[73] חברת ימקום היא חברה הולנדית, ואולם איש מהצדדים לא טען כי דיני החברות ההולנדיים שונים בעניין זה מדיני החברות הישראליים.
[74] הצדדים יחדו תשומת לב רבה לשאלה מה היה מצב ההשקעה בעת ההעברה. כשלעצמי, אין צורך להידרש לשאלה זו, שכן די בכך שההעברה בוצעה לאחר תקופת זמן משמעותית, ומצבה של ההשקעה השתנה (ולהתרשמותי השתנה משמעותית לטובה), כדי לחייב קבלת הסכמה של מי שחלקו בהשקעה נפגע בעקבות ההעברה.
[75] כמובהר לעיל, הדיון בתביעה נגדה הוקפא עד לאחר מתן פסק הדין בתביעות שבין מר לבנת וחברות ההחזקות לבין מר אדלר ומר פדלון. ראו פסקות 16 - 17 לעיל.
[76] יצויין כי יתרת ההלוואה קוזזה בשנת 2009 כנגד שטרי ההון של מר פדלון בסייפרטק, ואולם במאי 2011 הודיע מר פדלון כי קיזוז זה בוצע בטעות, וכי יתרת ההלוואה היא בגדר חוב שלו לחברה.
[77] לעניין זה יש להתעלם, כפי שטענו ב"כ פדלון ואדלר מהעברות שבוצעו למר אדלר בשנת 2005 בגין המשכורות שהגיעו לו בעת שהותו בלונדון (קרי, 2.3 מליון ₪ מתוך 2.647 מליון ₪ ברישומי ב"כ לבנת. ראו פסקה 61 סיפה) ומכך שמר לבנת בחר לא למשוך את חלקו בחלוקה האחרונה (5.692 מליון ש"ח).
[78] בעת גיורה של חברת ימקום נעשה הסדר עם רשויות המס (ת/2ב.) לפיו כנגד תשלום סכום מסוים, יהיו דיבידנדים שתשלם חברת ימקום עד לסכום של כ- 64 מליון ₪ פטורים ממס. לפי חוות דעת שקיבלו לבנת אדלר ופדלון הפטור חל גם על משיכת דיבידנדים מחברת האם של חברת ימקום, דהיינו מחברת זואי.
[79] מר אדלר היה יכול למשוך את מלוא הדיבידנד מחברת ימקום, ללא צורך בהכרזת דיבידנד בחברת זואי. מר פדלון היה זקוק להכרזת דיבידנד גבוהה מזו שבוצעה בפועל כדי לכסות את החלוקה לידיו מבלי שייווצר חוב שלו כלפי אחת מחברות ההחזקות.
[80] היבט אחר של הנושא, שאיני רואה צורך להרחיב בו, היא שוויתור על חו"זים עלול להיות כרוך בחבות מס. אין טענה של ממש כי בין הצדדים היתה הסכמה ביחס לזהות הצד שהיה נושא בחבות זו, וגם מבחינה זו קשה לקבל את הטיעון שביחסים הפנימיים היתה הסכמה בעניין גורל החו"זים.
[81] חלקן של הפגישות הללו הוקלט על ידי מר לבנת ללא ידיעת מר אדלר ומר פדלון. ההקלטות ותמליליהן הוגשו כראיות במהלך המשפט.
[82] הוראה זו החליפה את סעיף 235 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג – 1983, אשר סעיף קטן (א) בו קבע: "היו עניניה של חברה מתנהלים בדרך שיש בה משום קיפוח של חלק מחבריה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת חבר, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרת הקיפוח, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד או ירכשו חברי החברה, או החברה עצמה, מניות ממניותיה".