חדילה מגביה לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות
- כזכור, בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו כי בקשת האישור עומדת בתנאים הנדרשים לניהול תובענה כייצוגית. למרות זאת, דחה בית המשפט את הבקשה, לאחר שמצא כי שינויים שביצעה הרשות בהתנהלותה ביחס לשתי עילות התביעה הנטענות, מהווים "חדילה" כמשמעה בסעיף 9(ב) לחוק. קביעות אלה של בית המשפט נשענו בעיקר על שני אדנים: ביחס לאחת מעילות התביעה - על הודעת חדילה שהגישה המערערת "לחלופין למען הזהירות", לצד תשובתה לבקשת האישור מיום 30.1.2019; ואילו ביחס לעילת התביעה האחרת - על האמור בתשובתה לבקשת האישור המתוקנת מיום 13.8.2019, שם ציינה בין טענותיה, כי מטעמי יעילות ועל מנת לצמצם טעויות בגבייה, הוחלט על שינוי דרכי פעולתה.
לאור התוצאה אליה הגיעה חברתי - עמה אני מסכימה כאמור - נראה כי אין צורך להידרש אפוא לשאלת החדילה. משנמצא כי עיצום כספי אינו נמנה בגדר אחד התשלומים המפורטים בפרט 11; וכאשר לא הוכח שהמערערת פעלה שלא כדין ביחס למחדלים הנטענים בהליכי הגבייה האחרים, הפועל היוצא מכך הוא ממילא דחיית התובענה הייצוגית אף לגופה.
ואולם, בבחינת למעלה מן הצורך, אתייחס לשאלת ההשלכה של שינוי התנהלותה של רשות והאם ניתן לראותו כחדילה; לשאלת האפשרות להגיש הודעת חדילה כטענה חלופית; וכן להשלכותיה של חדילה על פסיקת גמול ושכר טרחה.
- כידוע, סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות מעניק לרשות - כהגדרתה בחוק - אפשרות ייחודית שאינה עומדת לנתבעים אחרים, להביא לסילוקה של בקשת אישור שהוגשה מכוח פרט 11 באמצעות חדילה מהגבייה שביסודה הוגשה הבקשה. מדובר בהסדר חריג המוקנה לרשויות בלבד, המאפשר להן - בכובען כנתבעות - "פתח מילוט" רחב בהליכים ייצוגיים העוסקים בהשבת תשלומים שנגבו שלא כדין (ראו: בקשת רשות ערעור מנהלי 322/22 עיריית נס ציונה נ' אריה, פסקה 12 [נבו] (9.7.2023) (להלן: עניין אריה); עניין יונס, בפסקה 35)). כך קובע הסעיף:
"בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע" [ההדגשות אינן במקור - ר. ר.].
מנגנון זה נותן לרשות תמריץ לבחון את מעשיה ולפעול לסיום מהיר ויעיל של גבייה בלתי חוקית, תוך התחייבות לאכיפת הדין מכאן ואילך. אם הרשות עושה שימוש באפשרות זו, בית המשפט לא יאשר תביעת השבה נגדה בהליך ייצוגי והיא לא תחויב בהשבת סכומים שגבתה - הגם שהיא גבתה אותם שלא כדין (ראו: עניין אריה, בפסקה 13; דיון נוסף מנהלי 8626/17 מנירב נ' מדינת ישראל - משרד האוצר - רשות המיסים, פסקה 25 לחוות דעתו של השופט נ' הנדל [נבו] (11.11.2020) (להלן: עניין מנירב)).