הגדרת המונח "תשלום חובה אחר"; והאם עיצום כספי בא בגדר מונח זה?
- בניגוד למונחים "מס", "מחיר" ואפילו "אגרה", נדמה כי המונח "תשלומי חובה" לא זכה להגדרה מוסכמת בפסיקה ובספרות. הסיבה לכך, ככל הנראה, טמונה באופיו השיורי של המונח. פרופ' יוסף אדרעי מציין כי ישנן מספר גישות אפשריות בנוגע לפרשנות מונח זה, וכי מדובר במונח רחב מהמונחים האחרים, הכולל גם תשלומים שאינם בבחינת מס, אגרה או מילוות חובה (יוסף אדרעי חוק יסוד: משק המדינה 43 (פירוש לחוקי-היסוד בעריכת י' זמיר 2004) (להלן: אדרעי)). לגישתו, המבחן המתאים ביותר ביחס להגדרת "תשלום חובה" נעוץ בשאלת טיב הסחורות או השירותים שהפרט מקבל עבור התשלום. כך, לעמדתו, "תשלום בעבור רכישת סחורות או שירותים בסיסיים או חיוניים הוא תשלום חובה" (שם, בעמ' 45). יתר על כן, לגישתו, מונח זה אף עשוי להתפרס על תשלומים שאינם מוטלים על ידי רשות שלטונית (שם, בעמ' 39-19; גישה זו הוכרה בפסיקה כעמדה מרחיבה מאוד, וראו: עניין לוי, בפס' 38 ו-40 לפסק דינו של השופט צ' זילברטל).
- בפסיקה פורטו מספר מבחנים נוספים להגדרת "תשלום חובה". בהתייחסו לפרשנות מונח זה בעניין לוי, דחה בית המשפט את הפרשנות המילולית של המונח "תשלום חובה" כ"תשלום שנגבה באופן כופה" (בפס' 22 לפסק דינו של השופט צ' זילברטל; וכן ראו בפס' 5-3 לפסק דינה של המשנָה לנשיא מ' נאור). חלף זאת, אומץ מבחן שלפיו תשלום ייחשב כ"תשלום חובה" אם לצורך הטלתו על הפרט נדרשת הסמכה בדין. נקבע כי מדובר במבחן "משפטי-נורמטיבי, הבוחן האם מדובר בתשלום מסוג התשלומים אשר אין להטילם על הפרט אלא במסגרת הסמכה כדין" (עניין לוי, בפס' 25 לפסק דינו של השופט צ' זילברטל). אולם, בהמשך פסק הדין מסביר בית המשפט כי:
"על מנת שנוכל לקבוע האם תשלום פרמיות הביטוח הוא מסוג התשלומים שפריט 11 עוסק בהם, עלינו לברר האם מדובר בתשלום מסוג התשלומים אשר הרשות יכולה להטילם רק כשקיימת לה הסמכה בדין (מס, אגרה או תשלום חובה אחר). כדי לקבוע זאת, אבחן בשלב הראשון האם ניכוי הפרמיות הוא תשלום הכולל מאפיינים טיפוסיים של מי מסוגי התשלומים בהם נקב המחוקק בפריט 11. לאחר מכן, בשלב השני, אוסיף ואבחן את התאמתו של התשלום לתשלומים השונים שבפריט 11 גם בבחינת מהות התשלום ותכליתו (שם, פסקה 26)".
כלומר, המבחן שהוצג בתחילה, שלפיו שאלת הגדרת "תשלום חובה" כמשמעותו לפי פרט 11, תלויה אך בשאלה אם מדובר בסוג התשלומים אשר אין להטילם על הפרט אלא במסגרת הסמכה בדין, מורכב יותר משנראה במבט ראשון. כחלק ממלאכת סיווג התשלום יש להתחשב במידה שבה מאפייניו עולים בקנה אחד עם "מאפיינים טיפוסיים של מי מסוגי התשלומים בהם נקב המחוקק בפריט 11", וכן לבחון אם מבחינת מהות התשלום ותכליתו הוא מתאים לתשלומים השונים המנויים בפרט 11 (וראו לעניין זה את הכרעות בית המשפט בערעור עתירה/תובענה מנהלית 4784/19 הרינג נ' משרד המשפטים - רשות האכיפה והגביה [נבו] (12.11.2020), ובעניין איגרא; בשני המקרים הנ"ל נידון סיווגו של תשלום שהטלתו טעונה הסמכה בדין, ובשניהם נקבע, מטעמים שונים, כי לא מדובר בתשלום חובה).