רעא 5841/11 אקסלרוד איטה נ' בנק מזרחי

ביהמ"ש העליון (מפי השופטת מ' נאור) דחה את הבקשה מהטעמים הבאים:

כידוע, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה בכל הנוגע למתן סעד זמני, למעט במקרים חריגים. הבקשה דנן, אינה נמנית עם אותם חריגים.

השיקולים העיקריים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני הם שלושה. א. קיומה לכאורה של עילת תביעה, כאשר די בכך שבית המשפט ישתכנע כי התובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית ואיננה בגדר תביעת סרק; מאזן הנוחות בו ייבדק הנזק שעשוי להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני וכן נזק שעלול להיגרם לצד שלישי; ג. שיקול שביושר ובצדק, קרי "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".בין שני השיקולים הראשונים קיים יחס גומלין – ככל שמאזן הנוחות נוטה לכיוונו של מבקש הסעד כך רף הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון קטן ולהפך ("מקבילית הכוחות"). אשר לשיקולי היושר והצדק, הפסיקה הכירה בכך כי יש ליתן משקל למועד בו פנה מבקש הסעד לבית המשפט. הגשת בקשה למתן סעד זמני בשיהוי, חותרת תחת הטענה בדבר הדחיפות במתן הסעד והיא יכולה לשמש כראיה לסתירת טענות מבקש הסעד בדבר חיוניותו ונחיצותו המיידית. לעניין זה עשויה להיות השלכה אף על מאזן הנוחות.

במקרה דנן, לא נמצא מקום להתערב בקביעת ביהמ"ש קמא, כי הן סיכויי התביעה, הן מאזן הנוחות והן שיקולי הצדק אינם נוטים לטובת המבקשים.

בהתייחס לסיכויי התביעה ומבלי להביע עמדה בשאלה האם צריך היה להגיש את התביעה כתביעה כספית אם לאו, שאלה שתתברר בבית המשפט המחוזי, הרי שעיון בהחלטת בית המשפט המחוזי מלמד כי בית המשפט נתן דעתו גם לסיכויי התביעה לגופו של עניין ולא התרשם כי הם גבוהים. בית המשפט נימק את מסקנתו בעובדה שאת טענותיהם של המבקשים יהיה קשה להוכיח שכן אין להן ביטוי בכתב וכשמולן עומד הסכם המשכון הכתוב. על כך מוסיף בימ"ש זה, כי לא ניתן להתעלם מכפל ההליכים שמנהלים המבקשים ומן העובדה שהטענות שמועלות במסגרת התובענה דעסקינן, דומות לטענות שהועלו על ידם במסגרת בקשת רשות להתגונן בתביעה הכספית שהגיש המשיב. על אלה יש להוסיף את השיהוי בו הוגשה התובענה. הליכי מימוש המשכון החלו כאמור עוד בשנת 2009 ורק כשנתיים לאחר מכן הוגשה התובענה נשוא הבקשה הנוכחית. במצב זה לא ניתן שלא להתרשם, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, כי תכלית הגשת התביעה הינה סרבול ההליך המשפטי ועיכוב מימוש הדירה על ידי המשיב.