מועדי תחולת הפטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות: סעיף 330 לפקודת העיריות פוטר נישום המחזיק בנכס שאינו ראוי לשימוש מתשלום ארנונה. בהתאם ללשון הסעיף, על מנת לזכות בפטור שמעניק הסעיף צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים: הנכס מושא השומה נהרס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו; אין יושבים בו בפועל; והמחזיק בנכס מסר לעירייה הודעה על כך בכתב. גם אם נניח כי ייתכנו מקרים בהם לרשות מקומית תהיה ידיעה פוזיטיבית שנכס כלשהו בתחומה אינו ראוי לשימוש, שאז ניתן יהיה להקל בדרישת ההודעה ולא לפרשה בדווקנות, הרי שלא נמצא כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים. אכן, השיפוץ שהחלה בו המערערת מקורו בבקשת העירייה להתאים את חזית המבנה לחזיתם של "מגדלי אביב" הסמוכים. עם זאת, לא נטען כי העירייה הכתיבה למערערת לוח זמנים כלשהו לביצוע התאמת חזית הבניין, וברי כי המערערת היא שבחרה את מועדי שיפוץ המבנה. במצב דברים זה, קשה להעלות על הדעת כי חובה על העירייה לדעת בכל זמן נתון אם כל הנכסים בתחומה ראויים לשימוש אם לאו, והאחריות למשלוח הודעה כאמור בסעיף 330 לפקודת העיריות חלה על המחזיק בנכס.
לא נמצא מקום להתערב בקביעותיו של ביהמ"ש קמא בעניין מועדי הפטור שבמחלוקת. ביהמ"ש קבע כי החלטת העירייה בנוגע למועדי הפטור הינה סבירה ולא מצא להתערב בה, שכן היא התבססה על דו"חות ביקורת של פקחים שביקרו במקום ואשר נתמכו בתצהירים. מאידך בעתירה המנהלית שהגישה המערערת והן בהודעת הערעור ובסיכומים אין פירוט מספק באשר למועדים המדויקים שבהם פונה הנכס משוכריו ושבהם הוא נהרס ושופץ ולא הוגשו בעניין זה ראיות מספקות מטעמה. משכך, לא נמצא מקום להתערב במסקנת ביהמ"ש קמא, כי המערערת כשלה לעמוד בנטל להראות כי הנכס שברשותה היה נכס בלתי ראוי לשימוש ביחס לתקופות שבהן החליטה העירייה שלא לתת את הפטור.
שינוי סיווג הנכס באופן רטרואקטיבי: בבר"מ 5045/02(להלן: פרשת מלק), נקבע, כי כאשר מדובר בנכס ריק, יש לסווגו בהתאם לייעודו התכנוני והחוקי, ולא לפי השימוש האחרון שנעשה בו (אשר היה שימוש חורג בלתי חוקי). בהתבסס על הלכה זו, טענה המערערת (לראשונה) בהשגתה על שומת הארנונה לשנת 2005, כי יש לשנות את סיווג הבניין מ"משרד", סיווג אשר תאם את השימוש האחרון בנכס, לסיווג של "תעשיה ומלאכה", שהוא הסיווג המתאים לייעודו התכנוני של הבניין (בסיווג האחרון חל תעריף נמוך יותר). המשיב 2 קיבל את ההשגה ושינה את סיווג הנכס ל"תעשיה ומלאכה", וזאת החל ממועד ההשגה. לטענת המערערת (שנדחתה ע"י ביהמ"ש קמא), יש להחיל את השינוי בסיווג מהמועד בו עמד הנכס ריק, כלומר גם עובר ליום 1.1.05.