה מעקרונותיו של ההסדר שבפקודה (נכנס לתוקף ביום 1.2.2000). וזו לשון הסעיף הרלוונטי בפקודת החברות:
| "סעד למקרה קיפוח | 235(א) היו עניניה של חברה מתנהלים בדרך שיש בה משום קיפוח של חלק מחבריה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת חבר, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרת הקיפוח, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד או ירכשו חברי החברה, או החברה עצמה, מניות ממניותיה... ".
|
הסעיף קובע נורמה כללית וגמישה המאפשרת את התערבותו של בית המשפט במקרים המתאימים (ערעור אזרחי 2699/92 בכר נ' תמ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בערעור מיסים נ' תש"ת חברה למפעלי תיירות ושירותי אחזקה בע"מ, פ"ד נ(1) 238, 244 (1996) (להלן: פרשת תמ.מ.)). מדובר ב"הוראת מסגרת" המשאירה לבית המשפט את המלאכה של יציקת תוכן לגדרה (ציפורה כהן בעלי מניות בחברה: זכויות תביעה ותרופות כרך ב', 93 (2008) (להלן: ציפורה כהן)). ואכן, בשורה ארוכה של מקרים, הגדירה הפסיקה עקב בצד אגודל את סוגי המקרים שבהם התנהגותם של מנהלי החברה או בעל השליטה בה נחשבת לכזו שמקפחת את זכותם של בעלי המניות. על פי ההלכה הנוהגת, "קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במיתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה" (פרשת ת.מ.מ., בעמ' 246). ביסודה של הסמכות שהוענקה לבית המשפט להעניק סעד במקרה של קיפוח "עומדת המטרה להגן על המיעוט מפני חלוקה לא-שוויונית ברווחי החברה אותה מבקש לאכוף הרוב השולט" (ערעור אזרחי 3298/00 המחדש משאבות בערעור מיסים נ' עשת, פסקה 8 ([פורסם בנבו], 26.6.2002) (להלן: עניין המחדש)). במסגרת הדיון בעוולת הקיפוח, מוטל על בית המשפט לבחון אם נפגעו ציפיות לגיטימיות של בעלי המניות, כאשר השאלה מהי ציפייה לגיטימית עשויה לזכות לתשובות שונות על פי נסיבות המקרה ובהתאם לאופייה של החברה (רשות ערעור אזרחי 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בערעור מיסים נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, פ"ד נט(3) 380 (2005); ציפורה כהן, בעמ' 120)).