הראיות
- מטעם התובע העיד התובע בעצמו ומטעם הנתבעת העידו אלי ויוסי.
כל העדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם ונחקרו בפנינו בחקירה נגדית. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב ועל יסוד כלל החומר שבתיק ניתן פסק-דין זה.
יצוין כי היקף הראיות שהוגש על ידי הצדדים היה דל ביחס לאופי המחלוקות. כך למשל, התובע הגיש לתיק תלושי שכר בגין חודש אפריל 2009, כל שנת 2011 וחודש ינואר 2012 בלבד ופנקסי החשבוניות של התובע לא הוצגו במלואם. החשבוניות שהוצגו בפנינו הם החשבוניות שהוצאו לנתבעת על ידי חברת ש.ק.ד בשנים 2006-2008 ולא הוצגו בפנינו, מסמכים נוספים שיש בהם כדי ללמד על אופיה והתנהלותה של חברת ש.ק.ד.
דיון והכרעה
קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין הנתבעת
- לעניין קביעת מעמדו של אדם כעובד כבר נפסק כי:
"היות אדם 'עובד' הוא דבר הקרוב לסטטוס, ומעמד זה אינו נקבע על-ידי הצדדים, או מי מהם, אלא על-פי נסיבות העניין, כהווייתן. הקובע הוא אפוא מהות היחסים שנוצרו למעשה, ולאו דווקא רצונם של הצדדים, מאחר ש'אין זה מעבר למציאות המשפטית ששניים יתכוונו מראש לתוצאה משפטית מסוימת, אך למעשה לא ישיגוה'" [21].
מכאן, שלצורך בחינת קיומם או העדרם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, יש לבחון את נסיבות המקרה בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה ואין די בכינוי או בכותרת שהכתירו הצדדים את מערכת היחסים ביניהם, שכן סטטוס של עובד לא ניתן ליצור או לבטל בהסכם על ידי כך שהצדדים יגדירו את מעמדו של פלוני כעובד או כקבלן עצמאי.
- המבחן המקובל כיום לשם בחינת מעמדו של אדם כ"עובד" הוא "המבחן המעורב" אשר במרכזו עומד "מבחן ההשתלבות" הבוחן את מידת השתלבותו של ה"עובד" במפעלו של "המעסיק". כמו כן מתייחס בית הדין למבחני עזר נוספים כגון: שאלת קיומו של קשר אישי בין הצדדים, מבחן הפיקוח, הכח לשכור ולפטר עובד, מקום העבודה, מי מספק את כלי העבודה, הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי, וכן כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם. נטל ההוכחה לעניין קיומם של יחסי עובד ומעביד מוטל על כתפי הטוען להם, ובענייננו על התובע.
- למבחן ההשתלבות שני פנים- הפן החיובי והפן השלילי. בבחינת הפן החיובי של מבחן ההשתלבות נבדקת השאלה האם התקיים "מפעל" יצרני שניתן להשתלב בו, האם הפעולה המבוצעת דרושה לפעילות הרגילה של המפעל, והאם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל ואינו בגדר גורם חיצוני. ככל שהתשובה לכך היא חיובית, נבחן הפן השלילי של מבחן ההשתלבות במסגרתו נבדקת השאלה האם מדובר בבעל עסק המשרת את המפעל כגורם חיצוני, באמצעות העסק שבבעלותו[22].
- בענייננו, בבחינת תפקידו של התובע כמנהל פרויקטים של ריצוף מתקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות. פעילותו של התובע בניהול ו/או אחריות על ביצוע עבודות הריצוף באתרים שונים, מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות הרגילה של הנתבעת בביצוע עבודות שיש. לא למותר לציין כי לאורך כל תקופת קשר העבודה בין התובע לבין הנתבעת[23] ובכלל זה בתקופה בה הגדירו הצדדים את היחסים בינהם כיחסי עובד ומעביד, התובע ביצע את אותה עבודה, באופן המלמד על השתלבות עבודת התובע בנתבעת.
יתר על כן, קיימים סממנים נוספים המעידים על קיום הפן החיובי של מבחן ההשתלבות. כך למשל, הנתבעת באמצעות מנהליה, התוו את מסגרת הפעילות של התובע באיזה פרויקטים הוא יעבוד ואת גובה התשלום עבור כל פרויקט [24], והתובע אף הוצג כלפי לקוחות הנתבעת כחלק אינטגרלי מביצוע העבודה על ידי החברה[25] וכאחראי על הפועלים באתר ובכללם עובדי הנתבעת[26].