אשר למאזן הנוחות, בית המשפט המחוזי נתן דעתו להלכה הנותנת משקל מכריע לעובדה שהנכס המדובר הינו דירת המגורים של המבקשים. עם זאת, הנטייה הטבעית לטובת מבקש הסעד הזמני, כאשר מדובר בדירת מגורים, "אינה אמורה להאפיל באופן מלא על יתר השיקולים". בית המשפט המחוזי מצא כי במקרה דנן, כאשר ההליכים נמשכים כבר זמן רב ומצבם הכלכלי של המבקשים בכי רע, יש ליתן משקל גם לאינטרס של הבנק לפרוע את החוב. בית המשפט אף התייחס לשיהוי בו הוגשה הבקשה. בעניין זה מוסיף בימ"ש זה, כי אין לקבל התנהלות של בעל הדין השוקט על שמריו ורק כאשר "חרב" הפינוי מונחת על צווארו, בוחר הוא לפתוח בהליכים שונים שמטרתם לעכב או למנוע את הפינוי. גם אם ייטען כי לשיהוי עצמו אין משמעות לצורך התובענה עצמה, עדיין יש לו משמעות לצורך השאלה אם מתן הסעד הזמני צודק וראוי בנסיבות העניין. מי שמגיש תביעה ועמה בקשה לסעד זמני בשיהוי, חייב להביא בחשבון כי בשל כך בלבד, בדרך כלל תידחה הבקשה לסעד זמני.
בנוסף, מתגובת המשיב עולה כי סוגיית מימוש המשכנתא טרם הוכרעה בלשכת ההוצאה לפועל.לפיכך, לנוכח העובדה שההליכים בין המבקשים למשיב מתנהלים משנת 2009 ולמבקשים היה זמן רב להעלות את טענותיהם, וכאשר ישנם הליכים תלויים ועומדים, ביניהם הליך בו תדון שאלת מימוש המשכנתא, הרי שלא נמצא מקום להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי שלא ליתן סעד זמני למבקשים. מעבר לכך, עיון בבקשה לעיכוב הליכי מימוש משכנתא, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מלמד כי נכון להיום כלל לא ננקטים הליכים כנגד הדירה.
בשולי הדברים, ובבחינת למעלה מן הצורך, בניגוד לטענת המבקשים, נראה לכאורה, כי למבקשים נכסי מקרקעין נוספים ומתקבל הרושם שהמבקשים לא יוותרו ללא קורת גג.
| החלטה
|
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 3.7.2011 ב-ת"א 879-04-11 [פורסם בנבו] שניתנה על ידי כבוד השופט א' יעקב ובה נדחתה בקשת המבקשים לסעד זמני שיורה על עיכוב הליכי מימוש המשכנתא הרובצת על הנכס המצוי בבעלותם, הידוע כגוש 8231 חלקה 70/1 ברחוב שרת 58 בנתניה. המדובר הוא בדירת המגורים של המבקשים (להלן: הדירה). הבקשה הועברה אלי בתחילת החודש, לאחר שהוסדר עניין הפקדת הערבון בתיק.
העובדות על פי החלטת בית המשפט המחוזי
- המבקשים, בני זוג נשואים, הינם בעלי המניות היחידים של חברת אקסלרוד יאיר חומר בניין בע"מ (להלן: החברה). החברה הוקמה בשנת 1982 ועסקה במסחר של חומרי בניין. כיום מצויה החברה בהליכי פירוק.
- החל משנת 2007 העניק המשיב למבקשים שירותים בנקאיים שונים במסגרת חשבון של החברה שנוהל אצלו. בין השירותים שניתנו למבקשים היו: שירותים בנקאיים שוטפים, אשראים מסחריים שונים והלוואות לשם מימון פעילותה העסקית השוטפת של החברה. כבטוחה לפירעון האשראי שניתן לחברה משכנו המבקשים ביום 13.11.2008 את הדירה לטובת המשיב. גובה האשראי שניתן לחברה בהסתמך על הבטוחה הינו 3,189,372 ש"ח נכון ליום 5.6.2009.
- בשלב מסוים נקלעה החברה לקשיים כלכליים והוגשה כנגדה בקשה לפירוק על ידי המשיב ועל ידי בנק לאומי. ביום 16.6.2009 הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על מתן צו פירוק זמני לחברה ומונה לה מפרק זמני, עוד קודם לכן, ביום 5.6.2009 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי תביעה כספית נגד החברה על סך 3,417,470 ש"ח וזאת בגין יתרת החוב כלפיו. כמו כן, פתח המשיב תיק הוצאה לפועל נגד המבקשים למימוש המשכנתא ובמסגרתו מונה כונס נכסים לדירה. המבקשים הגישו בקשה לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא בלשכת ההוצאה לפועל ודיון בבקשתם התקיים ביום 28.6.2011. יצויין כי מתגובת המשיב עולה כי טרם ניתנה החלטת רשמת ההוצאה לפועל בעניין זה. במקביל, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי תובענה לסעד הצהרתי כנגד המשיב ובמסגרתה הגישו את הבקשה לסעד זמני של עיכוב הליכי מימוש המשכנתא ובקשתם נדחתה כאמור. על ההחלטה בבקשה לסעד הזמני קובלים המבקשים, כאמור, בהליך שלפניי.