ת. כיניתי אותם סבא וסבתא מהמקום של אנשים מבוגרים, אנשים שאנחנו מכירים, אנשים שהתארחנו אצלם, כן יש היכרות אתם. הם אהבו אותי ואת הקטינה אבל ידעו שהקטינה שלי. זה שקראתי להם סבא וסבתא והשתמשתי במילים האלה, זה כינויי חיבה. יש אישה מבוגרת שאני הולכת אליה כל חג כי היא ערירית וכשאני נכנסת אליה לבית או מביאה לה שי לחג, אני אומרת לה שלום סבתא.
גם אימה של התובעת העידה אודות קבוצת הוואטס'אפ המשפחתית הנקראת "אין כמו סבא וסבתא", אודות הקשר החם בינה לבין הקטינה ואודות הצער על הריחוק שנוצר עם פרידת בנות הזוג (עמ' לפרוטוקול 97). אחותה של התובעת אף היא העידה אודות כינויי החיבה בהם השתמשה הקטינה כלפי בני משפחתה המורחבת (עמ' 91 לפרוטוקול). בנוסף, העידה על הקשר החם עם הקטינה בה ראתה אחיינית לכל דבר ועניין, על הצמיד שרכשה לה בהגיעה לגיל שנתיים, על המשחקים המשותפים ועל צער הפרידה (עמ' 79 לפרוטוקול).
אין חולק כי מדובר במערכת יחסים חמה, אך לא ברור האם יש בה כדי לבסס הורות.
- באשר למימון צרכי הקטינה, אימה של התובעת העידה כי בסמוך ללידה היא ואימה של הנתבעת רכשו לתינוקת מיטה (עמ' 97 לפרוטוקול), העידה כי פתחה עבור הפעוטה תכנית חסכון (מוצג 17 לתיק המוצגים מטעם התובעת) כפי שעשתה עבור שאר הנכדים (עמ' 98 לפרוטוקול) והעידה כי מסרה בידיה מזומנים לפי הצורך ורכשה עבורה מוצרים בסופרפארם (עמ' 99 לפרוטוקול). הנתבעת שלחה לאם התובעת הודעות וואטס'אפ בה היא מודה לה על נדיבותה בכלל ועל התשלום עבור חבילת הלידה בפרט (מוצג 16 לתיק המוצגים מטעם התובעת).
הנתבעת הודתה כי התובעת רכשה ביגוד וצעצועים עבור הקטינה, אך טענה כי הדבר נעשה על מנת לקבל ממנה חזרה כספים שהיתה חייבת לה, לרבות בגין ההלוואה בחשבון המשותף (עמ' 52 ש' 10-3 לפרוטוקול). נמצא כי התובעת, הוריה ואחותה, אכן השתתפו ברכישת פריטים עבור הקטינה, אם כי היקף הרכישות אינו ברור.
- באשר לגן הילדים של הקטינה, מן העדויות עולה כי הגננת התייחסה לתובעת כאל אם נוספת. הגננת העידה כי בכרטיס הקטינה במשפחתון --- נרשם "שם הקטינה ושני שמות המשפחה " (חרף העובדה שבנות הזוג לא איחדו את שמות המשפחה) וכך גם בכרטיס "תעודת זהות" שהכינו לילדים לקראת יום העצמאות (עמ' 132 לפרוטוקול). התובעת צולמה ביום ההולדת של הקטינה ואף בפעילות "יום המשפחה" (נספח 39 לתיק המוצגים של התובעת). הגננת העידה כי הכניסה את הנתבעת לקבוצת הוואטס'אפ של הורי הגן (עמ' 131 לפרוטוקול). כפי שיפורט בהמשך, כשגילתה התובעת כי זוגתה של הנתבעת הרה, יצאה התובעת מיזמתה מקבוצת הוואטס'אפ האמורה של ילדי הגן, ובכך צמצמה את הקשר במו ידיה.
- בהמשך החיים המשותפים, התברר כי הקשיים שליוו את בנות הזוג בתחילת הקשר לא נפתרו ואף החמירו, כאשר הדבר משפיע על התנהלות התובעת כלפי הקטינה ומוביל את הנתבעת להודיע לתובעת כי פניה לפרידה. חרף המצב, לא יזמה הסכם הורות. להלן פירוט הדברים:
בתחילת הקשר החליטה התובעת ליצור אצל הנתבעת את הרושם שהיא שוטרת במשטרת ישראל כפי שמלמדים חילופי המסרונים ביניהן (מוצג 4, עמ' 9 לתיק המוצגים של הנתבעת). התובעת אף לבושה בחולצה שחורה ועליה סמל של משטרת תחנת -, כשבארון הבגדים שלה מדי משטרה (מוצג 5, עמ' 15-11 לתיק המוצגים של הנתבעת). התובעת טענה כי בפועל שימשה מתנדבת במשמר האזרחי בשנים 2015-2014 (כמצויין בנספח 35 לתיק המוצגים של התובעת), אך אין בכך כדי להסביר מדוע הציגה עצמה בהמשך כשוטרת במשטרת ישראל. עיון בתלושי השכר שהציגה התובעת בהליך פשיטת הרגל מלמד כי עבדה כמאבטחת בחברת אבטחה פרטית. בדיעבד התחוור כי התובעת שקועה בחובות, בשנת 2016 נפתחו כנגדה הליכי הוצל"פ ובשנת 2017 פתחה בהליך פשיטת רגל (בתיק פשיטת רגל 67385-06-17). ביום 29/3/20 קיבלה הפטר, אך ההתמודדות עם המצב המורכב יצרה מתח בין בעלות הדין.
- בנוסף, התובעת עשתה שימוש בסמים מסוג קנאביס רפואי לגביו מחזיקה ברשיון (נספח 14 עמ' 48 לתיק המוצגים של הנתבעת). שימוש זה השפיע על התנהלותה כלפי הקטינה ואף יצר ויכוחים רבים בין בעלות הדין. התובעת אמנם טענה כי גם הנתבעת היתה שותפה לשימוש בסמים מסוג קנאביס, אל לא הציגה כל אסמכתא לכך, לרבות חילופי מסרונים.
- בשל ריבוי המתחים והקשיים הודיעה הנתבעת לתובעת כי היא שוקלת פרידה, כפי שמלמדים חילופי המסרונים בין בעלות הדין מיום 25/3/19 (נספח 11, עמ' 38 לתיק מוצגי הנתבעת):
הנתבעת: "נמאס לי להעיר לך, נמאס לי לכעוס עליך, נמאס לי להיות טעונה עליך"