לו עלה בידי ההגנה לבסס, מפי העד, כאפשרות ריאלית, ולא רק רחוקה ותיאורטית, שהתקיפה הייתה הפוכה לחלוטין, וכי, המנוח מצא את מותו עקב מאמצי הנאשם להגן על עצמו מפניו, כי אז, אפשר, שהיה צורך להתעמק בהתקיימות הדוקטרינה של "תרחיש חלופי", שהתגבשה בעקבות פס"ד "קצב" ( ערעור פלילי 3372/11, קצב נ. מ"י מיום10/11/11). בשורה ארוכה של פסקי דין, מאוחרים יותר, נפסק, שכדי להידרש לקו הגנה חלופי, העומד בסתירה לגרסת הנאשם, יש צורך כי נשתכנע, שזהו קו הגנה סביר, שיש לו בסיס בראיות שהתבררו במשפט ( למשל- ערעור פלילי 5964/13, פרץ נ. מ"י, מיום 1/6/15). לא די בכך, שרפ"ק ברקן, בהגינותו, אישר בפני הסנגור, שלא בכל כתם דם הוא יכול לקבוע מי יצר אותו, או, שאינו יודע להגיד, פוזיטיבית, כמה אנשים היו בבית ( עמ' 831, ו- 839 בהתאמה). בכך- אין כדי לייצר, אף לא בדוחק, תרחיש חלופי המצריך שיקול ובחינה מעמיקים.
גם ההגנה אינה טוענת, ובצדק, שעדות מומחה זה ביססה תשתית מינימלית, פוזיטיבית, לאשש את קו ההגנה של תוקפים אלמונים מבחוץ. אין גם טענה, ברמת שכנוע מינימלית, שלפיה, עדותו ביססה, כלשהו, את התזה החילופית ההיפותטית, של "תקיפה הפוכה".
ההגנה ניסתה, אכן, כנראה על רקע הפסיקה שהוצגה, להציג בפני המומחה את תזת ה"תקיפה ההפוכה", שבגדרה המנוח הוא שמנסה לתקוף ולדקור את הנאשם, אולם, ( עמ' 859 ובהמשך), ברקן אינו מוצא כל אישוש לכך.
אם כן- ונחזור לרישא של סקירתנו- הצבעה על פגם או פרכה, או חסר מחדלי, בתכני חוות הדעת, או באיסוף חומרי הגלם שביסודה, יכולה להשליך רק על דיותו ועוצמתו של החיזוק הראייתי לפרשת התביעה- חיזוק, שממילא, אינו הכרחי או נחוץ לקביעה בדבר עמידת המאשימה ברף ההוכחה שמוטל עליה. אישושו של תרחיש מזכה חילופי לקו ההגנה- אף הוא אינו עולה מהעדות, כלל ועיקר.
רפ"ק ברקן גורס, כאשר נדרש לכמת את מידת הוודאות של התזה שלו, כי מדובר ב "רמת סבירות גבוהה" ( עמ' 842). לו עסקינן בראיה המרשיעה המרכזית או, כזו הקריטית להכרעה, היה מקום לשאלה, אם הגדרה זו מותירה מקום להיוותרות ספק, כשהמשמעות ברורה. אולם- מקום, בו לכל היותר, חוות הדעת שבמומחיות מהווה חיזוק ראייתי מסוים- ההתלבטות הזו אינה נצרכת ליבון.
הסנגור, בסיכומיו, מלין רבות על כך, שלשיטתו, המומחה, שלא היה אמנם מודע אותה עת לגרסתו ולקו הגנתו של הנאשם, "ננעל" מראש על נרטיב מסוים, שבגדרו הנאשם תקף את המנוח וגרם למותו, ונמנע מבדיקת עומק בדבר קיומם וסבירותם של תרחישים נוספים.