עדותה בביהמ"ש, נשמעה בישיבת יום 12.12.22. היא הבהירה, שלמעט בילדות, לא היה קשר בין הנאשם לבין בנה המנוח, ועל אחת כמה וכמה - לאחר שהנאשם דקר את הגרוש שלה (אביו של המנוח), ביום השני ל"שבעה" על שלמה ז"ל. היא תיארה שני מקרים בהם שיתף אותה בנה המנוח, באיומים של הנאשם כלפיו. האחד - אירע בשעת לילה מאוחרת, כשבאה לקחת אותו מהמשטרה, והייתה עדה לכך, שקיבל הודעת ווטסאפ לטלפון שלו (בחקירתה הנגדית הבהירה, שלא ראתה את ההודעה ולא קראה את תוכנה בעצמה). כששאלה את בן מי שלח לו הודעה, השיב לה, לדבריה, שמדובר במאור, שמאיים עליו כל הזמן שירצח אותו (עמ' 532 ש' 29-30, וכן בחקירה הנגדית עמ' 540 ש' 13). במקרה השני - בן ביקש להשאיר את הרכב שלו אצלה בחניה, וכששאלה אותו לפשר הדבר, השיב לה שמאור כל הזמן מאיים עליו שישרוף לו את הרכב (עמ' 533 ש' 4).
- אמם של דניאל ואלירן שרהשר, ודודתם של הנאשם והמנוח, רותי דדון, ע.ת.11 - הוגשה הודעתה במשטרה, מיום 19.04.21 (ת/37); תמלול החקירה (ת/37א); והדיסק המתעד אותה (ת/37ב).
העדה סיפרה, בהודעתה, שבבוקר האירוע ניסתה לדבר עם אמה עיישה. מאחר וזו לא ענתה לה, היא התקשרה למור, אחיינה המתגורר אצל הסבתא, שאמר כי יצא לעבודה בשעה 07:30 לערך. כשאחיה איציק התקשר ושאל למה האם (עיישה) אינה זמינה בטלפון, היא הציעה לו שיסעו אליה ביחד וייקחו אותה לקניות. היא יצאה מהבית לקראת השעה 10:00, כשבניה, דניאל ואלירן, ישנו - דניאל בחדר ואלירן על הספה. כשהגיעה עם אחיה סמוך לבית הסבתא, ראתה ניידות, ורק לאחר שהתקרבה, הבינה שהיה אירוע בין הנאשם לבין המנוח. היא התקשרה לריקי, אמו של בן, ואז לבנים אלירן ודניאל, והורתה להם להגיע למקום.
עדותה נשמעה בביהמ"ש, בישיבת יום 29.11.22. במהלכה - חזרה העדה על עיקרי הדברים שמסרה בהודעה במשטרה, והוסיפה שגם היא מתגוררת בנתיבות. להערכתה, המרחק מביתה לבית הסבתא, עומד על מחצית השעה ברגל, ורבע שעה בנסיעה ברכב. בחקירתה הנגדית, השיבה, שהיא אינה בקשר עם ריקי, אמו של המנוח (שהיא גרושתו של שמעון אחיה), ושללה שזו שיתפה אותה במידע כלשהו, אודות מערכת היחסים של הנאשם והמנוח.
- בן דודם של הנאשם והמנוח, דניאל שרהשר, ע.ת.13 - הוגשו הודעותיו במשטרה, מיום 29.03.21 (ת/38), ומיום 11.04.21 (ת/39 ו- ת/39א); תמלולי החקירות (ת/38א ו- ת/39ב בהתאמה); הדיסקים המתעדים אותן (ת/38ב ו- ת/39ג); וכן, דו"ח ביצוע עימות בין הנאשם לבין העד דניאל שרהשר, מיום 11.04.21 (ת/40); תמלול העימות (ת/40א. זהה לת/6א); ודיסק המתעד אותו (ת/40ב. זהה לת/6ב).
בפתח הודעתו הראשונה - סיפר העד על הבילוי המשותף שלו ושל אחיו אלירן עם המנוח, בלילה שלפני האירוע. לדבריו, בן לא היה נראה טוב בפנים, "כאילו מרגיש שהוא הולך למות", אך אמר שהכול בסדר (ש' 66. על כך חזר גם בעדותו בביהמ"ש, בעמ' 588). במהלך הערב הם שתו אלכוהול, אך לא הרבה, הורידו את בן בבית הסבתא, בשעה 05:30 בבוקר לערך, והמשיכו לביתם. בסביבות 09:35 אמו התקשרה להעיר אותם והם נסעו, לבקשתה, לבית הסבתא. כשנשאל על אופי ההיכרות שלו עם הנאשם, השיב העד "הוא דוד שלי הוא גם היה עצור 3 וחצי שנים על דקירות, הקשר בינינו הוא שלום שלום לא היינו בקשר הכי טוב לא הייתי מסתדר אתו הוא השתחרר מבית הסוהר כי הוא דקר את אבא של בן אבל בן סלח לו על זה" (ש' 35-36). על הקשר שבין המנוח לבין הנאשם, אמר "היה בניהם ויכוחים על דברים של המשפחה שיש בניהם שנאה עוד מילדות וזה משהו שהחמיר עם השנים הם גם היו עובדים ביחד אבל לא מסתדרים". עוד לדבריו, למנוח היו שני מכשירי טלפון ברשותו, מסוג אייפון וגלקסי (ש' 98). בהודעתו השנייה - חזר העד על עיקרי הדברים שמסר בחקירה הראשונה, ועמד על כך (כשהוצגה לו גרסת הנאשם בסמוך לאחר האירוע, שכביכול היה מעורב), שלא נכח בזירה בעת האירוע, אלא ישן בביתו והגיע עם אחיו למקום רק כאשר האם הזעיקה אותם. בשלב מסוים, כשנשאל מדוע שהנאשם ימסור את שמו, כמי שנכח במקום, השיב "לא יודע למה הוא פלט את השם שלי. ראית שהשוטר אומר לו את זה" (ת/39א ש' 5. בהמשך נראה, שהנאשם מאמץ תזה זו לגרסתו המאוחרת). בעימות עם הנאשם - לא שיתף העד פעולה עם החוקרים (בדומה לנאשם עצמו, ועל כך להלן), ומעבר לאמירה שלא נכח בזירה בעת האירוע, כי אם בביתו - לא הוסיף דבר.