העידה בביהמ"ש, בישיבת יום 23.01.23. לדבריה, המוצגים התקבלו, עפ"י הרישום, אצל עובדת, שהייתה סטודנטית במקום בשעתו, ומשם הועברו אליה, למעבדה בתחום הנעליים, ע"י ארז שמואל. ככלל, המוצגים מגיעים בשקית מאובטחת, ובמקרה הספציפי - הנעליים הגיעו בתוך שק פלסטיק עם אזיקון, ואילו התקליטור- בשקית מאובטחת. היא זו שפתחה את השקיות המאובטחות ותיארה את תוכנן. העדה אישרה את ממצאי חווהעברת מקום דיון שערכה, והשיבה לביהמ"ש, שהעקבה שנבדקה הייתה "עקבה בדם", המטביעה חותם של דם במקום שנוצרה, בשונה מ"עקבה על דם", הגורעת מהדם במקום. מומחיותה היא בהיבט הצורני-ויזואלי של הטביעה, ולא בהיבט החומר שממנו היא עשויה. כן השיבה, שאינה עוסקת בשאלה, האם הדם היה לפני ההטבעה או אחריה, ואין בידה לקבוע את גיל העקבה, או לקבוע אם זו הייתה בזירה לפני האירוע, ותפקידה מתמצה בעריכת השוואה בין העקבה לנעל (עמ' 546 ש' 20-21).
עוד בהקשר העקבות, הוגש מזכר שערך פקד זיו גרימברג, מיום 31.03.21 (ת/72), ובו תיעוד של העברת דיסק, ובו 36 תצלומי מקור של עקבות, שפותחו וצולמו בזירה, לשוטר יאן לויט (ע.ת.32).
בהינתן, שהנאשם אינו מתכחש לנוכחותו בזירה, ומאחר, שהוא עצמו, כמו המנוח, ולאחר מכן- אנשי כוחות ההצלה והמשטרה, הטביעו טביעות רגליים ונעליים ברחבי הזירה- איננו רואים נפקות, לשם הכרעה במחלוקות הממוקדות שלפנינו, לחוות הדעת הזו ולעדות המומחית. מעיון בסיכומי באי כוח הצדדים- נראה, שאף הם אינם טוענים אחרת.
דו"ח בדיקה - ביקור בזירה, ערוך ע"י פקד זיו גרימברג, ת/74. גרימברג וצוותו הגיעו לזירה, ובהנחיית יואב ברקן לקחו דגימות חח"ד, וכן פיתוח ט"א בזירה, כפי שפורט בדו"ח. הוגשו גם סקיצה של הזירה, שערך גרימברג (ת/74א) ודיסק הצילומים שלו בזירה (ת/74ב).
לעניין העקבות - חוקר מז"פ, מעבדה לפיתוח טביעות אצבע, רפ"ק זיו גרימברג, ע.ת.34 - הוגשו דו"ח בדיקת הזירה (ת/74, לרבות שרטוט ת/74א ודיסק צילומים ת/74ב); דו"ח בדיקה, מיום 7.04.21, בנוגע לסכין (ת/75).
העיד בביהמ"ש, בישיבת יום 13.02.23. בפתח חקירתו הראשית - הבהיר העד, כי היום והשעה המופיעים על דו"ח בדיקת הזירה, ת/74 - 23.03.21 שעה 17:30, מתייחסים למועד קבלת ההזמנה, וכי בפועל, הגיע לזירה עם צוותו, רק בבוקר שלמחרת. בהגיעו לשם, קיבל את "המקל" מיואב ברקן, שהורה לו אילו פעולות לבצע בזירה. בין היתר, צילם את הזירה לפני תחילת העבודה על הראיות, ובעיקר, את טביעות האצבע, לרבות עקבות נעליים וטביעות כפות רגליים שהיו מצויות בחח"ד. בסך הכל, לדבריו, נמצאו 6 טביעות אצבע, כאשר עקבה 3, שהייתה מוטבעת בחח"ד, נלקחה מרצפת המטבח (למרגלות הארון), שנלווה אליה שרטוט שערך העד, ת/74א. אשר לדו"ח בדיקת הסכין, ת/75, ציין העד, שמדובר היה בסכין מתקפלת, עם להב באורך של 6 ס"מ, שראה בעיניו, שהיא מגואלת בחח"ד. בסופו של דבר, לא נמצאו עליה טביעות אצבע. בחקירתו הנגדית - אישר העד, שהטביעות שנשלחו למעבדה, ובכללן גם טביעה אחת שהייתה סמויה, אינן הטביעות המקורית, כי אם "פוטושופ" שלהן. במהלך העבודה, נועצו בד"ר בובליל, אותה שמע ברמקול של הטלפון הנייד (עמ' 563 ש' 8), בנוגע לזמן שיש להמתין מרגע לקיחת הדגימה במטוש ועד לטפטופו לחומר הקרוי "אקסגון", הבוחן האם אמנם מדובר בדם. העד הסביר מדוע ציין בדו"ח, שלא נעשתה לסכין בדיקה בשיטת vmd (אף שלדבריו, מדובר באחת השיטות המבוצעות בסוג כזה של מוצגים) - כיוון שבאותה עת המכשיר היחיד לביצוע הבדיקה, המצוי במז"פ ירושלים, לא היה תקין. כך או כך, לדבריו, כל 4 הבדיקות שבוצעו בסכין (תאורה באור לבן, תאורה בפולילייט, עמיד או שחור, ובדיקת קריסטל ויולט) יצאו שליליות, ולא נמצאו עליה טביעות אצבע (עם די רכסים). עוד אישר העד, שעפ"י הנחיית ברקן, נלקחו רק טביעות אצבע מגואלות בדם (ככל הנראה משום שהדרים בבית, כולם בני אותה משפחה. א.ו.). שיקול הדעת שלו, מה לדגום והיכן, מוגבל, והוא נצמד להנחיות שמקבל מברקן. אשר לידיות של דלתות הבית - השיב העד, שבהתאם לפירוט "פעולות בזירה" שבדו"ח, עולה, שהשיטה הופעלה בכל מבואת הכניסה הראשית, לרבות הדלת והידית. הוא הבהיר "אני קורא לחלק, בכללותו, "דלת" כל דלת. מבחינתי זה גם הידית, גם המשקוף, הכל" (עמ' 570 ש' 25-26), אך לא נמצאו טביעות אצבע על הידית. הדלת האחורית, וכן הידית שלה, נדגמו גם הן, וכך גם חלקה החיצוני של דלת המחסן. אשר לחלוקת העבודה בינו לבין שני חברי צוותו - השיב העד, שבעמ' 7 לדו"ח ישנו פירוט של פעולת כל אחד מהם, וניתן לומר, שהוא עצמו שרטט את הזירה וצילם אותה ואת טביעות האצבעות שנמצאו בה, ואילו חבריו ביצעו את הפיתוח, בהנחייתו.