יוער, כי לתמלול השחזור (ת/21א), צורף דו"ח פעולה שערך החוקר אלעד אברהם. לפי האמור בו, במהלך השחזור, שטח בפניו העד את הדברים הבאים: "כאשר עבד על הגג המקררים (כך במקור) והיה עם הגב לאירוע שמע צעקות ובנו שהיה מול האירוע אמר לו לראות וכאשר הביט ראה אדם שוכב על הארץ ומגיע אדם אחר מתוך הפרגולה כאשר עושה תנועה של פתיחת סכין ושוכב על האדם שעל הארץ ומבצע מספר דקירות. טען כי בזמן הזה י.א. הזמין משטרה והיה מול האירוע במרחק ישיר ולא רב וצעק שם של אדם עם האות מ' ולא זכר את השם ואמר 'תעזוב אותו תעזוב אותו'" (ההדגשות אינן במקור. א.ו.).
עדותו בביהמ"ש, נשמעה בישיבת יום 28.11.21. העד פתח בתיאור נסיבות הגעתו לגג הבית השכן, כשלדבריו, בעודו כפוף בתוך יחידת הקירור, שגובהה כגובה שולחן, ובה רעש חזק מאוד - בנו תפס לו את הכתף ואמר שיסתכל "מה הוא עושה לו". העד יצא מחדר הקירור, הסתובב לאחור, וראה "בן אדם שוכב, מרוח בדם" (עמ' 102 ש' 16). בשלב הזה, לדבריו, כבר לא היו דקירות, אך הוא ראה את הדוקר והנדקר, ממרחק של 10 מ', בתנאים "אידיאליים", ובראות "מצוינת", כלשונו. עוד לדבריו, ראה מישהו מגיע, ועושה תנועה של פתיחת אולר (מכיוון הבטן, אותה הדגים לביהמ”ש בזמן שהסביר את שרטוטיו), וזאת למשך שבריר שניה ממש. הוא הבהיר, שלא ראה את הסכין עצמה, כי אם את פעולת הפתיחה, שדמתה לפתיחת אולר. הוא הורה לבנו לרדת מהגג, וצעק לי.א. שיקרא למד"א. טרם שירד בעצמו, הסתובב העד לאחור וראה "מראה קשה", כהגדרתו - פצוע ששוכב על גבו, ואחר שעושה תנועות של דקירות חוזרות ונשנות לכיוון חזהו של אותו פצוע מדמם (שאף אותן הדגים לביהמ"ש. עמ' 108 ש' 7-8). העד העריך, שראה 2-3 דקירות בפלג גוף עליון - חזה וצוואר, וזאת כשהנדקר שוכב בגבו על הקרקע והדוקר מעליו. בזמן הדקירות, הנדקר מלמל משהו (בחקירה הנגדית הבהיר, שמדובר היה, ככל הנראה בבקשת עזרה), אך העד לא שמע אותו, כי אם את י.א., שצעק לעבר הדוקר "מורי" או "מאורי", "תפסיק תפסיק תפסיק", ודיווח למד"א על אירוע דקירות במקום (עמ' 119 ש' 15-16. בסיום חקירתו הראשית של העד, הוא תיאר את י.א. באותן דקות, במילים "נסער", "תזזיתי מאוד" ו"נרגש" - עמ' 414 ש' 23 ועמ' 142 ש' 4). כעבור מספר דקות, הגיע עם הרכב לחזית הבית, וכשראה שישנו אדם מדמם המטופל ברחוב - אמר לבנו שכנראה מדובר באותו פצוע, שראו בבית הסמוך. לביהמ”ש אישר העד, שכאשר ראה את הדוקר פותח את האולר, האדם שמתחתיו כבר היה מגואל בדם, והעריך שמרגע הפתיחה ועד לדקירות, חלפה כדקה (עמ' 121 ש' 19). לשאלה מאלו מקומות בגופו דימם הנדקר, השיב "החזה, הידיים, הראש. הוא כולו היה מלא בדם. כולו היה דם" (עמ' 123 ש' 4). בזמן שהדוקר רכן מעל החלק העליון של גופו, עשה הנדקר תנועה עם היד (שבהמשך ולאחר שרוענן זכרונו - הסכים שמדובר ביד השמאלית), בניסיון להרחיקו ממנו, מאמצע הגוף כלפי חוץ (אותה הדגים העד לביהמ"ש. עמ' 126 ש' 21-23). לאחר ריענון נוסף של זיכרון העד, מתוך ההודעה שמסר במשטרה - הוא אישר, שככל הנראה, הנדקר היה ללא חולצה, והדוקר לבש מכנס כהה. בחקירתו הנגדית אישר לסנגור, שהיה עד לאירוע במשך 4 שניות במצטבר, ובשני מופעים שונים. האחד - כשראה את הנדקר שוכב ומדמם, והשני - כשראה את הדוקר מגיח מכיוון הפרגולה, שולף אולר (בחקירה הנגדית הסביר "ראיתי כזאת פתיחה. משהו, תנועה כזאת, בגובה המותניים של הדוקר. זה מה שראיתי, זו התנועה שראיתי", עמ' 163 ש' 8-9. ובחקירה החוזרת שב על כך, שמדובר היה, לראייתו, בפתיחת סכין), רוכן לכיוון הנדקר ודוקר אותו. עוד אישר העד, את הגדרת הסנגור שהוצעה לו, ולפיה, מבטיו לכיוון האירוע, היו "קצרים וחטופים", וביקש לדייק ההגדרה, באומרו: "המבט הוא לא קצר לראות, המבט הוא קצר לזהות" (עמ' 14 ש' 20). אף שלדבריו, לא ראה את הסכין עצמה, כי אם את תנועת פתיחתה בלבד (עמ' 148 ש' 12), הסיק שלא מדובר במשקפיים, או באביזר אחר, בשל כמות הדם שזרם מגוף הנדקר בעקבות השימוש שעשה בה. לשאלה האם ראה דקירה נגדית, מצד הנדקר כלפי הדוקר, השיב בשלילה (עמ' 161 ש' 23). בחקירתו החוזרת, הוסיף העד וציין, שבשלב הדקירות, ראה תנועה "של שחיטה, של שיסוף", שנעשתה מצד לצד באזור הצוואר (עמ' 170 ש' 24).