בחירתו של התובע להימנע מלהביא ראיות להפרכת הצהרה משמעותית זו הנוגעת להתנהלות מול הבנק, אשר על פי גירסת הנתבעים, קשורה בטבורה למהלך שינוי המבנה ו/או מלזמן את הגב' לנסקי למתן עדות בדבר מה שהוסבר או לא הוסבר באותה פגישה נטענת, מעוררת תמיהה ונזקפת לחובתו של התובע. ראו: רע"א 7933/15 רונאל פישר נ' רינת מילוא תמיר (פורסם בנבו, 13.12.15) עמ' 5 והמובאות שם.
הדברים אמורים במיוחד בהינתן עדותו של כמאל מיום 4.3.15 לפני, לפיה:
"...הבנק היה מותנה בזה שכולם מבינים שכמאל הולך להיות הערב האישי בלבד לכל התחייבויות החברה וכמאל הוא הבעלים של החברה כי אז הגעתי להחזקת 58% ממניות החברה. זה היה התנאי בין האחים לבין הבנקים, שטרי ההון לא היו עם תאריך כי כמיל אמר שעד שאין כסף הוא לא חותם על שטרי ההון. היינו מחכים לאישור הבנק לקבלת ההלוואות. ביום שקיבלנו את אישור הבנק לקבל את ההלוואות נחתמו שטרי ההון ונשלחו לבנק לאומי ובנק פועלים ועל סמך זה הבנקים העבירו את הכסף ואני חילקתי את הכסף לאחים."
(עמ' 92, שורות 17-9 לפרוטוקול).
נוכח כל האמור לעיל, סבורני כי הוכח מעל ומעבר לכל ספק, כי התובע ידע והסכים למהלך שינוי מבנה ההחזקות בחברה, לאחר שמשמעויותיו הוסברו לו היטב.
לכל היותר ניתן להסיק, כי התובע, אשר נתן בזמן אמת את ידו למהלך כולו, סבר בדיעבד, כי העסקה לא הייתה כדאית לו. במצב דברים זה, עסקינן בטעות בכדאיות העסקה, כהגדרתה בסעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1983, אשר איננה טעות המקימה עילה לבטלות החוזה.
במצב דברים זה, אין מנוס מן המסקנה, כי דין טענות התובע באשר לקיפוח הנטען הנוגע למהלך שינוי המבנה בחברה - להידחות במלואן.
לעניין חברת שגראוי – לייבוביץ
השתלשלות העניינים הנוגעת לחברת שגראוי - לייבוביץ קשורה בטבורה למהלך שינוי מבנה ההחזקות בחברה, כפי שעולה אף מסיכומי התובעים עצמם.
לטענת רוביר, במהלך שנת 2005 או במועד הסמוך לכך, התמקדה פעילותו העסקית של כמאל באיתור פרויקטים והשקעות בחו"ל והוא תפס את מקומו וסייע לכמיל בניהול החברה. כן לטענתו, במהלך שנת 2005, יוסדה חברת שגראוי - לייבוביץ על ידו ועל ידי חברו, מר לייבוביץ, במטרה לעסוק בתחום שימור המבנים. בעת הקמת החברה נרשם חלקה של משפחת שגראוי במניות החברה על שם האחים והאב. לגירסתו, במהלך שנת 2006, זנח כמאל את פעילותו בחו"ל, חזר לניהול החברה בישראל ועל רקע זה החלו חילוקי דעות מהותיים בינו ובין כמאל, אשר הובילו, בסופו של יום, להחלטה כי רוביר יעזוב את תפקידו בחברה ויקבל כפיצוי את החזקות האחים בחברת שגראוי – לייבוביץ. נטען, כי באותה העת, בחברת שגראוי - לייבוביץ לא הייתה פעילות ממשית או נכסים. ואכן, ביום 28.11.06 הוגשה הודעה על העברת מניות בחברת שגראוי – לייבוביץ, לפיה העביר כל אחד מבני משפחת שגראוי את מניותיו בחברה לרוביר (סעיפים 3.1.6 ו-סעיף 4.3.4 לחוות הדעת).