החלטת בית המשפט המחוזי
- בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי בתביעתם עתרו המבקשים לצווים הצהרתיים שונים שעיקרם הצהרה בדבר בטלות המשכנתא ומחיקתה וכן הצהרה אודות בטלות חובם של המבקשים כלפי המשיב או לחלופין קביעה לפיה המבקשים פטורים מלשלם את חובם למשיב בשל מעשיו ומחדליו. בקצרה ייאמר, כי המבקשים טוענים בתביעתם כי המשיב הפר את הסכם המשכון שנחתם בין הצדדים ואת יחסי האמון ונהג כלפיהם ברשלנות וחוסר תום לב כאשר הורה שלא לכבד שורה של המחאות שנמשכו מחשבונה של החברה והעמיד את חובה לפירעון מיידי.
- נקבע, כי תביעתם של המבקשים הינה תביעה כספית במהותה. המבקשים טוענים במסגרת תביעתם לנזקים כספיים שהסב להם המשיב ובכתב התביעה אף הוקדש פרק לאומדן הנזקים. בית המשפט קבע, כי המבקשים טוענים למעשה לקיזוז החוב שלהם אל מול הנזקים שהסב להם המשיב. כן נקבע, כי תביעתם של המבקשים להצהרה על בטלות המשכנתא אף היא תביעה שיש לה שווי כספי שאותו היה על המבקשים לאמוד כראוי ולשלם את האגרה בגין הגשתה כדין. לפיכך, לא התרשם בית המשפט מסיכויי הצלחת התובענה ואף קבע כי ככל שעניינה של התובענה לסעד הצהרתי, חלף התובענה הכספית, הוא בהימנעות מתשלום האגרה הכרוכה בכך, דינה של התביעה הוא סילוק על הסף.
- בית המשפט המחוזי לא התרשם מסיכויי התביעה גם לגופו של עניין. נקבע כי בתביעתם לא העלו המבקשים טענות כלשהן נגד תוקפו של שטר המשכנתא או כנגד רישומו ומכאן שלכאורה אין עילה להורות על בטלות המשכנתא. כן נקבע, כי טענתם של המבקשים היא כי כאשר נחתם הסכם המשכון הציג המשיב מצג לפיו הוא מתחייב לשמור על שלמות החברה ועל התנהלות ראויה כלפיה במסגרת חשבון הבנק. ואולם, לשיטתם של המבקשים, בפועל הביא המשיב לפירוק החברה. בית המשפט המחוזי ציין כי טענותיהם של המבקשים נגד הסכם המשכון אינן מוצאות ביטוי בהסכם הכתוב, ואף לשיטתם מדובר לכל היותר, במצג דברים ובהסכמות שבעל פה או מכללא. בעניין זה קבע בית המשפט כי "אין צורך להכביר במילים על משקלן של אלה אל מול משקלו של הסכם המשכון הכתוב, ובוודאי שלא ניתן לקבל את הטענה לפיה הבנק הבטיח להעניק לחברה אשראי ללא גבולות ולכבד כל המחאה הנמשכת מחשבונה".
- לענין מאזן הנוחות, קבע בית המשפט כי יש לתת משקל כבד לעובדה שהנכס הממושכן הינו דירת המגורים של המבקשים. ואולם, נקבע, כי אל מול אינטרס המבקשים מצוי אינטרס המשיב להיפרע את חובו במהירות וביעילות. במקרה דנן, קבע בית המשפט, הליכי גביית החוב החלו בשנת 2009 והם נמשכים מזה זמן. החברה חדלת פירעון וניתן נגדה צו פירוק. מצבם הכלכלי של המבקשים, לפי כתב טענותיהם, הוא בכי רע וככל הנראה אין בידי המשיב אפשרות להיפרע את חובו אלא באמצעות הדירה. אשר על כן, נקבע, כי לא מדובר במימוש המשכון לשם הבטחת פירעון החוב במהירות וביעילות כי אם ביכולת המשיב להיפרע את מלוא חובו בכלל.
- לבסוף, בית המשפט המחוזי ציין כי כתב התביעה הוגש כשנתיים לאחר שהמשיב החל לפעול לגביית החוב ועל אף שלמבקשים ניתנה רשות להתגונן בפני תביעת המשיב הם שקטו על שמריהם ולא הגישו תביעתם. במצב דברים זה, כך נקבע, נדמה כי תכלית הגשת התביעה היא בסרבול ההליך המשפטי ועיכוב מימוש הנכס על ידי המשיב ככל שניתן, ולכך אין לתת יד.
- לפיכך נדחתה הבקשה. על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה כאמור הבקשה שלפניי. יוער כי מתגובת המשיב עולה כי המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לסעד זמני לתקופת הערעור ובקשתם נדחתה ביום 5.9.2011 (הבקשה וההחלטה לא הומצאו על ידי הצדדים).