התובע עזב את המשרד בהפגנתיות ביום 21.3.11, תוך התעלמות מפניותיו של לוי ושאלתו העניינית, ובהמשך, ניתק קשר עם החברה ויצר קשר עם לקוחותיה באופן מחשיד. התנהגות זו מצביעה על כך שהתובע מצדו, ויתר על זכותו לתקופת ההודעה המוקדמת. עם זאת, בשיחה מיום 28.3.11 דרש התובע כי ישולמו לו דמי הודעה מוקדמת ולוי הסכים לכך עקרונית -
"יורם: אפשר להתייחס ל- 30 יום כמו שהיום בחוק. היום.
דן: כן, בדיוק."
לאור דברים אלה, אין בידינו אלא לפסוק לזכות התובע תמורת הודעה מוקדמת בסך 66,000 ₪.
- התביעה להפרשי פיצויי פיטורים נדחית נוכח מסקנתנו המפורטת בסעיפים 15-17, ו -20. למעלה מהדרוש נציין כי הסכום שהתובע קיבל (1,320,000 ₪) תואם את ותקו בחברה ואת משכורתו האחרונה (20 שנות עבודה, 66,000 ₪).
יתר הרכיבים אותם מבקש התובע לכלול בשכרו הקובע אינם מהווים שכר עבודה (טלפון מהווה החזר הוצאות, גילום רכב אינו רכיב לפיצויי פיטורים - בית דין גבוה לצדק 4838/03 קרן קיימת לישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נט (5) 241 (2005)) ואף אין בסיס לטענה לפיה יש לכלול את חלק המעביד שהחברה הפרישה לקופות גמל או בגין אובדן כושר עבודה, כחלק משכרו לצורך חישוב פיצויי פיטורים).
- התביעה לתנאים נלווים לאחר ניתוק יחסי עובד ומעביד נדחית באשר התובע לא הצביע על כל מקור נורמטיבי המזכה אותו בזכויות על פי משפט העבודה, לתקופה שלאחר ניתוק יחסי העבודה. בעניין זה יוזכר כי על פי הדין, כאשר משולמת תמורת הודעה מוקדמת (בשונה משכר בתקופת ההודעה המוקדמת, בה העובד עובד בפועל), אין העובד זכאי לנלווים (ערעור עבודה (ארצי) 299/99 קציר רובינסון-חברה לבנייה (1995) בערעור מיסים - איתם, [פורסם בנבו] פד"ע לח 49 (2002)).
- פדיון הבראה - טענת התובע להפרשים ברכיב זה מבוססת על חישוב זכאות עד ליולי 2011. כאמור, יחסי העבודה בין הצדדים נותקו ביום 21.3.11 ומשום כך אין בסיס בדין לטיעון זה של התובע. משום כך התביעה ברכיב זה נדחית.
- פדיון חופשה, ביטוחים וזכויות נלוות - האמור לעיל ביחס להכללת רכיבים נוספים בחישוב פיצויי הפיטורים לתובע, יפה גם לחישוב פדיון החופשה (סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, תשי"א - 1951). בנוסף, מהטעמים שהובאו לעיל ביחס לזכויות סוציאליות ונלווים בגין תמורת הודעה מוקדמת, אין מקום לפסוק לזכות התובע הפרשים ברכיב של פדיון חופשה.
אותו הכלל חל אף לגבי התביעה להחזר בגין ביטוחים וזכויות נלוות, שווי שימוש בטלפון או עלויות דלק (סעיפים 99 - 110 לתצהיר התובע). אף לגופם של דברים, טענות התובע בדבר הסכומים המגיעים לו נטענו בעלמא, מבלי שהובאה ולו ראשית ראיה לתמיכה בהן, לרבות עיגון נורמטיבי לזכויות הנטענות.