6.9 כאשר בחרו המבקש והמשיב 1, לעגן את השותפות ביניהם כחברה, הגם שמתוך יחסי אמון ובתנאים המזכירים "מעין שותפות" לשיטתו של המבקש, הרי שהיה עליהם לקחת בחשבון , כי היחסים הטובים בעת ייסוד החברה עשויים להשתבש בהמשך ולהביא למשבר אמון בין הצדדים. דבר זה איננו חיזיון נדיר ובלתי צפוי בין בני אדם בכלל ובין אנשי עסקים בפרט ואפילו כשמדובר בחברה משפחתית.(ראו פש"ר (ת"א) 1260/00 הנ"ל).
7 המסקנה הלכאורית העולה מן המקובץ לעיל היא, כי במקרה דנן יתקשה המבקש להוכיח כי נתקיימה בינו לבין המשיב 1 שותפות שוות זכויות, שבה קמה למבקש זכות וטו על החלטת החברה.
8 גם בהנחה שנדחית טענתו הראשונה של המבקש בעניין קיומה של
"מעין שותפות", עדיין יש לבחון בפרספקטיבה של דיני החברות, האם מתקיים בעניינו טענתו של המבקש בדבר "קיפוח המיעוט".מסקנתי הלכאורית היא, כי בהתאם לנתונים שבפניי לא נתקיימה טענת קיפוח המיעוט.
9 קיפוח המיעוט הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי המיעוט בה. (ראו ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, פ"ד נ(1) מיום 02/06/1996 (להלן: פרשת בכר).
10 סעיף 192(ב) לחוק החברות קובע את החובה לפיה: "בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים".
סעיף 191 לחוק קובע מה הדין במקרה של קיפוח בעלי מניות:
"א. התנהל עניין מעניינה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.
ב. הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יובאו בתקנון החברה ובהחלטותיה השינויים המתחייבים מכך, כפי שיקבע בית המשפט, ויראו שינויים אלה כאילו נתקבלו כדין בידי החברה, עותק מן ההחלטה יישלח לרשם החברות, ואם החברה היא חברה ציבורית – לרשות ניירות ערך."
10.1. פרשת בכר לעיל, הינו פסק הדין המרכזי בסוגיית קיפוח בעלי מניות,
ביהמ"ש מצטט את עמדות המלומדים צ.כהן וי.כהן.
לדעת פרופ' צ. כהן יש לבדוק את התוצאות הנובעות מקבלת החלטה ויתכן קיפוח גם כשהמניעים כשרים (ראו גם, צ. כהן בעלי מניות