ביום 13.8.2023 קיימה פגישה מקוונת נוספת עם התובעת בה שיתפה אותה בעמדתה הקטינה, התובעת סירבה לקבל את הטענה כי הקטינה אינה זוכרת אותה או אינה מעוניינת בקשר עימה והביעה בטחון בכך שהקשר יחודש כאשר תפגוש בה.
- ביום 16.8.2023 התקיים המפגש המתוכן בין הקטינה לתובעת בבית לין, אשר ראשיתו בהתנגדות משמעותית ביותר מצד הקטינה, כמפורט בתסקיר (עמ' 6-5):
"לאחר יציאתה של הנתבעת יחד עם הקטינה מהרכב פגשתי את הקטינה, שאלתי לשלומה וניסיתי להכניסה פנימה. אולם, הקטינה ביטאה התנגדות נחרצת וסירבה להיפרד מאמה ולהיכנס יחד עמי למרכז.הקטינה נצמדה לאמה, כאשר כל ניסיונותיי להניעה להיכנס למרכז ולו לעבור את שער הכניסה לא צלחו. הקטינה התקשתה להרחיב אודות סירובה להיכנס ונראה כי הייתה באי שקט משמעותי.
הקטינה סירבה להיפרד מאמה וציינה אמירות מסוג "אמא אני לא רוצה ללכת.. נו אני רוצה ללכת הביתה, אני רוצה ללכת לסבתא, לא בא לי ללכת עכשיו.. אני לא נכנסת, אני בחיים לא נכנסת.. אני רוצה ללכת לאוטו, עכשיו..."
השיח מולה חזר על עצמו שוב ושוב ובעוצמות גבוהות יותר מצדה. לאורך זמן זה ולאור סירובה הנחרץ שב והוסבר לקטינה כי אימה תמתין לה מחוץ למרכז וכי היא תוכל לפגוש אותה ממש עוד מעט, אולם הקטינה לא השתכנעה וסירבה להיכנס. במקביל הנתבעת הודרכה לסייע לקטינה בכניסתה למפגש עם התובעת ובהמשך אף להפעיל סמכות הורית ומשמעותית יותר, אולם ללא הצלחה. לאחר כרבע שעה בה הקטינה סירבה להיכנס האפוטרופא לדין הגב' ליטל קוזקוב הצטרפה למפגש וניסתה אף היא להניעה להיכנס למפגש, ללא הצלחה.
הנתבעת אשר ראתה את התנגדותה הנחרצת של ביתה שאלה אותנו בנוכחותה של ביתה מה עליה לעשות מאחר ובתה אינה מעוניינת להיכנס. האם נכון מצדה להכריח אותה להיכנס למפגש ואיזה מסר היא מעבירה לה. האפוטרופא לדין הסבה את תשומת לבה לכך שאמירות מסוג זה לא נכון שיישמעו בנוכחות הקטינה. הנתבעת התבקשה להפעיל סמכות הורית באופן נחרץ יותר ולסייע לקטינה להיכנס למפגש.
הנתבעת כתגובה רכנה לעבר בתה וציינה בפניה כי "אני מסכימה לך ללכת.. אם אני מסכימה זה אומר שזה בסדר.. לא הייתי מסכימה אם זה לא בסדר", אולם התנגדותה של הקטינה שבה ועמדה בעיניה.
יש לציין כי התנגדותה של הקטינה הייתה נחרצת מאוד, לוותה בבכי ואף ניסיון מצדה לברוח לרכב, היצמדותה לאמה וצורך בהפעלת כוח פיזי על מנת להכניסה פנימה. כמו כן, ניתן גם לייחס חלק מהקושי של הקטינה בכניסתה למפגש לעובדה כי לא הכירה את מקום המפגש בטרם קיומו, כאשר בדרך כלל אנו ממליצים כי מקום מפגש לא יהיה זר לילד, אולם היה עלינו לפעול בסדר זמנים שלא אפשר היכרות מוקדמת זו.
- לאחר שלבים אלה התקיים המפגש עצמו אשר תואר כדלקמן (עמ' 7-6 לתסקיר):
"בסופו של דבר ולאור התנגדותה הנחרצת, משלא הייתה ברירה אחרת הצענו כי אמה תמתין בתוך המרחב החיצוני של המרכז ותעבור את שער הכניסה יחד עם הקטינה על מנת לתת לה תחושת ביטחון. בהתאם הקטינה הסכימה לעבור את שער הכניסה למרכז, אולם עדיין סירבה בתוקף להיכנס למפגש.