בענייננו- המאשימה עותרת לקביעה, בדבר התקיימותה של החלופה שברישא לסעיף 301א(7)- "אכזריות מיוחדת" - ואין מיוחסת לו התעללות גופנית או נפשית בקורבן, בעת המעשה.
בבואנו לצקת תוכן אל תוך הביטוי "אכזריות מיוחדת", ולבחון, אלו נסיבות מביאות להכרה במעשה ההמתה כמצוי ברף גבוה עוד יותר מאשר זה שבעבירת הרצח הבסיסית, שאף היא נעשית בכוונה להמית את הקורבן, נקודת המוצא היא, שכל רצח, באופן אינהרנטי, מהווה מעשה אכזרי. מתי מדובר ב"אכזריות מיוחדת"? נראה, כי בליבת ההגדרה מצוי איתורו של "מימד מיוחד שאיננו נחלת כל מקרי הרצח" והדבר ייעשה, במקרים חריגים, הכוללים "שימוש באלימות ברף גבוה במיוחד", כלשון ביהמ”ש העליון, בעניין "גרנות" ( כב' השופט נ. הנדל, פסקה 14).
הפסיקה המאוחרת יותר, העדכנית, שמה דגש ומתמקדת, במידת הסבל הפיסי או הנפשי, שנגרם לקורבן מנקודת מבטו. ראו- ערעור פלילי 1213/23 מאנדפרו נ. מ"י ( מיום 7/4/25). בפסק הדין בעניין " כלאסני" ( ערעור פלילי 7905/23, מארון כלאסני נ. מ"י, מיום 16/2/25), סיווג כב' השופט י. אלרון את המקרים שבהם תוכר אכזריות מיוחדת כנסיבה מחמירה לשלוש קטגוריות, שאחת מהן, היא הסבת סבל עודף לקורבן, בין היתר, " בשל שימוש בדרך המתה הבולטת באכזריותה", וכשמדובר ב " רצח המבוצע באופן ממושך ובאמצעים המחריפים את סבלו של הקורבן" ( פסקה 63). הודגם, הליך המתה ממושך, אשר כזה, מתוך פסקי דין, אשר דנו במקרים, שבאחד מהם, היה ריבוי פגיעות בקורבן, באמצעות חפצים שונים, ובמקרה נוסף- הכאתו 19 פעמים במכות פטיש. ( יוער, כי קביעת "הקווים המנחים" לאכזריות מיוחדת לא הייתה הרציו של פס"ד "כלסאני", שכן, נמצאה שם נסיבה מחמירה אחרת, אליבא דשלושת חברי ההרכב, ברם, השופטת ג. כנפי- שטייניץ הצטרפה להערות השופט אלרון לנדון, בעוד שהשופטת ר. רונן העדיפה שלא לטעת מסמרות בכך).
בעניין " מחאמיד" ( ערעור פלילי 2483/22, מחאמיד נ. מ"י, מיום 30/4/23), הוטעמה, שוב, חווייתו של הקורבן וסבלו המתמשך, לנוכח מכות רבות, לאורך זמן ממושך, ותוך זעקות כאב ושבר.
בעניין הנדון כעת- הנאשם לא "הסתפק" בדקירתו של המנוח בתוך הבית, אלא, יצא אחריו לחצר, וגם לאחר שהמנוח התמוטט על רצפת החצר - לא ניתק הנאשם מגע ממנו, וכפי שניתן ללמוד מגרסאות העדים השונים - לא נחפז לעזוב את המקום, ולא אמר די למעשיו, אלא - כרע לכיוונו של המנוח המדמם, וחרף חרחוריו - המשיך, בנחישות, לדקור את המנוח שוב ושוב, גם בשעה שעד הראיה הפציר בו לחדול. מדובר באקט ממושך, אשר התפרס על שתי זירות, ובמהלכו נדקר המנוח עשרות רבות של פעמים, כאשר מדובר על למעלה מ- 120 דקירות, בעומקים שונים ובאיברי גוף אחדים.