הוגש ת/10 - הודעת פטירה של המנוח, בן דדון, מיום 23.03.21 שעה 10:28, חתומה ע"י ד"ר איליה רפליאנסקי. סיבת המוות שנרשמה הייתה "Multiple chest neck abdomen stabbing". ת/10א - דו"ח מהלך ניתוח (חזה) שבוצע למנוח, ע"י הרופאים ד"ר איליה רפליאנסקי וד"ר רומן סטרלצוב. בסיכום הממצאים נכתב כי: "פצוע אלמוני הובא לחדר טראומה ע"י צוות מד"א מונשם וללא דופק לאחר אירוע של דקירות מרובות בחזה, צוואר, בטן. בוצע פתיחת חזה בצד שמאלי במרווח בין צלעי 5. בפתיחת חזה ללא דם בחזה, אוויר בכמות גדולה ללא תמת של ריאה שמאלית, בוצע פתיחת פריקרד ללא נוזל בתוכו. לב נראה ריק ועומד. בוצע פתיחה של פלאורה מדיאסטינאלית זיהוי אאורטה מעל סרעפת וסגירתה עם קרוסקלם. ביצוע עיסוי לב ישיר במשך 20 דקות, ללא החזרת פעילות לב. נקבע דבר מוות ב10:28. סגירת בית חזה שמאלי עם תפר משי ממושך".
- רופא מביה"ח סורוקה, ד"ר איליה רפליאנסקי, ע.ת.37 - הוגשו גיליון הדיווח הסיעודי (ת/10), וכן, דו"ח מהלך הניתוח (ת/10א. הוגש כהשלמה, לקראת ישיבת העדות השנייה של העד), חלף עדותו הראשית.
העיד בביהמ”ש במהלך שתי ישיבות, בימים 14.02.23 ו- 20.03.23. מדובר ברופא שעבד במחלקה הכירורגית בביה"ח סורוקה, טיפל במנוח בחדר הטראומה של המיון, ובהמשך קבע את מותו. בהתאם ל"גיליון הדיווח הסיעודי", שהיה בפניו לעת עדותו, במועד הראשון - השיב העד, שהמנוח התקבל למיון בשעה 09:58, וכי הוא ביצע בו פרוצדורה רפואית של פתיחת חזה, בשעה 10:05. לדבריו, כמצוין בגיליון, המטופל הגיע ללא דופק, לחץ הדם שלו לא נמדד, ולמעשה הוא היה מת (עמ' 614). בפתח הישיבה השנייה, העיד, ששעת הפטירה הייתה 10:28, ושסיבת המוות שנרשמה על ידו, הייתה דקירות מרובות בחזה ובצוואר. הוא הבהיר, שעפ"י הרישומים, הפרוצדורה של אינטובציה - החדרת טובוס לקנה הנשימה, נעשתה ע"י מד"א, ואילו על החדרת נקז חזה ימין, חתום ד"ר רומן סטרלצוב (ע.ת.36), התורן הנוסף במיון. העד עצמו ביצע פתיחת בית חזה חקירתי, בחדר ההלם, ולא בחדר הניתוח, מפאת חוסר זמן. הוא אישר, שציין כי בפתיחת החזה לא נצפה דם, ומשמעות הדבר היא, שסיבת המוות אינה כניסה של דם לחזה. עוד אישר, שכתב שהלב נצפה עומד וריק מדם - מה שמסביר את חוסר הפעילות שלו, וגם את כישלון עיסוי הלב וההנשמה, פועל יוצא מאיבוד כמות דם קריטית (עמ' 652-654). אשר לסיבת המוות, ובנתון לכך שהעד אינו רופא פתולוג - העריך שהנאשם מת כתוצאה מאובדן דם מסיבי, כתוצאה מהדקירות, ולא מהלם תת נפחי. הוא הוסיף "זה שלא מצאנו דם זה לא אומר שלא הייתה פגיעה במערכת הנשימה מצד שמאל, זה רק שלא היה דימום בתוך מערכת הנשימה מצד שמאל" (עמ' 658 ש' 16-17), והסכים, באופן עקרוני, לתזה שהציג הסנגור, ולפיה, ככל שמד"א עשו טרוקר בריאה הימנית, כאשר למעשה היה חזה אוויר בריאה השמאלית, יכול והדבר החמיר את מצבו של המנוח, והביא למותו, בסופו של דבר. יחד עם זאת, העד הסביר, שהמחט שבאמצעותה מבצעים את ניקור החזה, אינה גורמת, כשלעצמה, נזק, וככל ונעשתה בצד הלא נכון - אזי כל שניתן לומר הוא, שהטיפול לא היה יעיל.