המסקנה המתבקשת היא שגם לשיטת מר פדלון ומר אדלר לא ניתן להסיק מהראיות הסכמה של מר לבנת למחיקת החו"זים.
- מאידך גיסא, מר לבנת אישר בעדותו כי לפי הבנתו את הפרוצדורה בה נוצרים חו"זים בעקבות חלוקת דיבידנדים (הבנה שטען כי הייתה קיימת אצלו בעקבות מעורבותו בעסקים אחרים), ולפי צפיותיו שלו ביחס לחו"זים שנוצרו בחברות ההחזקות, אין בעל מניות שלחובתו רשומה יתרת חובה צפוי להיתבע על ידי החברה לשלם את חובו (לפחות כל עוד החברה אינה בהליכי חדלות פירעון). בעל מניות המצוי ביתרת חובה במסגרת התחשבנות החו"זים צפוי לכך שבחלוקת אחרות תקוזז יתרת החובה כנגד דיבידנד עתידי שיחולק, ובמקרה קיצוני (שמר לבנת ציין שלא חשב שיגיעו אליו) אולי אפילו לדילול חלקו (ראו פרוטוקול 17.4.2012, עמודים 438 – 439). ואולם להיתבע על ידי החברה כחייב מן המניין אין הוא צפוי. מכאן עולה כי גם להבנתו של מר לבנת אין חברות ההחזקות יכולות לתבוע ממר אדלר ומר פדלון להשיב את הסכומים הרשומים כחו"זים בגין משיכה העולה על חלקם בדיבידנד.
- הבהרת מערכת ההסכמות וההבנות שהתקיימה בין לבנת אדלר ופדלון ביחס לחו"זים מובילה למסקנות הבאות: ראשית, אין בסיס לטענת ב"כ אדלר ופדלון כי קיימת הסכמה להתעלם מהחו"זים הרשומים לטובת מר לבנת, ומהחו"זים הרשומים לחובת מר אדלר ומר פדלון; שנית, אין בסיס לתביעת מר לבנת וחברות ההחזקות כי מר אדלר ומר פדלון ישלמו לחברות לאלתר את החו"זים הרשומים לחובתם (וזאת כל עוד החברות הן סולבנטיות). משמעות החו"זים בגין משיכה העולה על דיבידנד, ביחסי הצדדים שלפני, היא שמחד גיסא, רשאי מר לבנת למשוך מחברות ההחזקות את יתרת הזכות העומדת לטובתו בגין דיבידנדים שלא משך, ומאידך גיסא, בכל חלוקת דיבידנד עתידית יכולות חברות ההחזקות לקזז כנגד זכות לדיבידנד שיגיע למר אדלר או למר פדלון את יתרת החוב הרשומה לחובתם בכרטיסי חברת ההחזקות הרלוואנטית.
סיכום הדיון בפרשיות השנויות במחלוקת
- לנוכח המובהר לעיל, התובענה שהוגשה בשמם של מר לבנת וחברות ההחזקות נגד מר אדלר ומר פדלון (ת.א. 10221-06-11) מתקבלת באופן חלקי, כמפורט להלן:
- מתן סעד הצהרתי לפיו עסקת HCNH בטלה.
- מתן צו המורה למר אדלר ולמר פדלון להעביר לחברת זואי את כל שטרי החוב שקיבלו במסגרת עסקת סייפרטק ו/או את חליפיהם.
- מתן צו המורה על ביטול העברת ההשקעה בחברת סקאיויז'ן מחברת ימקום לחברת סייפרטק (וזאת בכפוף לשמירה על זכויות צדדים שלישיים), וביצוע התחשבנות המתחייבת מכך בין חברות ההחזקות.
- מתן סעד כספי שלפיו מר אדלר ומר פדלון ישיבו לחברת סייפרטק את יתרת ההלוואה שנטלה גב' גבאי, ואשר טרם נפרעה נכון למועד פיטוריה, כשהיא נושאת הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מיום פיטוריה של גב' גבאי. בחישוב יתרת ההלוואה יובאו בחשבון הסכומים שנזקפו לחשבון ההלוואה בגין מענקים ומשכורות שקיבלה גב' גבאי. החזר ההלוואה יבוצע בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה.
- מתן סעד הצהרתי שלפיו הכרזת הדיבידנד שנרשמה בספרי חברת זואי ביום 3.1.2011 בסכום של 29.381 מליון ₪ בטלה.
- מתן סעד הצהרתי שלפיו יש תוקף לחו"זים הרשומים לטובת מר לבנת, ולחובת מר אדלר ומר פדלון בחברות ההחזקות (תוך הבהרה כי כל עוד חברות ההחזקות אינן חדלות פירעון אין להיפרע את החו"זים הרשומים לחובת מר אדלר ומר פדלון אלא מתוך חלקם בדיבידנדים עתידיים).
- להשלמת הדיון, ועל מנת שלא אמצא חסר, אציין כי במהלך הדיונים, ואף בסיכומים, העלו ב"כ הצדדים גם פרשיות ומחלוקות נוספות, אשר לסברתם יש בהם כדי להשליך על ההכרעה בתובענות שלפני (לדוגמה, סוגיית שיתופו של מר לבנת בהטבות מכוח ההסכם עם רשויות המס בנוגע להכנסות חברת ימקום, זיהוי האחראים להדרדרות מערכת היחסים בין מר לבנת למר אדלר ולמר פדלון, איומים שהושמעו לכאורה על ידי מר אדלר כלפי מר לבנת וכן הלאה). נמנעתי מלדון בפרשיות ומחלוקות אלו, כמו גם בפרשיות ומחלוקות נוספות שהעלו הצדדים, מאחר שלמיטב הבנתי אין בהן כדי להשליך לכאן או לכאן על זכויות הצדדים ביחס לסעדים הנדרשים במסגרת התובענות שלפני. ממילא לא סברתי שיש מקום להאריך במקום בו ניתן, וראוי, לקצר.