לטעמי, טרוניה זו אינה יכולה לסייע בידי ההגנה לבסס הנחה, שלפיה נוצר ספק סביר משום, שלא נבחנו ע"י המומחה תרחישים נוספים. מספר נקודות מביאות לכך:
ראשית- רפ"ק ברקן חזר ואמר מספר פעמים, בניסוחים דומים, שמסקנותיו נגזרו ממכלול הממצאים הפוזיטיביים שעמדו בפניו, והם שהביאוהו למסקנה בדבר התרחיש שהיה לאשורו. דרך הילוכו אינה זו של שלילת תרחישים חלופיים היפותטיים ( כלשונו, בעמ' 847- "תרחישים אין סופיים"), ולא זו שיטת העבודה, שלאורה מתבצעת בדיקת הזירה והסקת המסקנות מתכני הבדיקה.
שנית- ההגנה, כחוכמתה ויסודיותה, אכן, אתגרה את המומחה בהתכנות קיומן של אפשרויות אחרות, המסבירות, אולי, את הממצא העובדתי במישור כתמי הדם ואפיונם. האמירה הזהירה של המומחה, על היעדר יכולת לשלול לחלוטין אפשרות מסוימת, אינה הופכת תרחיש רחוק וכמעט דמיוני לממשי יותר. כך- בדוגמת קיצון- שההסבר לכתמי הדם, ולהתזות, שמקורם בדם של הנאשם והמנוח, הינו באירוע שונה לחלוטין וקודם בזמן, אפילו שבועות או חודשים, למושא דיוננו. בלי לבסס כלשהו, בראיות, נרטיב תמוה מעין זה- אין להיפותיזה הזו כל משקל. ברקן עצמו מגדיר אפשרויות כאלה כ "זניחות".
שלישית- כאשר עומת המומחה עם הגרסה של "ריבוי משתתפים", קרי- תוקפים חיצוניים, אותה גרסת הגנה, שבשעתו לא הייתה עדיין בידיעתו ( כי לא באה לעולם בכלל), הוא לא חזר בו, ולא שינה מעמדתו, אודות היעדר אינדיקציה בממצאי הזירה לקיומם של אלמונים נוספים כאלה ( עמ' 845) ואילך). לו אישש המומחה, בחקירה הנגדית, ולאחר עימות אל מול גרסת הנאשם, את התכנותה של זו, צריך היה לבחון אם הוקם כאן ספק, ומה סבירותו. המומחה נותר איתן במסקנותיו, וכזכור- חוו"ד נגדית של ההגנה לא הוגשה ( יותר נכון- נמשכה על ידה בחזרה).
רביעית- ההגנה, בסיכומיה, מייחסת משמעות או פרשנות שגויים, לטעמי, לדבריו של המומחה ( בעמ' 871), שאותם הגדיר הסנגור כמשהו "מדהים". העד התייחס לאחת מהווריאציות של "תקיפה הפוכה", ואמר, שאין לו דרך לשלול מה היה עד לנקודת הזמן שאותה בחן בזירה, אינו יודע איך התחיל האירוע, והאם היה אירוע מקדים כלשהו, במקום אחר או בבית. בזה- לטעמי, אין כל תמיהה. בוודאי, שהמומחה בחן את ההתרחשות בזירת הדירה, בפני עצמה, במנותק לחלוטין מהרקע ומכל אירוע שאולי קדם לכך. זה אינו צריך להעסיק אותו, וככל שהתרחשות קודמת השליכה על מה שהתפתח בדירה, ניתן היה להביא זאת בפנינו במסגרת פרשת ההגנה. להסיר ספק- ברקן חזר והטעים, שמסקנותיו מושתתות על ממצאי הזירה ועל תצורות כתמי הדם שנמצאו, והוא עומד מאחוריהן.