"אין ספק שבשני סרטונים אחרים, שהם קשים לצפיה, נצפו חפצים, כנראה מכיוון יציע המארחת, פוגעים בשוטר ובאוהדת..."
ונשאלת השאלה הרטורית, האם לא די בסרטונים 'קשים לצפייה' אלו בכדי להרשיע את הפועל? האם לא די בכך שחפצים שנזרקו מיציע הפועל (לא "כנראה" כפי שנטען, אלא בברור כפי שניתן לראות בנקל בסרטון), פגעו באוהדת ובשוטר ופצעו אותם, על מנת למנוע קיומו של משחק? ולטעמי התשובה לכך ברורה, והיא התשובה שנתן בית הדין ובית הדין העליון.
- ראוי לציין, כי למקרא דוח השופט, המשקיף והסרטונים מצטיירת תמונה חמורה במיוחד של התנהלות אוהדי הפועל בדרבי זה, וראוי כי הן קבוצת הפועל תל אביב והן אוהדיה המסורים יעשו את חשבון הנפש הנדרש, יפיקו את הלקח הראוי מאירועים חמורים אלו, וזאת ללא קשר לענישה, ויבטיחו כי אירועים כאלו לא יחזרו על עצמם עתיד, הדבר הינו גם בידיה של הפועל וגם בידיים של אוהדיה, ואין מדובר בגזרה משמיים.
בכל מקרה, ההרשעה מוצדקת גם מוצדקת.
- אשר על כן, אני דוחה טענות הפועל בנושא זה.
הפסד טכני - משחק חוזר
- כמבואר לעיל, בנוסף לעונשים אשר הושתו על הפועל כדין וכצדק לטעמי, החליט בית הדין של ההתאחדות לכדורגל בצורה לאקונית, כי תוצאת המשחק תהיה הפסד טכני של 3:0 לטובת מכבי.
בית הדין העליון הרחיב יותר בסוגיה זו. כב' הדיין פרופ' דויטש ציין, כי ניתן לקבוע הפסד טכני הן לאור הפרת חובות הקבוצה הביתית והתקיימות יסודות העבירה בסעיפים 12ט(4)(ו) ו- (ז) לתקנון האליפות והן לאור נוסח סעיף 12ט(1) לתקנון הקובע, כי קבוצה שבאשמתה לא הסתיים משחק תפסיד את המשחק בתוצאה 3:0.
כב' הדיין פרופ' דויטש מציין, כי סעיף 12ט(1) אינו סעיף ענישה והוא מופעל כאשר קיימת אשמה בתוצאה עובדתית - אי קיום משחק, דבר שהוכח במקרה זה. עוד מציין פרופ' דויטש כי הפסד טכני אינו מהווה "כפל ענישה".
כב' הדיין פרופ' ואקי מציין, כי שקל בכובד ראש את האפשרות לקיים משחק חוזר, על מנת לשמר את טהרת התחרות הספורטיבית, עם זאת קבע כי ההיבט המערכתי והערכי גובר כאן. מכאן קבע דיין זה, כי מדובר במקרה יוצא דופן שבו העיקרון של הכרעה על כר הדשא נסוג מפני החובה לשמור על תקינות ובטיחות אירועי הספורט ועל הרתעה כלפי אירועי אלימות קשים.
כב' אב בית הדין, ד"ר זרנקין, ציין כי אף הוא שקל קיומו של משחק חוזר, ואף קבע בי בית הדין מוסמך לקבוע כך למרות שהמשחק לא התקיים באשמתה של קבוצה, וזאת כאשר אין מדובר בעונש שקיימת חובה להטילו, אלא בהוראה של שיקול דעת.